מעבר לחנות שלנו

לכל המוצרים
מחקרים|עוד על פטריות, מערכת העיכול, עוד על פטריות, שמירה על המשקל|אתר המטפלים

פטריות מרפא ומחלות הסינדרום המטבולי

Place Holder

פטריות מרפא ומחלות הסינדרום המטבולי

התסמונת המטבולית, הידועה גם בשמותיה האחרים הסינדרום המטבולי או סינדרום X, הינה משלב של מספר גורמי סיכון בריאותיים, אשר השילוב ביניהם מעלה את הסיכון לחלות במחלת לב וכלי דם ובסוכרת.

האבחון כולל עמידה בשלושה מתוך חמישה גורמי הסיכון הבאים:

  • היקף מותניים מעל 88 ס”מ בקרב נשים ומעל 102 ס”מ בקרב גברים.
  • רמת טריגליצרידים ≥ 150 מ”ג %.
  • רמת HDL < 50 מ”ג % בקרב נשים ורמת HDL < 40  מ”ג % בקרב גברים (או טיפול תרופתי לאיזון רמות הכולסטרול בדם).
  • לחץ דם סיסטולי ≥ 130 מ”מ כספית ו/או לחץ דם דיאסטולי ≥ 85 מ”מ כספית (או טיפול תרופתי לאיזון לחץ הדם).
  • רמת גלוקוז בצום ≥ 100 מ”ג%  (או טיפול תרופתי לאיזון רמות הגלוקוז בדם).

המנגנון באמצעותו נוצרת התסמונת המטבולית טרם נמצא, אולם הגישה המקובלת כיום הינה כי התנגודת לאינסולין היא הגורם המקשר בין התסמונות השונות.

האינסולין הינו הורמון אנאבולי המיוצר בתאי הבטא שבאיי לנגהרס אשר בלבלב, ומשם מופרש למחזור הדם. תפקידו לאפשר הכנסת גלוקוז מזרם הדם לתאי הגוף המשתמשים בו כמקור אנרגיה, בעיקר תאי השרירים, הכבד והמוח.

כאשר יש תנגודת לאינסולין (או עמידות לאינסולין), האינסולין אינו מסוגל להכניס בצורה יעילה את הגלוקוז לתאים. כתוצאה מכך, הלבלב נאלץ לייצר עוד ועוד אינסולין על מנת להתגבר על העמידות אליו, ולכן מצטבר אינסולין רב בזרם הדם. עם הזמן, רמות גבוהות של אינסולין כבר אינן מסוגלות לפצות על הירידה ביעילות הכנסת הגלוקוז לתאים, ולכן מצטברות רמות גבוהות של גלוקוז בסרום הדם. התנגודת לאינסולין גורמת ליצור יתר של אינסולין על ידי הלבלב, עד אשר הוא כושל, ואז מתפרצת מחלת הסוכרת.

בנוסף לתנגודת לאינסולין, גם השמנה בטנית מהווה מרכיב מרכזי בהתפתחות התסמונת המטבולית ומחלת הסוכרת. תאי השומן הבטני הינם תאי שומן פעילים מאד, אשר מרבים להפריש חומרים פרו- דלקתיים, חומצות שומן חופשיות ומטבוליטים של תהליכים חמצוניים. חומרים אלה מופרשים אל מחזור הדם ומחוללים סדרה של שינויים, אשר מובילים להתפרצות התסמונת המטבולית. הם עלולים להגביר את לחץ הדם, לתקוף את דפנות כלי הדם ולהחיש היווצרות טרשת עורקים, להפריע לפעולת האינסולין ולגרום לתנגודת לאינסולין, להצטבר בכבד ולגרום לכבד שומני (עד כדי אי ספיקה כבדית), ולחבל בפעולת הלב. סיבוכים נוספים העלולים להיגרם מהפרשת אותם חומרים פרו-דלקתיים לסרום הדם הינם עידוד של דיסליפידמיה (הפרעה למשק השומנים בדם, המתאפיינת ברמה גבוהה של טריגליצרידים, כולסטרול כללי וליפופרוטאין LDL, וברמה נמוכה של ליפופרוטאין HDL, ונחשבת חלק מתסמונות הסינדום המטבולי), ועירור התפתחות תסמונת השחלות הפוליציסטיות (המלווה באי סדירות המחזור החודשי, בשיעור יתר, באקנה, ועד לכדי הפרעה ביכולת לבייץ).

לחץ דם הינו הלחץ שמופעל על ידי זרימת נוזל הדם על כלי הדם בהם הוא זורם. לחץ דם גבוה (המכונה גם “הרוצח השקט”), גורם להיצרות כלי הדם. ומפעיל לחץ מוגבר על כלי הדם, ולאורך שנים עלול להוביל לפגיעה בשריר הלב, למחלת לב כלילית, להתקפי לב, לשבץ מוחי ולפגיעה היקפיות באיברים שונים.

מחקרים גילו שאנשים הלוקים בתסמונת המטבולית נמצאים בסיכון גבוה לפתוח מחלות קרדיווסקולריות ותמותה: הסיכון לפתח מחלות קרדיווסקולריות בקרב אנשים הלוקים בתסמונת המטבולית גבוה פי 2-5 מאשר בקרב שאר האוכלוסיה, ושיעורי התמותה הכוללים (מכל סיבה שהיא) בקרב הלוקים בתסמונת המטבולית גבוהים בכ-60% לעומת אנשים בריאים או כאלה שלוקים באחד התסמינים בלבד ממגוון התסמונות של הסינדרום המטבולי, כדוגמת יתר לחץ דם או דיסליפידמיה בלבד. נוכחות של מחלה טרשתית (מחלת לב, שבץ, מחלת כלי דם פריפרית), היקף מותנים גבוה ושלושה גורמי סיכון נוספים, מעלים את הסיכון לפתח סוכרת עד פי 10.

