מיקו באלאנס - Restore your Balance

Restore your Balance

מיקו באלאנס, פורמולה מקורית שמכילה פטריות מרפא וצמחי מרפא, אשר נחקרו ונמצאו יעילים ומיטיבים במגוון מצבים בריאותיים. במאמר זה נפרט את ההוכחות המדעיות על פעילותם ויעילותם של פטריות וצמחי המרפא בפורמולה הקשורים למוח ולמערכת העצבים:

הפרעות קשב וריכוז.
ירידה בתפקוד הקוגניטיבי ובזיכרון.
מתח נפשי (סטרס).
חרדה.
דיכאון קל / דכדוך.

הפורמולה מכילה את הפטריות והצמחים הבאים:

פטריית ראישי (Ganoderma lucidum).
פטריית קורדיספס (Cordyceps sinensis).
פטריית היריסיום // רעמת הארי (Hericium erinaceus).
שורש ויתניה משכרת // אשווגנדה (Withania somnifera).
צמח פשתה שרועה // בקופה (Bacopa monnieri).

מאמר זה כולל סקירה מחקרית ומדעית על פעילותם ויעילותם של פטריות וצמחי המרפא בפורמולה מיקו באלאנס.

הפרעות קשב וריכוז:

הפרעת קשב/היפראקטיביות (ADHD) היא הפרעה התנהגותית הנפוצה בקרב ילדים, אך לא מעט מבוגרים סובלים ממנה גם כן. זוהי ההפרעה הנוירולוגית הנפוצה ביותר בילדות. ADHD היא הפרעה קלינית הטרוגנית של חוסר תשומת לב, היפראקטיביות ואימפולסיביות או קושי לשלוט בהתנהגות. תרופות פסיכוסטימולנטיות מהוות את הטיפול העיקרי בילדים עם הפרעת קשב וריכוז היפראקטיבית. עם זאת, שיעור התגובה הממוצע לתרופות אלה הוא 70%. כלומר, כ-30% מהילדים אינם מגיבים לתרופות אלה או אינם מסוגלים לסבול את תופעות הלוואי הפוטנציאליות שלהן, כגון בחילה (המובילה לירידה בתיאבון), נדודי שינה וירידה במשקל.

במאמר שלהלן נפרט את ההוכחות להשפעה ספציפית של מרכיבי הפורמולה מיקו באלאנס בהפרעה זו.

חוקרים בבית חולים בפקיסטן ביקשו לבחון את ההשפעה של תמצית שורש ויתניה (Withania Somnifera) על תסמיני חרדה בקרב ילדים עם הפרעות קשב וריכוז. המחקר נערך במסגרת בית החולים וכלל 28 ילדים בגיל ממוצע של 9.71 בקבוצת המחקר ו-9.29 בקבוצת הביקורת. הילדים הוקצו באופן אקראי לקבוצת מחקר שקיבלה תמצית שורש אשווגנדה ולקבוצת ביקורת שקיבלה אינבו (פלצבו). המשתתפים נבחרו על פי תוצאות ראיון קליני שערך פסיכיאטר ילדים ומתבגרים על פי הקריטריונים של DSM-V (Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders Edition 5) לאבחון ADHD. הנתונים נאספו בעזרת שני שאלונים: שאלון הצהרת חרדה בקרב ילדים RCMA (Revised Children’s Manifest Anxiety questionnaire) ושאלון דירוג סולם הפרעת קשב וריכוז היפראקטיבית (Attention Deficit Hyperactivity Disorder Rating Scale questionnaire), אשר מולאו בתחילת המחקר ובשבוע השלישי והשישי לאחר תחילת ההתערבות.

התוצאה הכוללת של שאלון RCMA הראתה ירידה בציוני שתי הקבוצות במהלך השבוע השלישי והשישי למחקר, בהשוואה לתחילת המחקר, אך הירידה בקבוצת המחקר הייתה חדה יותר וההבדל בין קבוצת המחקר לקבוצת הביקורת היה מובהק סטטיסטית.

מסקנת החוקרים: השימוש בתמצית שורש (אשווגנדה) (Withania somnifera) בקרב ילדים עם הפרעות קשב וריכוז הסובלים מתסמיני חרדה הפחית את הסימפטומים של חרדה פיזיולוגית, רגישות, חששות חברתיים (כלומר רגישות יתר וריכוזיות), וציון כולל של RCMA.

