מעבר לחנות שלנו

לכל המוצרים
אינדקס פטריות, אתר המטפלים

פטריית שיטאקה

Place Holder

פטריית מרפא שיטאקי

מונוגרף פטריית שיטאקה

שמות מדעיים בוטניים: Lentinus Edodes, Lentinula Edodes

שמות עממיים: Shiitake, Golden Oak Mushroom, Oakwood Mushroom, Black Forest Mushroom, Black Mushroom, Chinese Mushroom, Fragrant Mushroom, Donku, Pasania, Hed Hom

שמות סיניים: Xiang Gū, Shiangu- Gū, Shiang Ku, Shanku, Dongo

שמות יפניים: Kanji, Hiragana

שמות עבריים: שיטאקה, שיטאקי

פטריית שיטאקה מצויה בשימוש קבוע במטבחים רבים ונחשבת למעדן בזכות טעמה הייחודי. שיטאקה נמכרת במצב מיובש או טרי והיא תופסת את המקום השני בדירוג העולמי של צריכת פטריות מאכל.

השם שיטאקה (SHIITAKE) מחולק לשני חלקים: החלק הראשון SHII –  נגזר משם העץ Castanopsis Cuspidate, המספק בולי עץ עליהם גדלה הפטרייה בצורה מתורבתת. החלק השני TAKE – משמעותו ביפנית “פטרייה”. השם הלטיני LENTINUS נחלק גם הוא לשני חלקים: החלק הראשון LENT – משמעותו “גמיש” ו-INUS – משמעותו “דומה”, כלומר, הזן הזה של הפטריות מזכיר משהו אלסטי הניתן לכיפוף. משמעות השם EDODES בלטינית היא “אכיל”.

השם הסיני Xiang Gū נחלק גם הוא לשני חלקים: Gū משמעותו “פטרייה” ו- Xiangמשמעותו “מתוקה וארומטית. השם מבטא את טעמה המתקתק וריחה הארומטי של הפטרייה.

השימוש בשיטאקה בקרב עמי המזרח נפוץ מזה אלפי שנים כרכיב מרכזי במטבח אך גם כאמצעי לריפוי. על פי התיאוריה הרפואית העתיקה של בני סין, צריכה של פטריית שיטאקה מומלצת עבור מי שמבקשים לחיות חיים ארוכים בבריאות טובה.

אחת העדויות העתיקות לשימוש בפטריית שיטאקה מתוארך לשנת 199 לפני הספירה, אז העניק לראשונה שבט יפני את פטריית שיטאקה כמתנה לקיסר יפן  בשל טעמה היוקרתי.

הרופא הסיני Wu Juei שחי בתקופת שושלת מינג (1368-1644), היה אחד הראשונים שגילו שניתן להשתמש בפטרייה לא רק כמזון, אלא גם כתרופה למחלות בדרכי הנשימה העליונות, לזרימת דם לקויה, לבעיות בתפקודי הכבד, לתשישות וחולשה, וגם על מנת לשפר את הצ’י (אנרגיית החיים) ולמניעת הזדקנות מוקדמת. בעקבותיו, החלו רופאים סיניים אחרים לנפק מרשמים לפטרייה למגוון ליקויים בתפקודי הכבד, ליקויים תזונתיים, מחזור נשי לא סדיר ותפקוד מיני לקוי.

שיטאקה גדלה באופן טבעי על עצים שנפלו או על גזעים רקובים בסביבה חמה ולחה. מדענים יפנים היו הראשונים לתרבת את הפטרייה כבר לפני למעלה מ-600 שנים, באמצעות החדרת פקקים דמויי עפרון של תפטיר הפטרייה לתוך נקבים וגומות שנוצרו בגזעים של עצי אלון. כיום גדלה הפטרייה באופן תרבותי למאכל במדינות דרום מזרח אסיה ובמדינות רבות אחרות בעולם.

בעקבות השימוש המסורתי בפטריית שיטאקה ובשל הידע המדעי שנצבר אודותיה, נרשמה ביפן בשנת 1985 התרופה Lentinan המבוססת על פוליסכריד בשם זה המופק מהפטרייה, כתרופה לטיפול בסרטן הקיבה. במחקרים שבוצעו במעבדה על התרופה לנטינאן (Lentinan), הודגמה האטה של צמיחת תאים סרטניים בתרביות תאים. עוד נמצא שהלנטינאן מעודד ייצור תאי דם לבנים במערכת החיסון, והוא בעל השפעות נוגדות סרטן בתאי סרטן מסוגים שונים. מחקרים קליניים הדגימו את היעילות של שילוב מתן תרופת לנטינאן ביחד תרופות כימותרפיות לסרטן בשיפור שרידות החולים ובהפחתת תופעות הלוואי של הטיפול הכימותרפי, כדוגמת נויטרופניה (ירידה בספירת תאי הדם הלבנים מסוג נויטרופילים).