פטריות מרפא והסינדרום המטבולי

מחלות הסינדרום המטבולי, וביחוד סוכרת, יתר לחץ דם וטרשת עורקים, הינן מחלות מסכנות חיים. בעשורים האחרונים נעשה שימוש נרחב בתרופות המכילות תרכובות כימיות המנסות לסייע בשליטה ברמות הסוכר בדם, ברמות השומנים בדם ובלחץ הדם. הבעיה שלתרופות אלה, בחלקן, תופעות לוואי נרחבות, והן מתקשות לשנות את מהלך המחלה. בחיפושים אחר חומרים טבעיים או כאלה היכולים לפעול בסינרגיזם עם התרופות, ניתן לחשוב על שימוש בחומרים יחודיים המצויים בצמחים. חומרים אלה נחקרו ונמצאו יעילים כמסייעים בשליטה במחלה, ולרובם לא נמצאו תופעות לוואי משמעותיות. חלקם הם חומרים הנמצאים בפרמקופיאה של תרבויות שונות כבר מאות שנים. מעניין שדווקא פטריות המרפא צדו את עיני החוקרים יותר מכל צמח אחר. פטריות מרפא נמצאות בשימוש מסורתי אלפי שנים במזרח אסיה, בדרום אמריקה, ואפילו קיימות עדויות לשימוש בפטריות על ידי הפרעונים הקדמונים, וזאת בזכות יכולתן להיטיב עם בריאות האדם הצורך אותן. פטריות כאלה נמצאו יעילות במספר מחקרים גם לסוכרת ולמאפיינים אחרים של הסינדרום המטבולי.

המחקר המדעי בפטריות המרפא גילה תרכובות ביו-אקטיביות כדוגמת פוליסכרידים, טריטרפנים, טרפנואידים, אריטדנין, סטרולים ותרכובות פנוליות, אשר נמצאו יעילות באיזון לחץ הדם, באיזון רמות הסוכר והשומנים בדם ובהשפעתן המיטיבה על השובע. חלק מהתרופות הנמצאות כיום בשימוש למרכיבי הסינדרום המטבולי, כמו תרופות הסטטינים הניתנות להיפרכולסטרולמיה, מופקות מחומרים שמקורם בפטריות. בהשוואה לתרופות, אשר מסונתזות מרכיב אחד בלבד, התרכובות בפטריות כמעט ואינן גורמות לתופעות לוואי, ולכן יש חשיבות רבה לאפשרות של שילובן כחלק מאורח חיים בריא וכאסטרטגיה מניעתית וטיפולית במחלות הסינדרום המטבולי.

רוב העבודות המחקריות בנוגע לפטריות מרפא ומחלות הסינדרום המטבולי נעשו במודל חיה, ורק מעטות נעשו בבני אדם, וזאת עקב העובדה שמחקרים מסוג זה פחות מאתגרים את חברות התרופות, המתקשות להוציא פטנטים על חומרי טבעים. העבודות במודל חיה ומספר עבודות בבני אדם, עליהן נפרט בהמשך, ובעיקר הניסיון ההיסטורי-תרבותי שנצבר בתרבויות השונות, בשילוב עם העובדה שמדובר בפטריות מאכל ללא תופעות לוואי (מלבד לאלה האלרגים לפטריות), תומכות בגישה של שילוב הפטריות במערך הטיפולי של מרכיבי הסינדרום המטבולי. שילוב קבוע של פטריות בתפריט היומיומי, בריכוז מתאים (שכמובן קשה להגיע אליו באכילת פטריות בלבד), יכול לטפל במרכיבי הסינדרום ולמנוע או להקטין את השימוש התרופתי בעל תופעות הלוואי.

מנגנוני פעולה של פטריות

  1. הפטריות מכילות מרכיבים שונים בעלי יכול אנטי חמצונית, כמו פוליפנולים, טריטרפנים ואחרים, ובכך מסייעות להפחית את הנזק החמצוני והתהליכים הדלקתיים הנוצרים בגוף, אשר נוצרים גם בעקבות התפתחות תסמונות הסינדרום המטבולי, כמו גם בעקבות מחלות אחרות.
  2. הפטריות מכילות מולקולות של פוליסכרידים המאזנים את מערכת החיסון.
  3. הפטריות מכילות סיבים רבים ומשנות את אוכלוסיית חיידקי המעיים. נמצא קשר בין הרכב המיקרוביום האנושי ומרכיבי סינדרום X ומחלות אחרות [83].

 

בהתבסס על הספרות המקצועית והניסיון הקליני שנרכש בעיקר במזרח, פיתחה חברת מיקוליביה תוסף תזונה יחודי המורכב מתערובת פטריות, הקרוי מיקו סיסטם.

מיקו סיסטם מכיל שילוב של חמישה סוגים שונים של פטריות באותה הפורמולה:

  • פטריית שיטאקה (Lentinus Edodes).
  • פטריית פלאורוטוס (פטריית הצדף) (Pleurotus Ostreatus).
  • פטריית ראישי (Ganoderma Lucidum).
  • פטריית מאיטקה (Grifola Frondosa).
  • פטריית קורדיספס (Cordyceps Sinensis).