Hosseini, N. & Moharari, F. & Soltanifar, A. & Poor, A. & Hosseini, A. & Zahedian, F.. (2019). Evaluation of the effectiveness of withania somnifera root extract on the anxiety symptoms among children with ADHD in Mashhad. Pakistan Journal of Medical and Health Sciences. 13. 210-216

מרכיב נוסף בפורמולה שהוכח כבעל השפעה בהפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות (ADHD) הוא צמח פשתה שרועה (Bopaopa monnieri).

במחקר שנערך במרכז לחקר פיגור שכלי (CREMERE) במומביי, הודו, בין השנים 2008-2010 נבדקה היעילות של תמצית סטנדרטית של בקופה (Bopaopa monnieri) בשיפור חומרת התסמינים של הפרעת קשב וריכוז היפראקטיבית בקרב ילדים. הניסוי הקליני נערך כמחקר תווית פתוחה (open label), בו החולה והרופא יודעים לאיזה קבוצת טיפול המטופל משתייך ואיזה טיפול המטופל מקבל. בניסוי מסוג זה, אין קבוצת פלצבו. במחקר השתתפו 32 ילדים בגילאי 6-12 שנים, שפיתחו הפרעות קשב וריכוז לפני גיל 7, על פי הקריטריונים האבחוניים והסטטיסטיים של הפרעות נפשיות להפרעות קשב וריכוז (DSM-IV). הילדים קיבלו תמצית מתוקננת של בקופה במינון של 225 מ”ג/יום למשך 6 חודשים. בתחילת המחקר, דירגו ההורים את הפרעת הקשב בהתבסס על סולם דירוג ההורים (Parent Rating Scale), ואילו בתום המחקר, הצוות היה זה שהעריך את תפקוד הילדים שהשתתפו במחקר.

מתוצאות המחקר עולה, שתמצית בקופה הפחיתה באופן משמעותי את ציוני מבחני המשנה של תסמיני הפרעות הקשב והריכוז, למעט בעיות חברתיות. ציוני התסמינים לחוסר שקט הופחתו אצל 93% מהילדים, ואילו שיפור בשליטה עצמית נצפה אצל 89% מהילדים. תסמיני הפרעת הקשב הופחתו בקרב 85% מהילדים. באופן דומה, ציוני הסימפטומים לבעיות למידה, אימפולסיביות ובעיות פסיכיאטריות הופחתו עבור 78%, 67% ו-52% מהילדים.

מסקנת החוקרים היתה, שתמצית סטנדרטית של צמח הבקופה נמצאה יעילה בהקלה על תסמיני הפרעות קשב וריכוז והיא התקבלה היטב בקרב הילדים.

Dave UP, Dingankar SR, Saxena VS, et al. An open-label study to elucidate the effects of standardized Bacopa monnieri extract in the management of symptoms of attention-deficit hyperactivity disorder in children. Adv Mind Body Med. 2014;28(2):10-15

מרכיב נוסף שנמצא בעל השפעה בהפרעות אלה הן תמציות שונות של פטריית ראישי.

סקירה מדעית שפורסמה ביולי 2018, סקרה את כל המאמרים המדעיים אשר פורסמו באנגלית ובסינית בין השנים 1973-2017 ב-CNKI (China National Knowledge Infrastructure) וב-Pubmed אודות תרופה סינית המבוססת על הפוליסכרידים של פטריית ראישי, הקרויה “Ji 731 Injection”, הניתנת בזריקה לשריר, ואשר נרשמה בסין בשנת 1973, ואושרה לשימוש ב-1985 על ידי ה-FDA הסיני תחת השם “Polysaccharidum of G. lucidum Karst Injection”. נכון להיום, הובאו הוכחות ששימוש בתרופה הביא להיעלמות של תסמיני ADHD ויסרלי (Visceral ADHD), תופעה נפוצה אצל הלוקים ב-ADHD, אשר חווים תסמיני ADHD באמצעות תסמינים בטניים. בסקירה המדעית מוזכרים שני מקרים שבהם ניתנו לשני אנשים עם ADHD זריקות של Polysaccharidum of G. lucidum Karst. נמצא שהשימוש בתרופה המבוססת על פטריית ראישי הביא הן להפחתה מלאה בתסמינים בתוך פרק זמן קצר מאד והן לריפוי מלא מהתסמינים (Completely cured) ללא חזרתם. לכן, תמצית ראישי הוספה לפורמולה במחשבה שניתן להעביר את המרכיבים הפעילים גם בדרך אורלית.

