פטריות מרפא מעוררות עניין עצום בעולם המדעי והבריאותי, ואחת הפטריות שזוכה ליותר תשומת לב בשנים האחרונות היא רעמת האריה או בשמה הלועזי היריסיום (Hericium erinaceus). מדובר בפטרייה ייחודית בצורתה, שנראית ממש כמו רעמה לבנה ומתפרצת, אך גם כזאת שמכילה רכיבים פעילים יוצאי דופן.
מחקר סקירה מקיף שפורסם ב-2025 במגזין המדעי Nutrients בחן את התכונות הטיפוליות של פטרית רעמת האריה (Hericium erinaceus) ואת הפוטנציאל הרפואי שלה. המחקר, שנכתב על ידי צוות חוקרים בראשות פרופסור אנדרסון קלארק וכלל את החוקרים ד”ר מריה רודריגז, ד”ר דייוויד וונג ופרופסור לינדה ג’ונסון, בחן באופן שיטתי את המחקר הקיים על פטרייה רפואית זו. הסקירה הציגה ממצאים רחבים על תחומי השפעה מגוונים, משיפור מערכת החיסון ועד תפקוד המוח במצב בריאותי כללי. הסקירה מתמקדת בהרכב הכימי של הפטרייה: פוליסכרידים, תרפנואידים (Hericenones ו‑Erinacines) ותרכובות פנומיות, ובתחומי פעולה כמו נוגדי חמצון, אנטי דלקתיות ותמיכה נוירולוגית.
כיצד פועלת הפטריה בפועל?
נוגדי חמצון ותמיכה במערכת החיסון
אחד המאפיינים הבולטים של רעמת האריה הוא כמות החומרים הפעילים שפועלים כנוגדי חמצון. בין החומרים נמנים פוליסכרידים, תרכובות פנוליות ותרפנואידים. נוגדי חמצון ידועים ביכולתם להילחם ברדיקלים חופשיים, מולקולות לא יציבות שעלולות לגרום לנזק לתאים ולהאיץ תהליכי הזדקנות ומחלות.
בכמה ניסויי מעבדה ובעלי חיים נמצא כי תמציות של רעמת האריה הפחיתו מדדי דלקת, שיפרו את תפקוד מערכת החיסון והגבירו ייצור של נוגדנים. החוקרים הציעו שהשילוב בין פעילות נוגדת חמצון ותמיכה במערכת החיסון עשוי להסביר את הפופולריות של הפטרייה ברפואה המסורתית, שם השתמשו בה במשך מאות שנים לחיזוק כללי של הגוף.
בריאות המוח ותאי העצב
התחום שמושך כנראה את מירב תשומת הלב הוא ההשפעה על מערכת העצבים והמוח. בפטריה נמצאו תרכובות ייחודיות, Erinacines ו־Hericenones, שמעודדות ייצור של NGF (Nerve Growth Factor) – חלבון קריטי לצמיחה, תחזוקה והגנה על תאי עצב.
במחקרים בבעלי חיים נמצא כי מתן תמציות רעמת האריה שיפר ביצועים במבחני זיכרון, הגביר יצירת קשרים עצביים והגן מפני ניוון עצבי. תוצאות מחקרים קליניים בבני אדם מצביעות גם הן על שיפורים:
- מחקר ביפן (Mori et al., 2009) מצא כי מתן תוסף רעמת האריה לקבוצת מבוגרים עם ירידה קוגניטיבית קלה הביא לשיפור משמעותי בציוני מבחני זיכרון בהשוואה לפלצבו.
- מחקר נוסף (Trovato et al., 2022) בדק מתן תמצית רעמת האריה לקבוצת מבוגרים בריאים ומצא שיפור בריכוז, במצב הרוח ובמדדי תשומת לב.
הסקירה ב־Nutrients מדגישה כי המנגנון האפשרי קשור לעידוד ייצור NGF, שיכול להגן על תאי עצב ואף לסייע בתיקון נזק עצבי. המשמעות היא פוטנציאל לעיכוב מחלות נוירודגנרטיביות כמו אלצהיימר ופרקינסון.
חרדה, דיכאון וסטרס
תחום נוסף שבו רעמת האריה נחקרת הוא בריאות נפשית. ידוע שקיים קשר הדוק בין סטרס, חרדה ודיכאון לבין שינויים במערכת העצבים והחיסון.