פטריות אלה נחקרו ונמצאו יעילות לתמיכה בכל תסמונות הסינדרום המטבולי: יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם (כולסטרול/טריגליצרידים), עמידות לאינסולין וסוכרת סוג 2. מחקרים הדגימו את היעילות של הפטריות ואת הרכיבים הפעילים בהן לשמירה על יציבות מערכות מטבוליות ולמניעת תחלואה קרדיווסקולרית.

מה מיוחד במיקו סיסטם?

מיקו סיסטם הינה הפורמולה היחידה כיום בשוק תוספי התזונה אשר נותנת מענה לכלל תסמונות הסינדרום המטבולי בפורמולה אחת בלבד, וזאת מהסיבה שכל פטריה ופטריה בפורמולה פועלת על מספר תסמינים מטבוליים בו זמנית. פעילות סינרגית זו מאפשרת מתן מענה רחב לסינדרום המטבולי בכללו, ללא צורך בשילוב של מספר פורמולות בו זמנית.

בהמשך המאמר סקירת מחקרים מקיפה על השפעת הפטריות השונות על מרכיבי הסינדרום המטבולי.

 

פטריות מרפא וסוכרת

סוכרת הינה מחלה מטבולית כרונית מסכנת חיים, הנגרמת על ידי מחסור באינסולין ו/או על ידי תפקוד לקוי של האינסולין המופרש מתאי בטא שבאיי לנגהרס שבלבלב, ומאופיינת בהיפרגליקמיה (רמה גבוה של גלוקוז בדם) והיפרטריגליצרידמיה (רמה גבוהה של טריגליצרידים בדם). בעצם, בסוכרת סוג 2, לגוף יש מחסור “יחסי” באינסולין: תאי הבטא שבלבלב מייצרים אינסולין במידת מה, אך האינסולין, או שהוא מועט  מדי או שאינו פועל באופן תקין לניתוב הגלוקוז לתוך התאים לצורך הפקת אנרגיה, ונשאר בזרם הדם. תהליך זה נקרא תנגודת לאינסולין (Insulin Resistance).באופן טבעי, הגלוקוז שבדם נקשר למולקולת ההמוגלובין, שהופכת להיות מולקולת המוגלובין מסוכרר (Glycosylated Hemoglobin). ככל שרמת הסוכר בדם גבוהה יותר, כך יותר מולקולות של גלוקוז נקשרות למולקולות המוגלובין. כאשר המוגלובין וגלוקוז נקשרים, ציפוי דמוי “מעיל” של גלוקוז נוצר על גבי מולקולת ההמוגלובין. ככל שרמות הגלוקוז בדם גבוהות יותר, כך ה”מעיל” הופך לעבה יותר. הציפוי דמוי “מעיל” העוטף את ההמוגלובין בעצם גורם לתאי ההמוגלובין, ומכאן לתאי הדם האדומים הנושאים את ההמוגלובין, להיות דביקים ונוקשים. תאים דביקים ונוקשים אלה מפריעים לזרימת דם תקינה בגוף, גורמים לכולסטרול ולחומרים אחרים להיצמד לדפנות הפנימיים של כלי הדם, ומונעים הובלת חמצן אל העצבים הקטנים הצמודים לנימי הדם, ובכך נמנעת הובלת חמצן אל תאים חיוניים בגוף, כדוגמת העיניים והכליות. בטווח הארוך, עודף סוכר בדם, הפוגע בכלי הדם, עלול לגרום לנזק שבחלקו הינו בלתי הפיך ולמחלות כדוגמת נוירופתיה, נפרופתיה, רטינופתיה, ולהאצת תהליכים של מחלת לב איסכמית, טרשת עורקים (Atherosclerosis), התקף לב ושבץ מוחי, אשר הסיכון ללקות בהם גדל משמעותית בקרב אנשים הלוקים גם בעודף כולסטרול בדם וביתר לחץ דם.

חומרים יחודיים המצויים בפטריות המרפא נחקרו ונמצאו יעילים לסייע בשליטה במחלה, ולהם כמעט ואין תופעות לוואי.

להלן סקירת מחקרים על פטריות וסוכרת, עם פירוט של הרכיבים הביו-אקטיביים ופעילותם הרלוונטית:

פטריות מרפא ויתר לחץ דם

לחץ דם הוא הלחץ שמפעיל הדם על דפנות כלי הדם בעת זרימת הדם מהלב אל איברי הגוף השונים, והוא נמדד ביחידות של מילימטר כספית (mmHg). נהוג להתייחס לשני ערכי לחץ דם: לחץ דם סיסטולי, שהוא הלחץ המקסימלי הנוצר בזמן התכווצות חדרי הלב, ולחץ דם דיאסטולי, שהוא הלחץ המינימלי הנוצר בזמן הרפיית החדרים. ערכים תקינים עבור אדם בוגר בריא, בזמן מנוחה במצב ישיבה, נעים סביב לחץ סיסטולי של 120 מ”מ כספית ולחץ דיאסטולי של 80 מ”מ כספית. ערכים גבוהים מאלו יחשבו יתר לחץ דם או לחץ דם גבוה.