Wang ZY, Zhang ZY. Ganoderma lucidum spore powder preparations for treatment of ADHD report two cases of visceral. J Tradit Chin Med. 1983;06:52

מחקר במודל חיה בחן את ההשפעה של מתן תמצית אתנולית של פטריית ראישי על יכולות הזיכרון והלמידה של עכברים. העכברים חולקו ל-5 קבוצות:

קבוצה מחקר אחת קיבלה 150 מ”ג/ק”ג/יום תמצית פטריית ראישי.
קבוצה מחקר שניה קיבלה 300 מ”ג/ק”ג/יום תמצית פטריית ראישי.
קבוצה מחקר שלישית קיבלה 0.1מ”ג/ק”ג/יום תרופת פיזוסטיגמין (Physostigmine), אשר ניתנת לחולי אלצהיימר לשיפור זיכרון ולמידה בזכות יכולתה לעכב את פירוק האצטילכולין (acetylcholine).
קבוצה מחקר רביעית קיבלה 0.4מ”ג/ק”ג תרופת סקופולאמין (Scopolamine), תרופה הניתנת למכרסמים על מנת לפגוע ביכולות הזיכרון והלמידה.
קבוצת ביקורת קיבלה 10 מ”ל/ק”ג מים מזוקקים.

על מנת להעריך את יכולות הלמידה והזיכרון של העכברים, נעשה שימוש בשני סוגים של מבחני מבוך: מבחן מבוך הפלוס המוגבה (Elevated plus maze) ומבחן מבוך המים של מוריס (Morris water maze).

במבחן מבוך הפלוס המוגבה (Elevated plus maze) נעשה שימוש במבנה מוגבה בצורת הסימן פלוס (+), בעל שתי זרועות פתוחות (זו מול זו) ושתי זרועות סגורות (זו מול זו). המודל ההתנהגותי מבוסס על סלידה כללית של מכרסמים (עכברים וחולדות) ממרחבים פתוחים. סלידה זו מובילה להתנהגות המכונה תיגמוטקסיס (Thigmotaxis), או העדפה להישאר בחללים סגורים או קרוב לשולי מרחב מוגבל.

במבחן מוכנסים המכרסמים לחלקה הסופי של אחת מהזרועות הפתוחות ובוחנים את זמן ההמתנה הראשוני עד שהם עוברים לאחת מהזרועות הסגורות (initial transfer latency). החוקרים חוזרים על המבחן לאחר 24שעות ובוחנים את זמן ההמתנה עד שהמכרסמים נכנסים לאחת מהזרועות הסגורות במבחן החוזר (retention transfer latency). הפחתת חרדה מצוינת במבוך הפלוס המוגבה באמצעות הפחתה במשך הזמן הראשוני שלוקח למכרסמים לעבור מהזרוע הפתוחה, אליה נכנסו בתחילת המבחן, לזרוע סגורה (קיפאון במקום לאחר שהוכנסו למבוך מציין חרדה גדולה) ובעלייה בשיעור הזמן הכולל שהמכרסם מבלים בזרועות הפתוחות. המשימה מבוססת על קונפליקט בין הנטייה לחקור סביבה חדשה לבין פחד לא מותנה ממקומות גבוהים ופתוחים.

במבחן מבוך המים של מוריס (Morris water maze), מכניסים את המכרסמים (חולדות או עכברים) לבריכה עגולה גדולה בצורת צינור גלילי רחב, המחולק לארבעה רבעים. במרכז הרביע השלישי מונחת במה, שדרכה ניתן לצאת מהבריכה. הבריכה מלאה במים עד לכיסוי מלא של הבמה. הבמה ממוקמת ס”מ אחד בלבד מתחת למים, כך שניתן לצאת דרכה מהמים. במבחן נדרשים המכרסמים, באמצעות רמזים שונים, למצוא את הבמה ולהישאר עליה במשך 20 שניות ובאמצעותה להימלט מהבריכה.

להערכת התנועתיות של העכברים, נעשה שימוש במבחן השדה הפתוח (open field test). כמו כן, נבדקה רמת האנזים אצטילכולין אסטראז (acetylcholinesterase), המפרק את האצטילכולין ומונע את הצטברותו בסינפסה.

