מעבר לחנות שלנו

לכל המוצרים
כללי

הליקובקטר פילורי

Place Holder

מהו הליקובקטר פילורי?

הֶלִיקוֹ‏בַּ‏קְטֶר פִּילוֹרִי (Helicobacter Pylori) הוא חיידק שיוצר מושבות ברובד העמוק ביותר של רירית הקיבה והתריסריון הוא הגורם העיקרי להתפתחות דלקת בקיבה (גסטריטיס), כיבים בקיבה ובתריסריון והוא גם נקשר להתפתחות סרטן קיבה.

(צורתו מפותלת או סלילונית, עם 4-6 שוטנים בקצהו. אורכו כ-3 מיקרומטר וקוטרו כ-0.5 מיקרומטר) בצירוף תמונה

ההידבקות בחיידק מתרחשת לרוב כבר בגיל הילדות וצורת ההעברה היא בדרך כלל במגע יד מהצואה לפה או מפה לפה.

בדיקות לגילוי הנגיף אצל נשים:

  • תבחין/מבחן נשיפה
  • בדיקת אנטיגן החיידק בצואה
  • בדיקת דם לנוגדנים לחיידק בדם
  • בדיקת רקמה הנלקחת בביופסיה במהלך בדיקת גסטרוסקופיה

 

דרכי טיפול ברפואה:

הטיפול המקובל כיום נקרא “הטיפול המרובע” מפני שהוא משלב ארבעה סוגי תרופות:  

  • נקסיום (אזומפראזול)
  • מוקסיפן (אמוקסיצילין)
  • פרוטוציד (טינידאזול)
  • קלסיד (קלריתרומיצין)

משך הטיפול: 10-14 ימים.

הקשר בין הליקובקטר פילורי לפטריות

למגוון זנים של פטריות נמצאה פעילות אנטי בקטריאלית, ביניהן טרמטס והיריסיום (Hericium erinaceus) [1,2]. סקירה מדעית שבחנה את הפעילות של חומרים צמחיים כנגד חיידק הליקובקטר פילורי [3] הציגה מספר מנגנונים בהם צמחים ופטריות יכולים לסייע למגר את החיידק:

  1. פעילות אנטי בקטריאלית כנגד חיידקים גראם-חיוביים (gram-positive bacteria), כלומר, חיידקים בעלי דופן עבה, כדוגמת חיידק הליקובקטר פילורי, סטרפטוקוקוס, סטפילוקוקס וחיידקים חיידקים גראם-שליליים (gram-negative bacteria), כלומר חיידקים בעלי דופן דקה, ביניהם פסאודומונס, אי-קולי, סלמונלה.
  2. עיכוב האנזים אוריאז (urease) אותו מפריש חיידק הליקובקטר פילורי על מנת לספק לעצמו סביבה בסיסית נוחה לגדילה ולהתחלקות.
  3. פעילות נוגדת חמצון באמצעות הפחתת פעילות רדיקלים חופשיים שפוגעים בשלמות רירית הקיבה ועלולים לסייע להתפתחות כיב בקיבה.
  4. עיכוב היכולת של חיידקים ליצור מבנה של ביופילם, כלומר, ליצור קבוצה של תאי חיידקים הנצמדים זה לזה או לרירית עליה הם מתפתחים ובכך יוצרים מטריצה של אשכולות (clusters) של צבר של חיידקים שמגנים זה על זה מפני הניסיון למגר אותם ומפתחים עמידות לטיפול האנטיביוטי.
  5. הפחתת היכולת של החיידק להיצמד לרירית הקיבה, ליצור מושבות ולהוביל להתפתחות כיב בקיבה ובתריסריון.

סקירת מחקרים על פטריות להליקובקטר פילורי ותחלואה נלווית

מחקר בחן את הפעילות האנטי בקטריאלית של תמציות שונות של פטריית היריסיום (Hericium erinaceus) והראה שלפטריה פעילות אנטי מיקרוביאלית כנגד חיידקים גראם-חיוביים (gram-positive bacteria) וחיידקים חיידקים גראם-שליליים (gram-negative bacteria), עם פעילות אנטי הליקובקטר פילורי במספר מנגנונים, ביניהם עיכוב צמיחת החיידק, עיכוב הפרשת האנזים אוריאז שהחיידק מפריש על מנת לספק לעצמו סביבה נוחה לגדילה ופעילות אנטי אוקסידנטית שמגנה על רירית הקיבה מפני הנזק האפשרי של החיידק [4].