מחקר שנעשה ביפן בשנת 2010 בדק נשים שאכלו עוגיות מועשרות ברעמת האריה במשך ארבעה שבועות. בהשוואה לקבוצת הפלצבו, הן דיווחו על ירידה במדדי דיכאון, חרדה ועצבנות. תוצאות אלה הציעו השפעה מרגיעה לנפש בנוסף להשפעה המגינה על תאי עצב.
סקירת 2025 ב־Nutrients מאשרת כי קיימות עדויות ראשוניות לכך שהפטרייה עשויה לסייע בהפחתת תסמיני דיכאון וחרדה, אך מדגישה שהמחקרים הקיימים קטנים יחסית ויש צורך בניסויים רחבי היקף.
פעילות אנטי דלקתית
דלקת כרונית היא מצב שבו מערכת החיסון נשארת בפעילות גבוהה לאורך זמן. מצב זה עלול לגרום לנזק רקמתי ולעלות את הסיכון למחלות רבות, מסוכרת ועד מחלות לב.
רעמת האריה הראתה במספר מחקרים יכולת להפחית ייצור של חלבונים דלקתיים (ציטוקינים) ולבלום את פעילותם. כך למשל, נמצא כי היא מפחיתה רמות של TNF-alpha ו־IL-6, חלבונים המעורבים בתגובה דלקתית.
מסקירה שיטתית משנת 2015 (Friedman, 2015) עלתה המסקנה שהשפעת הפטרייה על הדלקת עשויה להיות אחת התכונות המרכזיות שמסבירות את יתרונותיה במגוון מחלות.
השפעה אנטי מיקרוביאלית
חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה הם אחד האתגרים הגדולים ברפואה המודרנית. סקירת 2025 הציגה ממצאים שלפיהם לחומרים מסוימים ברעמת האריה יש השפעה אנטי בקטריאלית, כולל נגד זנים עמידים.
לדוגמה, נמצא כי מיצוי מהפטרייה מחליש את יכולת החיידק Staphylococcus aureus (חיידק זהוב) לשרוד ולהגן על עצמו. ממצא זה פותח פתח לשילוב עם טיפולים אנטיביוטיים קיימים.
אמנם הממצאים עדיין ראשוניים, אך החוקרים טוענים שיש כאן פוטנציאל לפיתוח טיפולים חדשים.
מערכת העיכול ובריאות הלב
הסקירה מציינת גם את תרומתה של רעמת האריה למערכת העיכול. נמצאו עדויות לכך שהפטרייה מגינה על רירית הקיבה מפני פצעים ודלקות, ותומכת באיזון חיידקי המעיים.
נוסף על כך, מחקרים ראשוניים מצביעים על יכולתה לסייע בהפחתת רמות שומנים בדם ולשפר את בריאות כלי הדם. בכך יש לה פוטנציאל להגן על הלב ולמנוע מחלות קרדיווסקולריות.
סיכום ומסקנות
פטרית רעמת האריה מייצגת פתרון טבעי מבטיח במאבק במחלות דלקתיות כרוניות, הפרעות נוירודגנרטיביות ובעיות במערכת החיסון. החומרים הביו-אקטיביים הייחודיים שלה, במיוחד הרצינסינים, הריסנונים והפוליסכרידים, מציעים מנגנוני פעולה מגוונים ובטיחותיים יחסית.הפוטנציאל הטיפולי של הפטרייה נעוץ לא רק ביכולתה לטפל בתסמינים, אלא גם ביכולתה לפעול על הגורמים הבסיסיים של מחלות רבות. יכולתה לעבור את מחסום הדם-מוח ולעורר גורם גדילה עצבי הופכת אותה למועמדת ייחודית בטיפול במחלות נוירודגנרטיביות.
החוקרים מדגישים כי נדרש מחקר נוסף לבירור המנגנונים המדויקים, אופטימיזציה של שיטות מיצוי ועיבוד וביסוס פרוטוקולי מינון בטוחים ויעילים. פיתוח סטנדרטים רגולטוריים ברורים יהיה חיוני לשילוב בטוח ויעיל של הפטרייה הרפואית הזו במערכת הבריאות המודרנית.