העכברים הוכנסו למבוך במשך 9 ימים כדי ללמוד את המערכת והמבחנים נערכו בתום 10 ימים מתחילת נטילת תמצית פטריית ראישי או תרופה. תוצאות המחקר הצביעו על כך שהשימוש בתמצית פטריית ראישי:

הקטין את משך הזמן שלקח לעכברים למצוא את הבמה (escape latency) והעלה את זמן השהייה על הבמה (time spent in target quadrant) במבחן מבוך המים של מוריס.
הקטין את זמן ההמתנה הראשוני עד שהעכברים נכנסו לאחת מהזרועות הסגורות (initial transfer latency) ואת זמן ההמתנה עד שהעכברים נכנסו לאחת מהזרועות הסגורות בפעם השנייה (retention transfer latency) במבחן מבוך הפלוס המוגבה.

כל אלה מצביעים על הפחתת החרדה של העכברים. החוקרים קבעו שלתמצית פטריית ראישי נמצאה פעילות דומה לזו של התרופה פיזוסטיגמין (Physostigmine) בעיכוב האנזים אצטילכולין אסטראז (acetylcholinesterase) המפרק את האצטילכולין, מה שמסייע להצטברות של אצטילכולין בסינפסה ולהגדלה של משך הפעולה שלו.

Khatian, N., Aslam, M. Effect of Ganoderma lucidum on memory and learning in mice. Clin Phytosci 5, 4 (2019). https://doi.org/10.1186/s40816-019-0101-7

פטריית קורדיספס גם נמצאה כבעלת השפעה מיטיבה במצב זה. במחקר במודל חיה עכברים קיבלו זריקת סקופולאמין הידרוברומיד (scopolamine hydrobromide) על מנת לגרום להם לקשיים בלמידה ולליקויים בזיכרון ולאחר מכן נבדקה ההשפעה של מתן פוליפפטידים מפטריית קורדיספס (Cordyceps polypeptide) על הזיכרון והלמידה של העכברים באמצעות מבחן מבוך המים של מוריס (Morris water maze test). במבחן מבוך המים של מוריס, מכניסים את המכרסמים (חולדות או עכברים) לבריכה עגולה גדולה מלאה במים, בצורת צינור גלילי רחב, המחולק לארבעה רבעים. במרכז הרביע השלישי מונחת במה שמעליה מים רדודים, דרכה ניתן לצאת מהבריכה. במבחן נדרשים המכרסמים, באמצעות רמזים שונים, למצוא את הבמה. ובאמצעותה להימלט מהבריכה. בניסוי מאפשרים למכרסמים ללמוד את המבוך במשך 6 ימים וביום השביעי נערך הניסוי המכריע.

במחקר נבדקו 120 עכברים בני 8 שבועות במשך 45 ימים. העכברים חולקו ל-6 קבוצות, אשר בחמש מהן (מלבד קבוצת הביקורת), העכברים קיבלו 3 מ”ג/ק”ג זריקת סקופולאמין הידרוברומיד (scopolamine hydrobromide) שבוע לפני תחילת המחקר, על מנת לגרום להם לקשיים בזיכרון ובלמידה:

קבוצת מחקר שקיבלה 900 מ”ג/ק”ג פוליפפטידים מאבקת גוף הפרי מפטריית קורדיספס (Cordyceps polypeptide).
קבוצת מחקר שקיבלה 450 מ”ג/ק”ג פוליפפטידים מאבקת גוף הפרי מפטריית קורדיספס (Cordyceps polypeptide).
קבוצת מחקר שקיבלה 225 מ”ג/ק”ג פוליפפטידים מאבקת גוף הפרי מפטריית קורדיספס (Cordyceps polypeptide).
קבוצת מחקר שקיבלה 600 מ”ג /ק”ג תרופת פירצטאם (Piracetam), (תרופה המשפיעה על מטבוליזם של קולטנים ומוליכים עצביים הקשורים ליכולות של זיכרון ולמידה),
קבוצת ביקורת (blank control group) שקיבלה מים מזוקקים.
קבוצת מודל המחקר (model group) שקיבלה מים מזוקקים.

נמצא שבימים 1-4 לא היה שוני בין הקבוצות של העכברים בזמן שלקח להם למצוא את הבמה ולהימלט מהבריכה. אולם, בימים 5-6, זמן זה התקצר משמעותית בקרב הקבוצות שקיבלו את התרופה פירצטאם או את המינונים הגבוהים של פטריית קורדיספס. בנוסף, ביום ה-7, מספר הפעמים שהעכברים חצו את המיקום בו היתה ממוקמת הבמה בימים הקודמים לכך, היה גבוה משמעותית בשתי קבוצות אלו.