חלקי הפטרייה בשימוש:

כל חלקי הפטרייה:

תפטיר (mycelium).

גוף הפרי (fruiting body).

נבגים (spores).

איכויות:

טמפרטורה: נייטראלית, חמימה.

לחות: נייטראלית.

טעם: מתקתק, ארומטי, מלוח ומעושן.

מרידיאנים: טחול, קיבה, כבד.

רכיבים פעילים:

פוליסכרידים:

β-d-Glucan

 Lentinan

Lignin-1→3 (JLS-18)

Mannopeptide KS-2

Polysaccharide-protein complex LE

α-(1→3)-D-glucan L-II

SLNT1

JLNT1

מונוסכרידים:

Glucose

Mannose

Galactose

Xylose

Ribose

Fucose

 rhamnose

דיסכרידים:

Sucrose

 maltose

טריסכרידים:

Raffinose

הטרוגליקנים:

LEM

אלקלואידים:

Eritadenine

טרפנים – דיטרפנואידים:

copalic acid

תרכובות פנוליות:

gallic acid

protocatechuic acid

Catechin

syringic acid

vanillic acid

p-coumaric acid

ferulic acid

carvacrol

סטרולים:

Ergosterol

Ergosta-7,22-dienol

Ergosta-7,5-dienol

Fungisterol

נוקלאוטידים:

Adenosine

Guanosine

תרכובות אורגניות גופרתיות (Thiepanes):

Lenthionine

Issoclinotoxin A93,B94

Benzopentathiepin 101

ויטמינים:

ויטמינים ממשפחת B-complex, עם רמות גבוהות במיוחד של B1, B2, B12, Biotin

Vitamin D2 (Ergocalciferol)

מינרלים:

אשלגן (Potassium)

בריום (Barium)

בורון (Boron)

סידן (Calcium)

כרום (Chromium)

מגנזיום (Magnesium)

מנגן (Manganese)

ברזל (Iron)

מוליבידניום (Molybdenum)

זרחן (Phosphorus)

גופרית (Sulfur)

אבץ (Zinc)

נחושת (Copper)

סטרונציום (Strontium)

נתרן (Sodium)

חומצות שומן:

Oleic acid

Linoleic acid

Linolenic acid

Conjugated linoleic acid (CLA)

Palmitic acid

Palmitoleic acid

Lignoceric acid

Stearic acid

Myristic acid

Pantadecanoic acid

חומצות אמינו:

Cysteic acid

Aspartic acid

Methionine

Threonine

Serine

Glutamic acid

Proline

Glycine

Alanine

Valine

Isoleucine

Leucine

Tyrosine

Phenylalanine

Lysine

Histidine

Arginine

חלבונים יחודיים:

Ergothioneine

Lentinacin

Lentysine

Lentiavidins

Lentin

Lanthionine

Lentinamycin A,B

פעילויות נחקרות:

פעילות אדפטוגנית, פעילות אנטי דלקתית, פעילות נוגדת חמצון, פעילות אימונומודולטורית (מאזנת מערכת החיסון), פעילות נוגדת סרטן, פעילות אנטי ויראלית, אנטי בקטריאלית, אנטי פטרייתית ואנטי פרזיטית, פעילות היפוליפידמית, פעילות היפוטנסיבית (פעילות מאזנת לחץ דם), פעילות משפרת זרימת דם היקפית, פעילות הפטופרוטקטיבית (פעילות משקמת ומגינה על הכבד), פעילות נוגדת קרישיות הדם, פעילות מונעת עששת, פעילות מעכבת תהליכי הזדקנות, פעילות פרה-ביוטית.

התוויות מגובות במחקרים קליניים:

חולשה חיסונית, סרטן, איידס, היפרליפידמיה (עודף שומנים בדם), טרשת עורקים, יתר לחץ דם, זיהומים ויראליים, זיהומים ויראליים וחיידקיים, קנדידה, דלקת כבד (הפטיטיס C), כבד שומני, יתר קרישיות הדם, עששת.

התוויות מסורתיות שטרם נמצאו להן עדויות מחקריות:

מניעת תהליכי הזדקנות, מחלות קרדיווסקולריות (מחלות לב וכלי דם), אנמיה, טינטון.