לחץ דם גבוה גורם להיצרות כלי הדם. לחץ מוגבר בכלי הדם, המתרחש למשך שנים ארוכות, עלול להוביל לפגיעה בשריר הלב, למחלת לב כלילית, להתקפי לב, לשבץ מוחי, לאי ספיקת כליות ולפגיעה בראיה. תרופות להפחתת לחץ הדם שייכות למשפחות פרמקולוגיות שונות בהתאם לאופן פעולתן בהורדת לחץ הדם בגוף, והן כוללות תרופות משתנות, תרופות חוסמות תעלות סידן, תרופות חוסמות קולטני בטא או אלפא, תרופות מעכבות ACE או תרופות החוסמות הקולטן לאנגיוטנסין II ועוד. לתרופות ממשפחות שונות קיימות תופעות לוואי שונות, אשר עלולות לפגוע באיכות החיים של האדם הנוטל אותן.

חומרים פעילים בפטריות המרפא נחקרו בעשורים האחרונים ונתגלו כבעלי יכולת לאזן את לחץ הדם, עם כמעט ללא תופעות לוואי.

 

להלן סקירת מחקרים על פטריות ויתר לחץ דם, עם פירוט של הרכיבים הביו-אקטיביים ופעילותם הרלוונטית:

לסיכום:

  1. יש ניסיון הסטורי ארוך בשימוש בפטריות למרכיבי סינדרום X ומחלות אחרות.
  2. חלק מהתרופות הנמצאות כיום בשימוש – מקורן בפטריות. אבל העובדה שהן מכילות חומר מבודד אחד בלבד, בניגוד לפטריות, המכילות את החומר המבודד + חומרים אחרים בפטריה אשר מאזנים את פעילותו של אותו חומר מבודד, מספקת אפקט מיטבי עם ללא תופעות הלוואי.
  3. נטילה ממושכת של כמוסות מיקו סיסטם כחלק מהתפריט היומי יכולה להאט תהליכים של החמרת מחלות ועשויה אף לגרום להפחתה בכמות התרופות שנלקחות.
  4. לפטריות אפקט משמעותי על שינוי אוכלוסית חיידקי המעיים, אשר נמצא קשור לשיפור קליני במחלות שונות.

מקורות:

  1. Grienke U, Mihály-Bison J, Schuster D, Afonyushkin T, Binder M, Guan S-h, et al. Pharmacophore-based discovery of FXR-agonists. Part II: Identification of bioactive triterpenes from Ganoderma lucidum. Bioorganic & medicinal chemistry. 19:6779-91. 2011.
  2. Fatmawati S, Shimizu K, Kondo R. Ganoderol B: a potent α-glucosidase inhibitor isolated from the fruiting body of Ganoderma lucidum. Phytomedicine. 2011 Sep 15;18(12):1053-5. doi: 10.1016/j.phymed.2011.03.011. Epub 2011 May 18.
  3. Zhang H-N, Lin Z-B. Hypoglycemic effect of Ganoderma lucidum polysaccharides. Acta Pharmacologica Sinica. 25:191-5. 2004.
  4. Jacobs JA, Fetzer SJ. Oral Diabetes Medications: An Update for Home Health Clinicians. Home healthcare nurse. 31:E1-E13. 2013.
  5. Teng BS, Wang CD, Zhang D, Wu JS, Pan D, Pan LF, et al. Hypoglycemic effect and mechanism of a proteoglycan from Ganoderma Lucidum on streptozotocin-induced type 2 diabetic rats. Eur Rev Med Pharmacol Sci. 16:166-75. 2012.
  6. Antioxidant Effects of Medicinal Mushrooms Agaricus brasiliensis and Ganoderma lucidum (Higher Basidiomycetes): Evidence from Animal Studies. Yurkiv B, Wasser SP, Nevo E, Sybirna NO. Int J Med Mushrooms. 2015;17(10):943-55.
  7. Structural Changes of Erythrocyte Surface Glycoconjugates after Treatment with Medicinal Mushrooms. Vitak TY, Wasser SP, Nevo E, Sybirna NO. Int J Med Mushrooms. 2015;17(9):867-78.
  8. Mohammed A, Adelaiye AB, Abubakar MS, Abdurahman EM. Effects of aqueous extract of Ganoderma lucidum on blood glucose levels of normoglycemic and alloxan induced diabetic wistar rats. J Med Plants Res, 1(2), 2007, 34-37.
  9. Mohammed A, Adelaiye AB, Bakari AG, Mabrouk, MA. Anti-diabetic and some haematological effects of ethylacetate and n-butanol fractions of Ganoderma lucidum aqueous extract in alloxan-induced diabetic wistar rats. Int J Med Sci, 1(12), 2009, 530-535.
  10. Oluba OM, Onyeneke EC, Ojieh GC, Idonije BO. Evaluation of the hypoglycemic effect of aqueous extract of Ganoderma lucidum on STZ-induced diabetic wistar rats. Ann Biol Res, 1(3), 2010, 41-49.
  11. Fenglin L, Zhang Y, Zhong Z. Antihyperglycemic Effect of Ganoderma Lucidum Polysaccharides on Streptozotocin-Induced Diabetic Mice. Int J Mol Sci, 12, 2011, 6135-6145.
  12. Konno S, Aynehchi S, Dolin DJ, Schwartz AM, Choudhury MS, Tazaki H. Anticancer and Hypoglycemic Effects of Polysaccharides in Edible and Medicinal Maitake Mushroom [Grifola frondosa (Dicks.: Fr.) S. F. Gray]. Int J Med Mushr, 4(3), 2002, 131-142.
  13. Manohar V, Talpur N, Echard B, Lieberman S, Preuss H. Effects of a water-soluble extract of maitake mushroom on circulating glucose/insulin concentrations in KK mice. Diabetes, Obesity and Metabolism. 2002. 4:43-8.
  14. Kubo K, Aoki H, Nanba H. . Biol Pharm Bull. 1994 Aug;17(8):1106-10.
  15. Kubo K, Nanba H. Antidiabetic mechanism of maitake (Grifola frondosa). In: Royse DJ, ed. Mushroom Biology and Mushroom Products. University Park, PA: Penn State University; 1996:215-221.
  16. Horio H, Ohtsuru M. Maitake (Grifola frondosa) improve glucose tolerance of experimental diabetic rats. J Nutr Sci Vitaminol (Tokyo). 2001 Feb; 47(1): 57-63.
  17. Matsuur H, Asakawa C, Kurimoto M, Mizutani J. Alpha-glucosidase inhibitor from the seeds of balsam pear (Momordica charantia) and the fruit bodies of Grifola frondosa. Biosci Biotechnol Biochem. 2002 Jul;66(7):1576-8.
  18. Chen YH, Lee CH, Hsu TH, Lo HC. Submerged-Culture Mycelia and Broth of the Maitake Medicinal Mushroom Grifola frondosa (Higher Basidiomycetes) Alleviate Type 2 Diabetes-Induced Alterations in Immunocytic Function. Int J Med Mushrooms. 2015;17(6):541-56.
  19. Lo HC, Hsu TH, Chen CY. Submerged culture mycelium and broth of Grifola frondosa improve glycemic responses in diabetic rats. Am J Chin Med 2008; 36: 265–85.
  20. Hong L, Xun M, Wutong W. Anti-diabetic effect of an alpha-glucan from fruit body of maitake (Grifola frondosa) on KK-Ay mice. J. Pharm. Pharmacol 2007; 59: 575–82.
  21. Cui B, Han L, Qu J, Lv Y. Hypoglycemic activity of Grifola frondosa rich in vanadium. Biol Trace Elem Res. 2009 Nov;131(2):186-91. doi: 10.1007/s12011-009-8355-4. Epub 2009 Mar 13.
  22. Li SP, Zhao KJ, Ji ZN, Song ZH, Dong TT, Lo CK, Cheung JK, Zhu SQ, Tsim KW. A polysaccharide isolated from Cordyceps sinensis, a traditional Chinese medicine, protects PC12 cells against hydrogen peroxide-induced injury. Life Sci, 73(19), 2003, 2503–2513.
  23. Li SP, Zhang GH, Zeng Q, Huang ZG, Wang YT, Dong TT, Tsim KW. Hypoglycemic activity of polysaccharide, with antioxidation, isolated from cultured Cordyceps mycelia. Phytomedicine, 13(6), 2006, 428–433.
  24. Balon TW, Jasman AP, Zhu JS. A fermentation product of Cordyceps sinensis increases whole-body insulin sensitivity in rats. J Altern Complement Med. 2002 Jun;8(3):315-23.