זאת ועוד, נמצא כי רמת נוגד החמצון SOD (superoxide dismutase) היתה גבוהה באופן משמעותי בקבוצות המחקר בהשוואה לזו שבקבוצת הביקורת, בעוד שרמת הרדיקל החופשי MDA (malondialdehyde) היתה נמוכה משמעותית בקבוצות המחקר בהשוואה לרמתו בקבוצת הביקורת, כשהרמות הגבוהות ביותר של SOD והנמוכות ביותר של MDA נמדדו בקרב העכברים שקיבלו את המינון הגבוה ביותר של פטריית קורדיספס. מכאן הסיקו החוקרים, שפוליפפטידים מפטריית קורדיספס עשויים לשפר את הלמידה והזיכרון במודל העכברים באמצעות הפחתת הנזק של רדיקלים חופשיים ומניעת נזקים חמצוניים הפוגעים בתפקודה התקין של מערכת העצבים.

בנוסף, בקרב העכברים בקבוצות המחקר, נמדדו רמות נמוכות יותר של אצטילכולין אסטראז (acetylcholinesterase), רמות גבוהות יותר של Na+–k+–ATPase ושל eNOS, ורמות גבוהות יותר של גאבא (GABA) ושל גלוטמאט (glutamate) בדגימות של רקמת המוח, בהשוואה לרמות של מדדים אלו בקרב העכברים בקבוצת הביקורת. כלומר, ניתן לייחס את שיפור הלמידה והזיכרון גם להעלאת פעילותם של מתווכים עצביים התומכים בפעילות עצבית.

ממצא מעניין נוסף שגילו החוקרים הוא שינויים בביטוי של גנים ברקמת המוח של העכברים. השינויים הללו מעידים על פעילות המעכבת גנים המעורבים בתהליכים עצביים אשר פוגעים ביכולות הזיכרון והלמידה.

Yuan G, An L, Sun Y, Xu G, Du P. Improvement of Learning and Memory Induced by Cordyceps Polypeptide Treatment and the Underlying Mechanism. Evid Based Complement Alternat Med. 2018;2018:9419264. Published 2018 Mar 15. doi:10.1155/2018/9419264

ירידה בתפקוד הקוגניטיבי ובזיכרון:

מחקרים בתחום הזיכרון הראו כי הפגיעה הקוגניטיבית שמתרחשת עם העלייה בגיל, אינה נובעת מירידה בכמות הנוירונים או בכמות הסינפסות בהיפוקמפוס, האזור המוח בו מתרחשים תהליכי למידה ויצירת זיכרונות חדשים, אלא מאיכות הסינפסות והיעילות שבה הן פועלות ומעבירות מידע בין הנוירונים השונים במוח. סיבות נוספות לירידה בזיכרון כוללות חבלה, תזונה לקויה (המובילה, בין היתר, לנזקים חמצוניים ולמחסור בויטמינים ובמינרלים חיוניים לתפקוד המוח ומערכת העצבים), סטרס, אלכוהוליזם, תרופות מרשם, זרימת דם לקויה לכיוון הראש, תת פעילות של בלוטת התריס ומחלות מוח.

במאמר שלהלן נפרט את ההוכחות להשפעה ספציפית של מרכיבי הפורמולה מיקו באלאנס בפגיעה זו.

פטריית היריסיום (Hericium erinaceus) נודעת ברפואה המסורתית כמזון מהטבע של הנוירונים, ולא בכדי. לשני חומרים יחודיים בפטרייה, החומרים הפעילים hericenones ו-erinacines, אשר נמצאים בגוף הפרי של הפטרייה, היכולת לגרות הפרשה של גורם הגדילה העצבי NGF (Nerve Growth Factor), שהינו גורם גדילה בעל השפעה על תפקוד המוח ומערכת העצבים האוטונומית ועל עירור (stimulation) של חלוקה (differentiation) ומיאליניזציה (re-myelination) של תאי עצב (neurons).