 

מחקר שנערך בסין בחן את ההשפעה האנטי בקטריאלית של השימוש במיצויים שונים מגוף הפרי של פטריית היריסיום כנגד הליקובקטר פילורי. במחקר נבחנו צורות הכנה שונות של תמצית הפטרייה, ונבדקה רמת העיכוב של התחלקות החיידק במעבדה כנגד 9 זנים שונים של החיידק [5]. תוצאות המחקר הדגימו פעילות אנטי בקטריאלית של פטריית היריסיום בהכנות שונות של תמצית הפטריה, עם פעילות אנטי בקטריאלית מובהקת לחלק מההכנות.

 

מחקר אקראי פרוספקטיבי השווה את יעילות השימוש בתמצית מפטריית היריסיום לעומת שימוש בשמן אתרי המופק מפטריית ה- Laetiporus sulphureus כנגד זיהום בהליקובקטר פילורי [6]. 25 חולים נבדקו במחקר. חולים שקיבלו מתמצית פטריית היריסום הדגימו תוצאות שליליות עבור הבדיקה ®Pyloritop ב-89.5% מהמקרים, לעומת תוצאות שליליות בקרב 33.3% בלבד מהחולים שהשתמשו בשמנים האתריים. במחקר לא נצפו כלל תופעות לוואי בשימוש בפטריית היריסיום.

 

במחקר אחר שנערך בקרב עכברים עם הליקובקטר פילורי, מתן פטריית תמצית היריסיום הפחיתה של היכולת של החיידק לשרוד בקיבה ואת היכולת של החיידק להידבק ולהיצמד לרירית הקיבה [7].

 

במחקרים במודל חיה [8,9] נמצאה לתמצית פטריית היריסיום היכולת להפחית את הנזק הנגרם לרירית הקיבה עקב הימצאות חיידק הליקובקטר פילורי בזכות פעילות אימונומודולטורית (ויסות חיסוני) של הפטריה, בזכות הפחתת פעילות התאים החיסוניים מסוג נויטרופילים (neutrophils) ולימפוציטים (lymphocytes), בזכות הפחתת פעילות מתווכים דלקתיים כדוגמת TNF alpha, interleukin-1β (IL-1β), interleukin-6 (IL-6) ובזכות הפחתה של פעילות של רדיקלים חופשיים כדוגמת NO, malondialdehyde, peroxide dismutase.

 

זיהום בהליקובקטר פילורי הוא המקור העיקרי להתפתחות גסטריטיס (דלקת בקיבה). מחקר קליני [10] בחן את היעילות של מתן תמצית מפטריית היריסיום בטיפול בדלקת קיבה ניוונית כרונית (Chronic Atrophic Gastritis). 50 נבדקים בגילאי 30-60 חולקו לשתי קבוצות: קבוצת המחקר קיבלה טבליות פטריית היריסיום לאחר כל ארוחה וקבוצת הביקורת קיבלה טבליות פלצבו לאחר כל ארוחה, למשך שלושה חודשים.

 

בתום המחקר, 63% מהמשתתפים בקבוצת המחקר דיווחו על הקלה בכאבים ברום הבטן לעומת 36% מהמשתתפים בקבוצת הביקורת. בבדיקת גסטרוסקופיה שנערכה בתום המחקר נצפה שיפור בקרב 52% מהמשתתפים בקבוצת המחקר לעומת 8% מהמשתתפים בקבוצת הביקורת.

 

בתום המחקר השינוי לטובה במדדי הדיספלזיה של רקמת הקיבה (גדילה לא תקינה של רקמת תאים) בקבוצת המחקר היה משמעותי הרבה יותר (50%) מאשר בקבוצת הביקורת (11.11%). בתום תקופת המחקר נראה שיפור בקרב 58.33% מהחולים בקבוצת המחקר בעוצמת ההסתננות הדלקתית לרקמה, לעומת שיפור בקרב 25% בלבד מהחולים בקבוצת הביקורת. החוקרים סוברים שמכיוון שפטריית היריסיום מכילה פוליסכרידים ופוליפפטידים בעלי פעילות אנטיביוטית, ריפוי הפצעים ברקמת הקיבה מיוחס בחלקו לפעילות האנטיביוטית של הפטריה.

 

זיהום בהליקובקטר פילורי יכול לגרום להיווצרות כיב (אולקוס) בקיבה ובתריסריון. מחקר שנערך בקרב עכברים עם כיב קיבה [11] בחן את ההגנה על רירית הקיבה של פטריית אגריקוס (agaricus blazei murill). מתן של 25 או 50 מ”ג/ק”ג סיפק הגנה על רירית הקיבה באמצעות הפחתה של מדדים היסטופתולוגיים (מדדים שנראים במיקרוסקופ לצורך בחינה של השינויים והנזק לרירית עקב היווצרות הכיב) ובאמצעות הפחתה של מסטוציטוזיס (הצטברות של תאי מאסט) בקיבה.