  25. Lo HC, Hsu TH, Tu ST, Lin KC. Anti-hyperglycemic activity of natural and fermented Cordyceps sinensis in rats with diabetes induced by nicotinamide and streptozotocin. Am J Chin Med. 2006;34(5):819-32.
  26. Lo HC, Tu ST, Lin KC, Lin SC. The anti-hyperglycemic activity of the fruiting body of Cordyceps in diabetic rats induced by nicotinamide and streptozotocin. Life Sciences 2004; 74: 2897–908.
  27. Kiho T, Hui J, Yamane A, Ukai S.Polysaccharides in fungi. XXXII. Hypoglycemic activity and chemical properties of a polysaccharide from the cultural mycelium of Cordyceps sinensis. Biol Pharm Bull 1993; 16: 1291–3.
  28. Kiho T, Yamane A, Hui J, Usui S, Ukai S. Polysaccharides in fungi. XXXVI. Hypoglycemic activity of a polysaccharide (CS-F30) from the cultural mycelium of Cordyceps sinensis and its effect on glucose metabolism in mouse liver. Biol Pharm Bull 1996; 19: 294–6.
  29. Liu H, Cao D, Liu H, Liu X, Mai W, Lan H, Huo W, Zheng Q. The Herbal Medicine Cordyceps sinensis Protects Pancreatic Beta Cells from Streptozotocin-Induced Endoplasmic Reticulum Stress. Can J Diabetes. 2016 Aug;40(4):329-35. doi: 10.1016/j.jcjd.2016.02.001. Epub 2016 Apr 29.
  30. Yang BK, Kim DH, Jeong SC, Das S, Choi YS, Shin JS, Lee SC, Song CH (2002) Hypoglycemic effect of a Lentinus edodes exopolymer produced from a submerged mycelial culture. Biosci Biotechnol Biochem 66:937–942.
  31. Kim DH, Yang BK, Jeong SC, Hur NJ, Das S, Yun JW, Choi JW, Lee YS, Song CH. A preliminary study on the hypoglycemic effect of the exo-polymers produced by five different medicinal mushrooms. J Microbiol Biotechnol, 11, 2001, 167–171.
  32. Agrawal RP, Chopra A, Lavekar GS, Padhi MM, Srikanth N, Ota S, Jain S. Effect of oyster mushroom on glycemia, lipid profile and quality of life in type 2 diabetic patients. Australian J Med Herbalism, 22, 2010, 50–54.
  33. Chorváthová V, Bobek P, Ginter E, Klvanová J. Effect of the oyster fungus on glycaemia and cholesterolaemia in rats with insulin-dependent diabetes. Physiol Res, 42, 1993, 175–179.
  34. Saritha KL, Usha PTA, Chandrasekhara NAM. Hypoglycaemic effect of Pleurotus ostreatus in rats. Indian J Anim Res, 43(2), 2009, 139-141.
  35. Ghaly IS, Ahmed ES, Booles HF, Farag IM, Nada SA. Evaluation of antihyperglycemic action of oyster mushroom (Pleurotus ostreatus) and its effect on DNA damage, chromosome aberrations and sperm abnormalities in streptozotocin-induced diabetic rats. Global Veterinaria, 7, 2011, 532–544.
  36. Jayasuriya WJ, Suresh TS, Abeytunga D, Fernando GH, Wanigatunga CA. Oral hypoglycemic activity of culinary-medicinal mushrooms Pleurotus ostreatus and P. cystidiosus (higher basidiomycetes) in normal and alloxan-induced diabetic Wistar rats. Int J Med Mushr, 14(4), 2012, 347-355.
  37. Johnny I, Okon J.Antidiabetic Effect of Pleurotus ostreatus (Jacq.ex Fr) kumm. mushroom on Alloxan-induced Diabetic Rats. Indian J Pharm Biol Res, 2013; 1(1): 31-36.
  38. Ravi B, Renitta RE, Prabha ML, Issac R, Naidu S. Evaluation of antidiabetic potential of oyster mushroom (Pleurotus ostreatus) in alloxan-induced diabetic mice. Immunopharmacol Immunotoxicol, 35(1), 2013, 101-109.
  39. Beta-glucans in the treatment of diabetes and associated cardiovascular risks. Chen J, Raymond K. Vasc Health Risk Manag. 2008;4(6):1265-72. Review.
  40. Kajaba I, Simoncic R, Frecerova K, Belay G. Clinical studies on the hypolipidemic and antioxidant effects of selected natural substances. Bratisl Lek Listy. 2008;109(6):267-72.
  41. Bobek P, Ozdín O, Mikus M. Dietary oyster mushroom (Pleurotus ostreatus) accelerates plasma cholesterol turnover in hypercholesterolaemic rat. Physiol Res. 1995;44(5):287-91.
  42. Hossain S, Hashimoto M, Choudhury EK, Alam N, Hussain S, Hasan M, Choudhury SK, Mahmud I. Dietary mushroom (Pleurotus ostreatus) ameliorates atherogenic lipid in hypercholesterolaemic rats. Clin Exp Pharmacol Physiol. 2003 Jul;30(7):470-5.
  43. Bobek P, Ozdín L, Kuniak L, Hromadová M. [Regulation of cholesterol metabolism with dietary addition of oyster mushrooms (Pleurotus ostreatus) in rats with hypercholesterolemia]. Cas Lek Cesk. 1997 Mar 19;136(6):186-90.
  44. Anandhi R, Annadurai T, Anitha TS, Muralidharan AR, Najmunnisha K, Nachiappan V, Thomas PA, Geraldine P. Antihypercholesterolemic and antioxidative effects of an extract of the oyster mushroom, Pleurotus ostreatus, and its major constituent, chrysin, in Triton WR-1339-induced hypercholesterolemic rats. J Physiol Biochem. 2013 Jun;69(2):313-23. doi: 10.1007/s13105-012-0215-6. Epub 2012 Oct 27.
  45. Bobek P, Ozdin L. Oyster mushroom (Pleurotus ostreatus) reduces the production and secretion of very low density lipoproteins in hypercholesterolemic rats. Z Ernahrungswiss. 1996 Sep;35(3):249-52.