גורם הגדילה העצבי NGF הוא נוירופפטיד (neuropeptide), כלומר מולקולה דמוית חלבון, אשר תאי עצב (נוירונים) משתמשים בה על מנת לתקשר זה עם זה. NGF שייך גם למשפחה של גורמים נוירוטרופים (nootropic factors), שהינם משפחה של ביו-מולקולות, בעיקר פפטידים או חלבונים קטנים, התומכים בצמיחה, בחלוקה ובהישרדות של נוירונים מתפתחים ובוגרים כאחד. (דוגמאות לגורמים נויטרופים נוספים: BDNF, NT-3, NT-4).

תפקידו של ה-NGF הוא להיקשר לקולטנים על גבי נוירונים, ועל ידי כך לשלוט בקצב הגידול שלהם, לווסת מוות של תאים עצביים במהלך תהליך ההבשלה של נוירונים חדשים, ולסייע לנוירונים להתאושש משינויים הנגרמים עקב פציעה או חמצון או הזדקנות של תאי עצב. מרבית הגורמים הנוירוטרופים משפיעים על נוירונים באמצעות איתות דרך טירוזין קינאז. במערכת העצבים הבוגרת, הגורמים הנוירוטרופים מגבירים את ההישרדות העצבית, מעוררים פלסטיות סינפטית ומווסתים את היווצרות הזיכרונות לטווח הארוך. הגורמים הנוירוטרופים מקדמים גם את הצמיחה וההתפתחות הראשונית של תאי עצב במערכת העצבים המרכזית ובמערכת העצבים ההיקפית, והם נמצאו כבעלי יכולת לשקם ולהצמיח מחדש עצבים פגומים במבחנות במעבדה ובמודלים של בעלי חיים. כמה גורמים נוירוטרופים משתחררים גם על ידי רקמת המטרה על מנת להנחות את צמיחתם של אקסונים מתפתחים.

ככל שאנו מתבגרים, המספר הכולל של הגורמים הנוירוטרופים במוח פוחת, מה שגורם להזדקנות המוח. החוקרים מניחים שתהליך זה הוא אחד הגורמים להתפתחות אלצהיימר ודמנציה.

האתגר המקושר לגורמים הנוירוטרופים נעוץ בעובדה שהם מופרשים פחות ופחות ככל שעולה הגיל מחד, ומאידך, הם בעלי משקל מולקולרי גבוה, כלומר, לא מצליחים לעבור את מחסום הדם-מוח (BBB – Brain Blood Barrier) או את מחסום מעטפת המיאלין (myelin sheath barrier), מה שלא מאפשר למוחנו ולמערכת העצבים שלנו לנצל אותם מהמזון שאותו אנו אוכלים.

היחודיות בחומרים הפעילים בגוף הפרי של פטריית היריסיום, hericenones ו-erinacines, שהם בעלי משקל מולקולרי נמוך, תכונה המאפשרת להם לחדור את מחסום הדם מוח ואת מחסום מעטפת המיאלין, והם מעוררים הפרשה של NGF ישירות בתוך תאי העצב במוח ובמערכת העצבים ההיקפית.

מחקר שנערך בשנת 2009 במחלקה הנוירולוגית בבית החולים יוקוהאמה ביפן, בדק את השפעת נטילת תמצית מפטריית היריסיום על גברים ונשים בגילאי 50-80 שאובחנו כסובלים מדמנציה בדרגה קלה עד בינונית (mild cognitive impairment). בשבועיים הראשונים של המחקר נערכו מבדקים בהם בחנו את רמת הדמנציה לפי מדד של HDS-R (Hasegawa Dementia Scale), מדד הבוחן זיכרון, התמצאות ויכולות בסיסיות של תפקודים יומיומיים. משתתפי המחקר קיבלו ניקוד של 22-25 מתוך 30 נקודות מרביות, כאשר אחד התנאים להשתתפות במחקר היה שאין מחלה קלינית ברקע המשפיעה על תפקודים מנטליים.

