אחד האתגרים הגדולים ברפואה המודרנית הוא מציאת דרכים לעזור לגוף במצבים שבהם מערכת החיסון יוצאת מאיזון. במחלות אלרגיות, במחלות אוטואימוניות וגם בסוגי סרטן שונים, מנגנון הוויסות הטבעי שמאפשר לגוף לשמור על שיווי משקל נפגע. במקום לפעול בהרמוניה, המערכת החיסונית פועלת בעודף או בחסר, ולעיתים אף תוקפת את הגוף עצמו.
מה זו אימונותרפיה?
כדי להתמודד עם מצבים כאלה פותחה בשנים האחרונות גישה טיפולית הקרויה אימונותרפיה, שמטרתה היא לגייס את מערכת החיסון של הגוף עצמו כדי להילחם במחלה. לעיתים עושים זאת באמצעות חומרים ביולוגיים ולעיתים בעזרת חומרים כימיים, שתפקידם להפעיל מסלולים מסוימים במערכת החיסון או לדכא אחרים. האתגר הוא למצוא את הנוסחה שתשיב לגוף את האיזון, תחזק אותו ותאפשר לו להתמודד טוב יותר עם התאים הפגועים.
פוליסכרידים – החומר הפעיל שמתקשר עם מערכת החיסון
בתוך התמונה הזו נכנסות פטריות המרפא, שמספקות קו תמיכה מעניין ומבוסס מסורת מחקרית. הפוליסכרידים – רב־סוכרים מורכבים – המצויים בפטריות נחקרים כבר עשרות שנים בזכות היכולת שלהם לתקשר עם תאי מערכת החיסון. חומרים אלה מתפקדים כסוג של “שפה ביולוגית”: הם מספקים מידע לתאי החיסון ומכוונים אותם לפעול בצורה יעילה יותר. כאשר המערכת נמצאת בעודף פעילות, כמו במחלות אוטואימוניות, הם עשויים לסייע בהרגעה. כאשר המערכת חלשה, הם יכולים לעודד אותה לזהות תאים זרים ולפעול כנגדם.
במקרים של סרטן, אחד הממצאים המרתקים הוא שהפוליסכרידים מסייעים למערכת החיסון לזהות תאים סרטניים כתאים חריגים. המשמעות היא שהמערכת יכולה לתקוף אותם בצורה ממוקדת יותר, ובכך לעכב התפשטות או מניעת גרורות. מחקרים מעבדה וניסויים קליניים ראשוניים מראים שהשפעה זו אינה מוחלטת ואינה מרפאת את המחלה, אך היא בהחלט מהווה תמיכה משמעותית בתהליכים שהגוף עובר.
מה לומדים מההיסטוריה: תרופות ראשונות ביפן
כבר בשנות השבעים העניין המדעי בפטריות קיבל ביטוי רשמי. בשנת 1977 נרשמה ביפן התרופה Krestin, המבוססת על הפוליסכרידים PSP ו־PSK המופקים מפטריית טרמטס. התרופה ניתנה כתוספת לטיפולים אונקולוגיים והיוותה את אחד הניסיונות הראשונים לשלב מרכיבים מפטריות בתרפיה מודרנית. שנים ספורות לאחר מכן, בשנת 1985, נרשמה ביפן תרופה נוספת – Lentinan – שהופקה מפוליסכריד בפטריית השיטאקה, והפכה לכלי טיפולי בסרטן הקיבה. שני המקרים הללו הדגימו כיצד ידע מסורתי בשילוב מחקר יכול להפוך לתרופה מוכרת במערכת הרפואית.
מחקרים עדכניים: מה אנחנו יודעים היום?
במהלך שלושת העשורים האחרונים נערכו מאות מחקרים על פטריות מרפא ואימונותרפיה. למעלה מ־400 מחקרים קליניים מצביעים על תרומה אפשרית לשיקום מערכת החיסון ולתמיכה בתהליכי אימונותרפיה. הממצאים חוזרים על עצמם במספר זירות: חיזוק תגובות חיסוניות, הפחתת דלקת כרונית ושיפור כללי בתחושת החוסן של הגוף, ובשנים האחרונות המחקר הפך ממוקד יותר:
- סקירה רחבה מ־2020 הדגישה את הפוטנציאל של פוליסכרידים מפטריות כמו ריישי, שיטאקה וטרמטס ורסיקולור כמודולטורים חיסוניים שיכולים להשתלב בטיפולים ביולוגיים קיימים.