  46. Bobek P, Ozdín L, Kuniak L. Effect of oyster mushroom (Pleurotus Ostreatus) and its ethanolic extract in diet on absorption and turnover of cholesterol in hypercholesterolemic rat. 1996 Aug;40(4):222-4.
  47. Bobek P, Ozdin L, Kuniak L. Mechanism of hypocholesterolemic effect of oyster mushroom (Pleurotus ostreatus) in rats: reduction of cholesterol absorption and increase of plasma cholesterol removal. Z Ernahrungswiss. 1994 Mar;33(1):44-50.
  48. Bobek P, Galbavý S. Hypocholesterolemic and antiatherogenic effect of oyster mushroom (Pleurotus ostreatus) in rabbits. 1999 Oct;43(5):339-42.
  49. Bobek P, Galbavý S. [The oyster mushroom (Pleurotus ostreatus) effectively prevents the development of atherosclerosis in rabbits]. Ceska Slov Farm. 1999 Sep;48(5):226-30. Slovak.
  50. Nisar J, Mustafa I, Anwar H, Sohail MU, Hussain G, Ullah MI, Faisal MN, Bukhari SA, Basit A. Shiitake Culinary-Medicinal Mushroom, Lentinus edodes (Agaricomycetes): A Species with Antioxidant, Immunomodulatory, and Hepatoprotective Activities in Hypercholesterolemic Rats. Int J Med Mushrooms. 2017;19(11):981-990. doi: 10.1615/IntJMedMushrooms.2017024504.
  51. Grotto D, Bueno DC, Ramos GK, da Costa SR, Spim SR, Gerenutti M. Assessment of the Safety of the Shiitake Culinary-Medicinal Mushroom, Lentinus edodes (Agaricomycetes), in Rats: Biochemical, Hematological, and Antioxidative Parameters. Int J Med Mushrooms. 2016;18(10):861-870.
  52. Gil-Ramírez A, Caz V, Smiderle FR, Martin-Hernandez R, Largo C, Tabernero M, Marín FR, Iacomini M, Reglero G, Soler-Rivas C. Water-Soluble Compounds from Lentinula edodes Influencing the HMG-CoA Reductase Activity and the Expression of Genes Involved in the Cholesterol Metabolism. J Agric Food Chem. 2016 Mar 9;64(9):1910-20. doi: 10.1021/acs.jafc.5b05571. Epub 2016 Mar 1.
  53. Yang H, Hwang I, Kim S, Hong EJ, Jeung EB. Lentinus edodes promotes fat removal in hypercholesterolemic mice. Exp Ther Med. 2013 Dec;6(6):1409-1413. Epub 2013 Oct 8.
  54. Yamada T, Oinuma T, Niihashi M, Mitsumata M, Fujioka T, Hasegawa K, Nagaoka H, Itakura H. Effects of Lentinus edodes mycelia on dietary-induced atherosclerotic involvement in rabbit aorta. J Atheroscler Thromb. 2002;9(3):149-56.
  55. Chu TT, Benzie IF, Lam CW, Fok BS, Lee KK, Tomlinson B. Study of potential cardioprotective effects of Ganoderma lucidum (Lingzhi): results of a controlled human intervention trial. Br J Nutr. 2012 Apr;107(7):1017-27. doi: 10.1017/S0007114511003795. Epub 2011 Aug 1.
  56. Gao, Y, Chen, G, Dai, X, YE, J and Zhou, S 2004, ‘A phase I/II study of ling zhi mushroom ganoderma lucidum (W.Curt.: Fr.) LIoyd (Aphyllophoromycetideae) extract in patients with coronary heart disease’, International Journal of Medicinal Mushrooms, vol. 6, no. 4, pp. 327-334.
  57. Meneses ME, Martínez-Carrera D, Torres N, Sánchez-Tapia M, Aguilar-López M, Morales P, Sobal M, Bernabé T, Escudero H, Granados-Portillo O, Tovar AR. Hypocholesterolemic Properties and Prebiotic Effects of Mexican Ganoderma lucidum in C57BL/6 Mice. PLoS One. 2016 Jul 20;11(7):e0159631. doi: 10.1371/journal.pone.0159631. eCollection 2016.
  58. Andri Wihastuti T, Sargowo D, Heriansyah T, Eka Aziza Y, Puspitarini D, Nur Iwana A, Astrida Evitasari L. The reduction of aorta histopathological images through inhibition of reactive oxygen species formation in hypercholesterolemia rattus norvegicus treated with polysaccharide peptide of Ganoderma lucidum. Iran J Basic Med Sci. 2015 May;18(5):514-9.
  59. Mori K, Kobayashi C, Tomita T, Inatomi S, Ikeda M. Antiatherosclerotic effect of the edible mushrooms Pleurotus eryngii (Eringi), Grifola frondosa (Maitake), and Hypsizygus marmoreus (Bunashimeji) in apolipoprotein E-deficient mice. Nutr Res. 2008 May;28(5):335-42. doi: 10.1016/j.nutres.2008.03.010.
  60. Fukushima M, Ohashi T, Fujiwara Y, Sonoyama K, Nakano M. Cholesterol-lowering effects of maitake (Grifola frondosa) fiber, shiitake (Lentinus edodes) fiber, and enokitake (Flammulina velutipes) fiber in rats. Exp Biol Med (Maywood). 2001 Sep;226(8):758-65.
  61. Jung KH, Ha E, Kim MJ, Uhm YK, Kim HK, Hong SJ, Chung JH, Yim SV. Ganoderma lucidum extract stimulates glucose uptake in L6 rat skeletal muscle cells. Acta Biochim Pol. 2006;53(3):597-601. Epub 2006 Sep 10.
  62. Lee SY, Rhee HM. Cardiovascular effects of mycelium extract of Ganoderma lucidum: inhibition of sympathetic outflow as a mechanism of its hypotensive action. Chem Pharm Bull (Tokyo). 1990 May;38(5):1359-64.
  63. Tran HB, Yamamoto A, Matsumoto S, Ito H, Igami K, Miyazaki T, Kondo R, Shimizu K. Hypotensive effects and angiotensin-converting enzyme inhibitory peptides of reishi (Ganoderma lingzhi) auto-digested extract. 2014 Aug 29;19(9):13473-85. doi: 10.3390/molecules190913473.