בראיה סינית מסורתית:

מחזקת ומזינה במצבי חסר. מחזקת את הטחול והקיבה. מווסתת את התיאבון.

משחררת חיצון ומייזעת עדינה. משפרת את ההגנה מהחיצון כנגד התקררויות.

מניעה את הצ’י המגן (Wei Qi) ומייזעת קלות. מנקזת לחות ומסלקת רעילות. מניעה קלות את הצ’י.

מזינה ומחזקת את מערכת העיכול.

מזינה ומעודדת יצור דם ומסייעת במצבי אנמיה.

אופני השימוש והמינונים המומלצים בספרות:

תמצית נוזלית (טינקטורה): בריכוז של 1:3, 45% אלכוהול, 3-6 מ”ל ליום.

תמצית יבשה: תמצית תקנית 3:1 בריכוז של 30% פוליסכרידים, 150-600 מ”ג ליום.

מרתח: 2-5 גרם ליום.

כחלק מפורמולה: 30-40%.

בטיחות, רעילות, אינטראקציות ותופעות לוואי:

פטריית שיטאקה הינה פטרייה בטוחה לשימוש.

בשל הפעילות מעוררת מערכת החיסון שלה (immunostimulant), אין להשתמש בפטרייה למושתלי איברים.

יש להפסיק השימוש בפטרייה חמישה ימים לפני ביצוע פרוצדורה כירורגית וניתן לחזור ליטול ממנה יומיים לאחר ביצוע הפרוצדורה.

לפטרייה נמצאה פעילות נוגדת היצמדות של טסיות של התרכובת הגופרתית Lenthionine, ולכן מומלץ משנה זהירות בצריכת מינון גבוה של הפטרייה בעת נטילת מדללי דם.

לא ידועה סכנה בשימוש בזמן הריון (למעט עם קבלת מדללי דם כדוגמת קלקסן).

לא ידועה סכנה בשימוש בזמן הנקה.

 

References:

  1. Ng ML, Yap AT. Inhibition of human colon carcinoma development by lentinan from shiitake mushrooms (Lentinus edodes). J Altern Complement Med 2002;8(5):581-589.
  2. Okamoto T, Kodoi R, Nonaka Y, et al. Lentinan from shiitake mushroom (Lentinus edodes) suppresses expression of cytochrome P450 1A subfamily in the mouse liver. Biofactors.2004;21(1-4):407-409.
  3. Ngai PH, Ng TB. Lentin, a novel and potent antifungal protein from shitake mushroom with inhibitory effects on activity of human immunodeficiency virus-1 reverse transcriptase and proliferation of leukemia cells. Life Sci. Nov 14 2003;73(26):3363-3374.
  4. Israilides C, Kletsas D, Arapoglou D, et al. In vitro cytostatic and immunomodulatory properties of the medicinal mushroom Lentinula edodes. Phytomedicine 2008.
  5. Akamatsu S, Watanabe A, Tamesada M, et al. Hepatoprotective effect of extracts from Lentinus edodes mycelia on dimethylnitrosamine-induced liver injury. Biol Pharm Bull.2004;27(12):1957-1960.
  6. de Lima PL, Delmanto RD, Sugui MM, et al. Letinula edodes (Berk.) Pegler (Shiitake) modulates genotoxic and mutagenic effects induced by alkylating agents in vivo. Mutat Res. 2001;496(1-2):23-32.
  7. Shouji N, Takada K, Fukushima K, Hirasawa M. Anticaries effect of a component from shiitake (an edible mushroom). Caries Res 2000;34(1):94-98.
  8. deVere White RW, Hackman RM, Soares SE, Beckett LA, Sun B. Effects of a mushroom mycelium extract on the treatment of prostate cancer. Urology 2002;60(4):640-644.
  9. Gordon M, Bihari B, Goosby E, et al. A placebo-controlled trial of the immune modulator, lentinan, in HIV-positive patients: a phase I/II trial. J Med 1998;29(5-6):305-330.
  10. Suzuki K, Tanaka H, Sugawara H, et al. Chronic hypersensitivity pneumonitis induced by Shiitake mushroom spores associated with lung cancer. Intern Med 2001;40(11):1132-1135.
  11. Hanada K, Hashimoto I. Flagellate mushroom (Shiitake) dermatitis and photosensitivity. Dermatology. 1998;197(3):255-257.
  12. Levy AM, Kita H, Phillips SF, et al. Eosinophilia and gastrointestinal symptoms after ingestion of shiitake mushrooms. J Allergy Clin Immunol 1998;101(5):613-620.
  13. Hobbs C. Medicinal Mushrooms, 3rd ed. Loveland (CO): Interweave Press; 1996.
  14. Sia GM, Candish JK. Effects of shiitake (Lentinus edodes) extract on human neutrophils and the U937 monocytic cell line. Phytother Res 1999;13(2):133-7.
  15. Isoda N, Eguchi Y, Nukaya H, et al. Clinical efficacy of superfine dispersed lentinan (beta-1,3-glucan) in patients with hepatocellular carcinoma. Hepatogastroenterology. 2009 Mar-Apr;56(90):437-41.
  16. Oba K, Kobayashi M, Matsui T, Kodera Y, Sakamoto J. Individual patient based meta-analysis of lentinan for unresectable/recurrent gastric cancer. Anticancer Res. 2009 Jul;29(7):2739-45.
  17. Hazama S, Watanabe S, Ohashi M, et al. Efficacy of orally administered superfine dispersed lentinan (beta-1,3-glucan) for the treatment of advanced colorectal cancer. Anticancer Res. 2009 Jul;29(7):2611-7.
  18. Shimizu K, Watanabe S, Watanabe S, et al. Efficacy of oral administered superfine dispersed lentinan for advanced pancreatic cancer. Hepatogastroenterology. 2009 Jan-Feb;56(89):240-4.
  19. Garg S, Cockayne SE. Shiitake dermatitis diagnosed after 16 years! Arch Dermatol. 2008 Sep;144(9):1241-2.
  20. Goikoetxea MJ, Fernández-Benítez M, Sanz ML. Food allergy to Shiitake (Lentinus edodes) manifested as oesophageal symptoms in a patient with probable eosinophilic oesophagitis. Allergol Immunopathol (Madr). 2009 Nov-Dec;37(6):333-4.
  21. Yukawa H, Ishikawa S, Kawanishi T, Tamesada M, Tomi H. Direct cytotoxicity of Lentinula edodes mycelia extract on human hepatocellular carcinoma cell line. Biol Pharm Bull.2012;35(7):1014-21.
  22. Okuno K, Uno K. Efficacy of orally administered Lentinula edodes mycelia extract for advanced gastrointestinal cancer patients undergoing cancer chemotherapy: a pilot study. Asian Pac J Cancer Prev. 2011;12(7):1671-4.
  23. Ampere A, Delhaes L, Soots J, Bart F, Wallaert B. Hypersensitivity pneumonitis induced by Shiitake mushroom spores. Med Mycol. 2012 Aug;50(6):654-7.
  24. Chu EY, Anand D, Dawn A, Elenitsas R, Adler DJ. Shiitake dermatitis: a report of 3 cases and review of the literature. Cutis. 2013 Jun;91(6):287-90.
  25. Adriano AR, Acosta ML, Azulay DR, et al. Shiitake dermatitis: the first case reported in Brazil. An Bras Dermatol. 2013 May-Jun;88(3):417-9.
  26. Hamer S, Rabindranathnambi R. A wide-spread flagellate dermatitis. BMJ Case Rep. 2013 Jan 3;2013.
  27. Wang AS, Barr KL, Jagdeo J. Shiitake mushroom-induced flagellate erythema: A striking case and review of the literature. Dermatol Online J. 2013 Apr 15;19(4):5.
