איך פטריות מרפא פועלות כדי לחזק את מערכת החיסון
הגוף שלנו חשוף ללא הפסקה למפגש עם מזהמים מהסביבה. וירוסים, חיידקים וטפילים שונים מצליחים לחדור למערכת הנשימה, לעור או למערכת העיכול, ומאתגרים את יכולת ההגנה של הגוף. החורף מביא איתו עומס מיוחד של מחלות זיהומיות, אך האמת היא שהגוף מתמודד עם איומים כאלה גם בשאר ימות השנה. השאלה המשמעותית היא לא רק האם נידבק, אלא כמה זמן ייקח לגוף להתגבר על הזיהום וכיצד נחווה את מהלך המחלה.
בעשורים האחרונים הולך ומצטבר ידע מדעי על קבוצת מזונות ייחודית – פטריות מרפא. אלה פטריות שאינן משמשות רק כמקור מזון, אלא גם כבעלות השפעה פיזיולוגית ייחודית. מסורות רפואה מהמזרח הרחוק מתארות שימוש בהן כבר לפני אלפי שנים לחיזוק הגוף, להרגעת הנפש ולמניעת מחלות. המדע המודרני מתחיל לאשש חלק מהתיאורים האלה ומסביר כיצד רכיבים ביואקטיביים שמצויים בפטריות יכולים לשנות את תגובת מערכת החיסון שלנו.
איך פטריות מגנות על עצמן – ואיך זה קשור אלינו?
בשונה מבעלי חיים, לפטריות אין מערכת חיסון פנימית. כדי לשרוד בסביבה עשירה במיקרואורגניזמים תוקפניים, הן פיתחו יכולת ייחודית: ייצור חומרים פעילים שנועדו להרחיק פולשים. חומרים אלו כוללים פוליסכרידים מורכבים, פפטידים ומולקולות נוספות. כאשר אנחנו צורכים פטריות כאלה, החומרים הללו אינם סתם מתפרקים במערכת העיכול, אלא משפיעים ישירות על תאי החיסון, מלמדים אותם לזהות איומים ומגבירים את מהירות ויעילות התגובה.
פוליסכרידים מפטריות, ובמיוחד בטא-גלוקנים, נחשבים כיום למולקולות מפתח. הם נקשרים לקולטנים על פני תאי דם לבנים ומאותתים להם להיות דרוכים. התוצאה היא שזיהוי מחולל מחלה הופך מהיר יותר, והתגובה החיסונית מתרחשת בשלב מוקדם, לפני שהמחלה מתפרצת במלוא עוצמתה.
חיזוק הזיכרון החיסוני
המערכת החיסונית שלנו יודעת “לזכור” מפגשים קודמים עם מזהמים. זו הסיבה שחיסונים יעילים – הם מלמדים את המערכת לזהות נגיף או חיידק. מחקרים מראים שגם פטריות מרפא תורמות לתהליך הזה. כאשר הגוף מקבל גירוי מתון ומתמשך מתרכובות שמגיעות מפטריות, הוא מתאמן על זיהוי ואגירה של “מידע חיסוני”. כך המערכת ערוכה יותר כאשר האיום האמיתי מגיע.
פטריות מרפא בעלות פעילות אנטי ויראלית
לא כל הפטריות זהות בהרכבן. חלקן פועלות בעיקר כנגד נגיפים. למשל, פטריית השיטאקה נחקרה רבות ונמצא שיש לה יכולת לזהות ולהפעיל תגובה חיסונית מול נגיפי שפעת שונים. פטריית הטרמטס הראתה במחקרים יכולת לעכב נגיפים הגורמים למחלת הנשיקה, וירוס הפפילומה האנושי, נגיפי הרפס ואפילו וירוסים שגורמים ליבלות עקשניות. המשמעות היא שהכנסה קבועה של פטריות כאלה לתפריט עשויה להפחית את הסיכון למחלות ויראליות או לקצר את המשך שלהן.
פעילות אנטי חיידקית
זנים אחרים מתגלים כיעילים מול חיידקים. קורדיספס, למשל, ידועה ביכולתה להשפיע על זיהומים חיידקיים. במחקרים נמצא שהיא פועלת מול חיידקים ממשפחת הסטרפטוקוקוס והסטפילוקוקוס, שהם בין הגורמים השכיחים לדלקות גרון ולזיהומים בדרכי הנשימה. רכיבים שמופקים מהקורדיספס עשויים לפגוע ביכולת החיידקים להתרבות ולגרום למחלה, ובכך להקל על הגוף להשתלט על הזיהום.
שילוב של פטריות – יתרון משמעותי
כיוון שכל פטרייה מייצרת סט ייחודי של פוליסכרידים וחומרים פעילים, השילוב בין כמה סוגים מעניק יתרון ברור. פורמולות מסורתיות שפותחו ברפואה הסינית והיפנית כוללות בדרך כלל תערובת של פטריות שונות, מתוך הבנה שהמגוון מחזק את טווח הפעולה. גם במחקרים מודרניים נמצא כי שילוב כזה מאפשר למערכת החיסון לזהות ולבלום קשת רחבה של מחוללי מחלה.
השלמה לטיפול תרופתי
פטריות מרפא אינן באות במקום תרופות. הן אינן מיועדות להחליף אנטיביוטיקה או תרופות אנטי ויראליות במצבי חירום רפואיים. אולם, הן יכולות להשתלב כתוספת. מחקרים שונים מצאו שצריכה קבועה של פטריות מרפא מקצרת את משך המחלה, מפחיתה תופעות לוואי של חיסוני שפעת, ואף מסייעת לגוף להגיב טוב יותר לטיפול התרופתי עצמו.
צריכה של מגוון רחב של פטריות מרפא מאפשרת למערכת החיסון לספק לנו הגנה מפני מגוון גדול של מחוללי מחלה, משתלבת בטיפולים תרופתיים (אנטיביוטיקה, תרופות נגד התקררות והצטננות), משלימה טיפולים בתוספי תזונה ומפחיתה תופעות לוואי של חיסונים למניעת שפעת.