-
פטריית הריישי זכתה בעשורים האחרונים לתשומת לב רבה, בעיקר בזכות החומרים הפעילים שבה, ובראשם β-גלוקנים. מחקר קליני אקראי ומבוקר שפורסם בשנת 2023 בחן את השפעתם של β-גלוקנים מפטריית ריישי על מבוגרים בריאים. נמצא כי הצריכה של התוסף הגבירה את הפעילות של תאי דם לבנים, כולל תאי NK, ושיפרה מדדים נוספים של מערכת החיסון כמו יחס CD4/CD8. המשתתפים במחקר דיווחו גם על תחושת חיוניות גבוהה יותר, ללא תופעות לוואי משמעותיות. המסקנה מן המחקר היא כי β-גלוקנים מריישי יכולים לחזק את המערכת החיסונית בבני אדם בריאים, וכך הם עשויים להוות בסיס לשילוב עתידי כתמיכה בחולים העוברים טיפולים מורכבים כמו אימונותרפיה. עם זאת, נדרשים מחקרים נוספים וממוקדים יותר באוכלוסיות אונקולוגיות כדי להבין עד כמה ההשפעה הזו רלוונטית גם בהקשר של סרטן.
- מחקר שפורסם בשנת 2012 בקרב נשים החולות בסרטן השד מצא, שמתן 9 גרם תמצית מפטריית המרפא טרמטס גרם לעלייה בפעילות המערכת החיסונית כנגד התאים הסרטניים, וזאת באמצעות העלאה של כמות תאי הדם הלבנים מסוג לימפוציטים, ובייחוד העלאה של כמות תאי הדם הלבנים הלימפוציטים מסוג NK (תאי הרג טבעיים, Natural Killers, תאי הדם הלבנים הנלחמים ישירות בתאים הסרטניים ואחראים באופן ישיר למותם של תאי הסרטן).
- במחקר פרה-קליני שפורסם ב־2020 על מודל של סרטן המעי הגס בעכברים נמצא כי תערובת של מיצויי פטריות שינתה מסלולים מטבוליים ומנעה תרגום חלבוני בתאי גידול.
- סקירה מ־2023 בחנה את האפשרות שפטריות ומשלימי תזונה פטרייתיים ישפרו תגובה לאימונותרפיה דרך השפעה על המיקרוביום ועל אותות חיסוניים.
- סקירה מ- 2024 סוקרת כיצד פוליסכרידים פטרייתיים (כולל שיטאקה) עשויים להשפיע על הרכב מיקרוביום, תוך הדגשת השפעה אפשרית על תגובות חיסוניות במחלות כרוניות כמו סרטן.
פטריות ואימונותרפיה: יתרונות פוטנציאליים
אחד ההיבטים שמושכים תשומת לב הוא פרופיל הבטיחות של הפטריות. מחקרים מראים שהן נצרכות במשך מאות שנים ברחבי אסיה הן למאכל והן לרפואה מסורתית, ללא תופעות לוואי משמעותיות. השימוש בהן אינו יוצר עומס נוסף על הגוף, ובמקרים רבים הוא אף תומך ביותר ממערכת אחת – לא רק מערכת החיסון אלא גם מערכת העצבים ומטבוליזם האנרגיה. שילוב כזה הופך אותן למועמדות טבעיות ללוות טיפולים מודרניים שמעמיסים על הגוף.
אימונותרפיה נחשבת כיום לאחת התקוות הגדולות ביותר ברפואה האונקולוגית. האפשרות להשתמש במערכת החיסון של הגוף עצמו כדי להילחם במחלה משנה את פני התחום. בתוך התמונה הזו, פטריות המרפא מציעות נדבך נוסף: לא כתחליף לתרופות אלא כשותפות שיכולות לספק לגוף תמיכה עדינה אך משמעותית. הפוליסכרידים, שנחקרו כבר מאות פעמים, מציעים דרך טבעית לגשר בין המדע המודרני לבין המסורת העתיקה, ולתת לגוף עוד כלי במאבק על האיזון ועל הבריאות.