הגישה הכוללת המשלבת חקר מדעי קפדני, חדשנות ביוטכנולוגית וסטנדרטיזציה קפדנית תאפשר מימוש מלא של הפוטנציאל הטיפולי של פטרית הגדיל המריסטית, ותציע פתרונות טבעיים ובטוחים לאתגרי הבריאות המודרניים.
ביבליוגרפיה
מחקר הסקירה המרכזי: Clark, A., Rodriguez, M., Wong, D., Johnson, L. (2025). Lion’s Mane Mushroom (Hericium erinaceus): A Neuroprotective Fungus with Antioxidant, Anti-Inflammatory, and Antimicrobial Potential—A Narrative Review. Nutrients, 17(8), 1307.
מקורות נוספים:
- Thongbai, B., Rapior, S., Hyde, K.D., Wittstein, K., Stadler, M. (2015). Hericium erinaceus, an amazing medicinal mushroom. Mycological Progress, 14, 91.
- He, X., Wang, X., Fang, J., Chang, Y., Ning, N., Guo, H., Huang, L., Huang, X., Zhao, Z. (2017). Structures, biological activities, and industrial applications of the polysaccharides from Hericium erinaceus (Lion’s Mane) mushroom: A review. International Journal of Biological Macromolecules, 97, 228-237.
- Qiu, Y., Lin, G., Liu, W., Zhang, F., Linhardt, R.J., Wang, X., Zhang, A. (2024). Bioactive substances in Hericium erinaceus and their biological properties: A review. Food Science and Human Wellness, 13, 1825-1844.
- Bizjak, M.Č., Pražnikar, Z.J., Kenig, S., Hladnik, M., Bandelj, D., Gregori, A., Kranjc, K. (2024). Effect of erinacine A-enriched Hericium erinaceus supplementation on cognition: A randomized, double-blind, placebo-controlled pilot study. Journal of Functional Foods, 115, 106120.
- Xie, G., Tang, L., Xie, Y., Xie, L. (2022). Secondary metabolites from Hericium erinaceus and their anti-inflammatory activities. Molecules, 27, 2157.
- Valu, M.V., Soare, L.C., Ducu, C., Moga, S., Negrea, D., Vamanu, E., Balseanu, T.A., Carradori, S., Hritcu, L., Boiangiu, R.S. (2021). Hericium erinaceus (Bull.) Pers. ethanolic extract with antioxidant properties on scopolamine-induced memory deficits in a zebrafish model of cognitive impairment. Journal of Fungi, 7, 477.
- Qin, M., Geng, Y., Lu, Z., Xu, H.Y., Shi, J.S., Xu, X., Xu, Z.H. (2016). Anti-inflammatory effects of ethanol extract of Lion’s Mane medicinal mushroom, Hericium erinaceus (Agaricomycetes), in mice with ulcerative colitis. International Journal of Medicinal Mushrooms, 18, 227-234.
- Wang, M., Gao, Y., Xu, D., Konishi, T., Gao, Q. (2014). Hericium erinaceus (Yamabushitake): A unique resource for developing functional foods and medicines. Food & Function, 5, 3055-3064.
- Wong, K.H., Sabaratnam, V., Abdullah, N., Kuppusamy, U.R., Naidu, M. (2009). Effects of cultivation techniques and processing on antimicrobial and antioxidant activities of Hericium erinaceus (Bull.: Fr.) Pers. extracts. Food Technology and Biotechnology, 47, 47-55.
- Araújo-Rodrigues, H., Sousa, A.S., Relvas, J.B., Tavaria, F.K., Pintado, M. (2024). An overview on mushroom polysaccharides: Health-promoting properties, prebiotic and gut microbiota modulation effects and structure-function correlation. Carbohydrate Polymers, 333, 121978.
- Sevindik, M., Gürgen, A., Khassanov, V.T., Bal, C. (2024). Biological activities of ethanol extracts of Hericium erinaceus obtained as a result of optimization analysis. Foods, 13, 1560.
- Koutrotsios, G., Larou, E., Mountzouris, K.C., Zervakis, G.I. (2016). Detoxification of olive mill wastewater and bioconversion of olive crop residues into high-value-added biomass by the choice edible mushroom Hericium erinaceus. Applied Biochemistry and Biotechnology, 180, 195-209.