 

מחקר אחר [12], שנערך בקרב חולדות עם אולקוס, בדק את ההשפעה של מתן תמצית מפטריית היריסיום במינונים שונים בהשוואה למתן תרופת אומפראזול. תוצאות המחקר הראו שבקרב קבוצת הביקורת, שיעור הנזק שנגרם לרירית הקיבה היה הגבוה ביותר. בקרב קבוצת העכברים שטופלו באומפראזול היתה בלימה משמעותית של הנזק שנגרם לרירית הקיבה, בד בבד עם התחדשות הרירית. בקרב החולדות שהואכלו בתמצית פטריית היריסיום, נצפתה התחדשות של רירית הקיבה, אשר היתה משמעותית יותר ככל שהחולדות קיבלו מינון גבוה יותר של תמצית הפטריה.

המלצות תזונה

מומלץ להרבות במזונות/משקאות הבאים:

  • דגי ים צפוני המכילים אומגה 3 (סלמון, קוד, הליבוט)
  • מעט עוף/בשר לא מעובד
  • דגנים מלאים, קטניות
  • ירקות (עדיף מבושלים) ופירות
  • מזונות מותססים (כרוב כבוש, יוגורט טבעי ללא המתקה, קפיר)
  • מרק מוח עצם
  • תה ירוק, חליטות צמחים

 

מומלץ להימנע מהמזונות/משקאות הבאים:

  • מזונות ג’אנק פוד: חטיפים, ממתקים, סלטים ורטבים תעשייתיים, אבקות מרק
  • מזונות המכילים סוכר ותחליפיו, שומן טרנס, צבעי מאכל, חומרים משמרים
  • בשרים מעובדים (נקניקים, נקניקיות, בשר טחון)
  • מזון מתובל וחריף, מזון עתיר מלח
  • מזון משומר
  • מוצרי חלב (כולל חלב צאן)
  • משקאות קלים, אלכוהול, משקאות המכילים קפאין (קפה, תה שחור, משקאות אנרגיה)

 

המלצות נוספות:

  • אכילה איטית ומודעת
  • אכילת ארוחות קטנות, כל שעתיים וחצי עד שלוש שעות
  • הקפדה על לעיסה טובה של המזון
  • הפסקת עישון

המלצות כלליות

  • הפחתת סטרס
  • תרגול תרפיות מרגיעות כדוגמת יוגה, צ’י קונג ומדיטציה 
  • הקפדה על ביצוע פעילות גופנית
  • שיפור איכות השינה

חברת מיקוליביה

מיקוליביה הינה בית של פטריות מרפא מזה 12 שנים. מיקוליביה מפתחת פורמולות ייחודיות מבוססות פטריות ומוצריה עומדים בתקן GMP המפוקח ע”י משרד הבריאות. בנוסף למיקוליביה מרכז נטורופתי מנוסה ומקצועי המתמחה במיקותרפיה (טיפול באמצעות פטריות מרפא), המייעץ לאלפי לקוחות במצבי בריאות שונים. מעצם היותה מומחית בתחום הפטריות, זכתה מיקוליביה להיות הזכיינית הבלעדית בארץ של תוסף AHCC מיצוי פטריות פטנטי בעל שם עולמי.

בימים אלה מיקוליביה מקיימת מחקר קליני בשיתוף המחלקה הגניקואונקולוגית בבית החולים איכילוב בתל אביב על מוצר לטיפול בוירוס הפפילומה.

לשיחת ייעוץ עם נטורופתית מומחית השאירו פרטים או התקשרו בשעות הפעילות:

ימים א’-ה’ בין השעות 9:00-17:00.