  64. Mohamad Ansor N, Abdullah N, Aminudin N. Anti-angiotensin converting enzyme (ACE) proteins from mycelia of Ganoderma lucidum (Curtis) P. Karst. BMC Complement Altern Med. 2013 Oct 4;13:256. doi: 10.1186/1472-6882-13-256.
  65. Abdullah N, Ismail SM, Aminudin N, Shuib AS, Lau BF. Evaluation of Selected Culinary-Medicinal Mushrooms for Antioxidant and ACE Inhibitory Activities. Evid Based Complement Alternat Med. 2012;2012:464238. doi: 10.1155/2012/464238. Epub 2011 Jun 18.
  66. Futrakul N, Boonyen M, Patumraj S, Siriviriyakul P, Tosukhowong P, Futrakul P. Treatment of glomerular endothelial dysfunction in steroid-resistant nephrosis with Ganoderma lucidum, vitamins C, E and vasodilators. Clin Hemorheol Microcirc. 2003;29(3-4):205-10.
  67. Thyagarajan-Sahu A, Lane B, Sliva D. ReishiMax, mushroom based dietary supplement, inhibits adipocyte differentiation, stimulates glucose uptake and activates AMPK. BMC Complement Altern Med. 2011 Sep 19;11:74. doi: 10.1186/1472-6882-11-74.
  68. Xiang F, Lin L, Hu M, Qi X. Therapeutic efficacy of a polysaccharide isolated from Cordyceps sinensis on hypertensive rats. Int J Biol Macromol. 2016 Jan;82:308-14. doi: 10.1016/j.ijbiomac.2015.09.060. Epub 2015 Sep 30.
  69. Ahmed AF, El-Maraghy NN, Abdel Ghaney RH, Elshazly SM.Therapeutic effect of captopril, pentoxifylline, and cordyceps sinensis in pre-hepatic portal hypertensive rats. Saudi J Gastroenterol. 2012 May-Jun;18(3):182-7. doi: 10.4103/1319-3767.96451.
  70. Gao BA, Yang J, Huang J, Cui XJ, Chen SX, Den HY, Xiang GM. Cordyceps sinensis extract suppresses hypoxia-induced proliferation of rat pulmonary artery smooth muscle cells. Saudi Med J. 2010 Sep;31(9):974-9.
  71. Wu R, Zhou Q, Lin S, Ao X, Chen X, Yang J. [Effect of Cordceps Sinensis on the expression of ICAM-1 and VCAM-1 in the kidney of spontaneously hypertensive rats]. Zhong Nan Da Xue Xue Bao Yi Xue Ban. 2010 Feb;35(2):152-8. doi: 10.3969/j.issn.1672-7347.2010.02.011. Chinese.
  72. Wang XB, Liu P, Tang ZP, Li FH, Liu CH, Hu YY, Xu LM. [Cordyceps mycelia extract decreases portal hypertension in rats with dimethylnitrosamine-induced liver cirrhosis: a study on its histological basis]. Zhong Xi Yi Jie He Xue Bao. 2008 Nov;6(11):1136-44. doi: 10.3736/jcim20091107. Chinese.
  73. Ebigwai JK, Edu EA, Itam EH, Mofunanya AJ. Activity of crude cold-water extract of the culinary-medicinal oyster mushroom, Pleurotus ostreatus (Jacq.:Fr.) P.Kumm. (higher Basidiomycetes), and timolol maleate on induced ocular hypertension. Int J Med Mushrooms. 2012;14(5):467-70.
  74. Morales D, Piris AJ, Ruiz-Rodriguez A, Prodanov M, Soler-Rivas C. Extraction of bioactive compounds against cardiovascular diseases from Lentinula edodes using a sequential extraction method. Biotechnol Prog. 2018 Feb 1. doi: 10.1002/btpr.2616.
  75. Kabir Y, Yamaguchi M, Kimura S. Effect of shiitake (Lentinus edodes) and maitake (Grifola frondosa) mushrooms on blood pressure and plasma lipids of spontaneously hypertensive rats. J Nutr Sci Vitaminol (Tokyo). 1987 Oct;33(5):341-6.
  76. Preuss HG, Echard B, Bagchi D, Perricone NV. Maitake mushroom extracts ameliorate progressive hypertension and other chronic metabolic perturbations in aging female rats. Int J Med Sci. 2010 Jun 7;7(4):169-80.
  77. Talpur N, Echard BW, Yasmin T, Bagchi D, Preuss HG. Effects of niacin-bound chromium, Maitake mushroom fraction SX and (-)-hydroxycitric acid on the metabolic syndrome in aged diabetic Zucker fatty rats. Mol Cell Biochem. 2003 Oct;252(1-2):369-77
  78. Talpur NA, Echard BW, Fan AY, Jaffari O, Bagchi D, Preuss HG. Antihypertensive and metabolic effects of whole Maitake mushroom powder and its fractions in two rat strains. Mol Cell Biochem. 2002 Aug;237(1-2):129-36.
  79. Yurkiv B, Wasser SP, Nevo E, Sybirna NO. Antioxidant Effects of Medicinal Mushrooms Agaricus brasiliensis and Ganoderma lucidum (Higher Basidiomycetes): Evidence from Animal Studies. Int J Med Mushrooms. 2015;17(10):943-55.
  80. Vitak TY, Wasser SP, Nevo E, Sybirna NO. Structural Changes of Erythrocyte Surface Glycoconjugates after Treatment with Medicinal Mushrooms. Int J Med Mushrooms. 2015;17(9):867-78.
  81. Talpur N, Echard B, Dadgar A, Aggarwal S, Zhuang C, Bagchi D, Preuss HG. Effects of Maitake mushroom fractions on blood pressure of Zucker fatty rats. Res Commun Mol Pathol Pharmacol. 2002;112(1-4):68-82.
  82. Wu YS, Ho SY, Nan FH, Chen SN. Ganoderma lucidum beta 1,3/1,6 glucan as an immunomodulator in inflammation induced by a high-cholesterol diet. BMC Complement Altern Med. 2016 Dec 3;16(1):500.
  83. Jayachandran M, Xiao J, Xu B. A Critical Review on Health Promoting Benefits of Edible Mushrooms through Gut Microbiota. Int J Mol Sci. 2017 Sep 8;18(9). pii: E1934. doi: 10.3390/ijms18091934. Review.