  28. Kusumoto M, Koganemaru M, Nakayama G, Iwamoto R. Dietary small bowel obstruction.BMJ Case Rep. 2013 Jan 25;2013.
  29. Chandra LC, Traoré D, French C, et al. White button, portabella, and shiitake mushroom supplementation up-regulates interleukin-23 secretion in acute dextran sodium sulfate colitis C57BL/6 mice and murine macrophage J.744.1 cell line. Nutr Res. 2013 May;33(5):388-96.
  30. Handayani D, Meyer BJ, Chen J, et al. A high-dose shiitake mushroom increases hepatic accumulation of triacylglycerol in rats fed a high-fat diet: underlying mechanism.Nutrients. 2014 Feb 12;6(2):650-62.
  31. Rincão VP, Yamamoto KA, Ricardo NM, et al. Polysaccharide and extracts from Lentinula edodes: structural features and antiviral activity. Virol J. 2012 Feb 15;9:37.
  32. Kim SP, Park SO, Lee SJ, Nam SH, Friedman M. A Polysaccharide isolated from the liquid culture of Lentinus edodes (shiitake) mushroom mycelia containing black rice bran protects mice against salmonellosis through upregulation of the Th1 immune reaction. J Agric Food Chem. 2014 Mar 19;62(11):2384-91.
  33. Wang KP, Zhang QL, Liu Y, Wang J, Cheng Y, Zhang Y. Structure and inducing tumor cell apoptosis activity of polysaccharides isolated from Lentinus edodes. J Agric Food Chem.2013 Oct 16;61(41):9849-58.
  34. Isoda N, Eguchi Y, Nukaya H, et al. Clinical efficacy of superfine dispersed lentinan (beta-1,3-glucan) in patients with hepatocellular carcinoma. Hepatogastroenterology. Mar-Apr 2009;56(90):437-441.
  35. Oba K, Kobayashi M, Matsui T, et al. Individual patient based meta-analysis of lentinan for unresectable/recurrent gastric cancer. Anticancer Res. Jul 2009;29(7):2739-2745.
  36. Shimizu K, Watanabe S, Watanabe S, et al. Efficacy of oral administered superfine dispersed lentinan for advanced pancreatic cancer. Hepatogastroenterology. Jan-Feb 2009;56(89):240-244.
  37. Sunagawa M, Isogai M, Harada T, et al. Giant Krukenberg tumor from a perforated gastric cancer that was successfully removed after multidisciplinary therapy: report of a case.Surg Today. Jan 2014;44(1):171-174.
  38. Matsuhisa K, Yamane S, Okamoto T, et al. Anti-HCV effect of Lentinula edodes mycelia solid culture extracts and low-molecular-weight lignin. Biochem Biophys Res Commun.Jun 19 2015;462(1):52-57.
  39. Yang H, Hwang I, Kim S, et al. Lentinus edodes promotes fat removal in hypercholesterolemic mice. Exp Ther Med. Dec 2013;6(6):1409-1413.
  40. Wang J, Zhong M, Liu B, et al. Expression and functional analysis of novel molecule – Latcripin-13 domain from Lentinula edodes C91-3 produced in prokaryotic expression system. Gene. Jan 25 2015;555(2):469-475.
  41. Dai X, Stanilka JM, Rowe CA, et al. Consuming Lentinula edodes (Shiitake) Mushrooms Daily Improves Human Immunity: A Randomized Dietary Intervention in Healthy Young Adults. J Am Coll Nutr. Apr 11 2015:1-10.
  42. Mendonca CN, Silva PM, Avelleira JC, et al. Shiitake dermatitis. An Bras Dermatol. Mar-Apr 2015;90(2):276-278.
  43. Boels D, Landreau A, Bruneau C, et al. Shiitake dermatitis recorded by French Poison Control Centers – new case series with clinical observations. Clin Toxicol (Phila). Jul 2014;52(6):625-628.
  44. Corazza M, Zauli S, Ricci M, et al. Shiitake dermatitis: toxic or allergic reaction? J Eur Acad Dermatol Venereol. Jul 2015;29(7):1449-1451.
  45. Hiernickel C, Metz S, Elsner P. Shiitake dermatitis: an impressive case report. J Dtsch Dermatol Ges. May 2015;13(5):455-456.
  46. Hamer SE, Kulkarni K, Cohen SN. Shiitake dermatitis with oral ulceration and pustules. Clin Exp Dermatol. Apr 2015;40(3):332-333.
  47. Ade R, Sukut C, Wiser HJ, et al. Shiitake dermatitis demonstrating Koebner phenomenon.Int J Dermatol. May 2015;54(5):e179-181.
  48. Tanigawa K, Itoh Y, Kobayashi Y. Improvement of QOL and Immunological Function With Lentinula Edodes Mycelia in Patients Undergoing Cancer Immunotherapy: An Open Pilot Study. Altern Ther Health Med. 2016 Jul;22(4):36-42.
  49. Luber AJ, Ackerman LS. Flagellate shiitake mushroom dermatitis. Dermatol Online J. 2015 Aug 15;21(8). pii: 13030/qt7rm57553.
  50. Chihara G. (1992) Immunopharmacology of lentinan, a polysaccharide isolated from Lentinus edodes: its application as a host defense potentiator. Int J Orient Med 17: 55-77.
  51. Vetter J. (2007) Chitin content of cultivated mushrooms Agaricus bisporus, Pleurotus ostreatus and Lentinula edodes. Food Chem 102: 6-9.
  52. https://www.sciencedirect.com/topics/immunology-and-microbiology/lentinula-edodes
  53. https://www.whfoods.com/genpage.php?tname=foodspice&dbid=122

 

לרכישת שיטאקה פיור לחצו כאן

שיטאקי פיור