    אנו מזמינים אותך להרשם לקבלת ייעוץ בחינם

    השאירו פרטים ונטורופת מומחה יתקשר אליכם לטובת ייעוץ






    09-7886796

    References:

    1. Matijašević D, Pantić M, Rašković B, Pavlović V, Duvnjak D, Sknepnek A and Nikšić M (2016) The Antibacterial Activity of Coriolus Methanol Extract and Its Effect on Ultrastructural Changes of Staphylococcus aureus and Salmonella Enteritidis. Front. Microbiol. 7:1226. doi: 10.3389/fmicb.2016.01226.
    2. Darmasiwi S, Aramsirirujiwet Y, Kimkong I. Antibiofilm activity and bioactive phenolic compounds of ethanol extract from the Hericium erinaceus basidiome. J Adv Pharm Technol Res. 2022 Apr-Jun;13(2):111-116. doi: 10.4103/japtr.japtr_1_22. Epub 2022 Apr 7. PMID: 35464662; PMCID: PMC9022366.
    3. Baker DA. Plants against Helicobacter pylori to combat resistance: An ethnopharmacological review. Biotechnol Rep (Amst). 2020 May 21;26:e00470. doi: 10.1016/j.btre.2020.e00470. PMID: 32477900; PMCID: PMC7248673.
    4. Thi My Ngan, L., Thien Vi, N., Thi Mong Tham, D., Thi Thanh Loan, L., Thanh Ho, P., & Trung Hieu, T. (2021). Antioxidant and anti-Helicobacter pylori activities of Hericium erinaceus mycelium and culture filtrate. Biomedical Research and Therapy, 8(3), 4267-4276.
    5. Shang X, Tan Q, Liu R, Yu K, Li P, Zhao GP. In vitro anti-Helicobacter pylori effects of medicinal mushroom extracts, with special emphasis on the Lion’s Mane mushroom, Hericium erinaceus (higher Basidiomycetes). Int J Med Mushrooms. 2013;15(2):165-74. doi: 10.1615/intjmedmushr.v15.i2.50. PMID: 23557368.
    6. Donatini B. Randomized study comparing the efficacy of hericium versus essential oils against Helicobacter pylori (HP) infection. Phytotherapie. 2014;12(1):3–5.
    7. G. Wang, X. Zhang, S. E. Maier, L. Zhang and R. J. Maier, In vitro and in vivo inhibition of Helicobacter pylori by ethanolic extracts of Lion’s mane medicinal mushroom, Hericium erinaceus (Agaricomycetes), Int. J. Med. Mushrooms 21 (2019) 1–11; https://doi.org/10.1615/IntJMedMushrooms.2018029487.
    8. M. Qin, Y. Geng, Z. Lu, H. Xu, J. S. Shi, X. Xu and Z. H. Xu, Antiinflammatory effects of ethanol extract of Lion’s mane medicinal mushroom, Hericium erinaceus (Agaricomycetes), in mice with ulcerative colitis, Int. J. Med. Mushrooms 18 (2016) 227–234; https://doi.org/10.1615/IntJMedMushrooms.v18.i3.50.
    9. M. Wang, T. Konishi, Y. Gao, D. Xu and Q. Gao, Anti-gastric ulcer activity of polysaccharide fraction isolated from mycelium culture of Lion’s mane medicinal mushroom, Hericium erinaceus (higher Basidiomycetes), Int. J. Med. Mushrooms 17 (2015) 1055–1060; https://doi.org/10.1615/intjmedmushrooms.v17.i11.50.
    10. Xu CP, Liu WW, Liu FX, Chen SS, Liao FQ, Xu Z, Jiang LG, Wang CA, Lu XH. A double-blind study of effectiveness of hericium erinaceus pers therapy on chronic atrophic gastritis. A preliminary report. Chin Med J (Engl). 1985 Jun;98(6):455-6. PMID: 3932005.
    11. João Francisco Câmara Neto, Matheus da Silva Campelo, Gilberto Santos Cerqueira, João Antônio Leal de Miranda, Jhonyson Arruda Carvalho Guedes, Raimundo Rafael de Almeida, Sandra de Aguiar Soares, Nilce Viana Gramosa, Guilherme Julião Zocolo, Ícaro Gusmão Pinto Vieira, Nágila Maria Pontes Silva Ricardo, Maria Elenir Nobre Pinho Ribeiro, Gastroprotective effect of hydroalcoholic extract from Agaricus blazei Murill against ethanol-induced gastric ulcer in mice, Journal of Ethnopharmacology, Volume 292, 2022, 115191, ISSN 0378-8741, https://doi.org/10.1016/j.jep.2022.115191.
    12. Jing-Yang Wong, Mahmood Ameen Abdulla, Jegadeesh Raman, Chia-Wei Phan, Umah Rani Kuppusamy, Shahram Golbabapour, and Vikineswary Sabaratnan. Gastroprotective Effects of Lion’s Mane Mushroom Hericium erinaceus (Bull.:Fr.) Pers. (Aphyllophoromycetideae) Extract against Ethanol-Induced Ulcer in Rats. Evidence-Based Complementary and Alternative Medicine. Volume 2013 (2013), Article ID 492976, 9 pages.