הנחקרים חולקו ל-2 קבוצות בנות 15 משתתפים כל אחת: קבוצת המחקר קיבלה 4 כמוסות ליום המכילות אבקת היריסיום במינון של 250 מ”ג כל כמוסה וקבוצת הביקורת קיבלה פלצבו. המחקר נערך בהיקף כולל של 22 שבועות, שכללו שבועיים הערכה, 16 שבועות של נטילת פטריית היריסיום או פלצבו ו-4 שבועות נוספים ללא נטילת הפטרייה או פלצבו, שבסופם נערכה בדיקה נוספת של המשתתפים. כל 4 שבועות נערכו מבחנים קוגניטיבים למשתתפים במחקר, כולל בדיקה שנערכה 4 שבועות מתום המחקר. במהלך המחקר אף אחד מהנחקרים לא נטל טיפול תרופתי המשפיע על תפקודי מערכת העצבים, כדוגמת תרופות לאלצהיימר ותרופות אחרות. בנוסף, נאסר על הנחקרים לצרוך תוספי תזונה הידועים כמשפיעים על מערכת העצבים המרכזית, כדוגמת גינקו דו-אונתי (Ginkgo biloba) וחומצת שומן אומגה 3 מסוג DHA.

בתום 4,8,12,16 שבועות של נטילת תמצית פטריית היריסיום, ואחרי עוד 4 שבועות של מעקב follow-up אחרי הנבדקים במחקר, נמדדה בקבוצת המחקר שקיבלה מפטריית היריסיום עליה משמעותית במדדים הקוגניטיביים בהשוואה לקבוצת הביקורת שקיבלה פלצבו. אולם, לאחר 4 שבועות מתום המחקר, נמדדה בקבוצת המחקר ירידה משמעותית בתפקודים הקוגניטיביים. החוקרים סיכמו כי תמצית מפטריית ההיריסיום יעילה בשיפור ליקוי קוגניטיבי מתון והפיך, וצריכה רציפה שלה הינה הכרחית על מנת לשמור על השיפור בתפקודים הקוגניטיביים.

הציונים בקבוצת הפלצבו הציגו גם הם עליה קטנה בתפקודים הקוגניטיביים בשבועות 8 ו-16 בהשוואה לציוניהם בתחילת המחקר. החוקרים שיערו שגורמים אפשריים לעלייה כזו בקבוצת הפלצבו עשויים להיות אפקט הפלצבו או בשל ההרגל של הנבדקים לבדיקות חוזרות של תפקודים קוגניטיביים.

השוואת הציונים של שני הקבוצות בשבוע 16 עם אלה בתחילת המחקר הראתה כי 71.4% בקבוצת המחקר ו-6.7% בקבוצת הפלצבו קבלו ציון “שיפור ניכר” (notably improved), 21.4% בקבוצת המחקר ו-6.7% בקבוצת הפלצבו קיבלו ציון ‘שופר’ (improved), מקרה אחד בלבד (7.1%) בקבוצת המחקר ו-86.7% בקבוצת הפלצבו קיבלו ציון “ללא שינוי” (unchanged).

החוקרים סיכמו שהתוצאות שהתקבלו במחקר זה מצביעות על כך שפטריית היריסיום יעילה בשיפור ליקוי קוגניטיבי מתון והפיך, אך השפעתה פוחתת לאחר שמפסיקים ליטול ממנה.

Mori K, Inatomi S, Ouchi K, Azumi Y, Tuchida T. Improving effects of the mushroom Yamabushitake (Hericium erinaceus) on mild cognitive impairment: a double-blind placebo-controlled clinical

trial. Phytother Res. 2009;23(3):367‐372. doi:10.1002/ptr.2634

מחקר קליני, אקראי, כפול סמיות, מבוקר פלצבו, מוצלב, בדק את ההשפעה של מתן 250 מ”ג תמצית יבשה משורש ועלי אשווגנדה (SENSORIL®) שני

תנה בכמוסות פעמיים ביום במשך 14 יום על התפקודים הקוגניטיביים והפסיכומוטוריים של אנשים בריאים. תמצית האשווגנדה הכילה לא פחות מ-10% withanolide glycosides ולא יותר מ-0.5% of withaferin-A.

26 גברים בריאים בני 20-35 גויסו למחקר. הם חולקו לשתי קבוצות, אשר נטלו באופן אקראי תמצית אשווגנדה או פלצבו למשך 14 יום, אז לא נטלו דבר למשך 14 יום נוספים (washout period), ואז התחלפו ביניהם למשך 14 יום נוספים. ההערכות התפקודיות נערכו בכל פעם ביום הראשון למחקר, 3 שעות מזמן נטילת המנה הראשונה, וביום ה-15 למחקר.

שישה מבחנים נערכו למשתתפי המחקר על מנת להעריך היכולות הפסיכומוטוריות שלהם:

מבחן הקשה על אצבעות (Finger tapping test) להערכת ביצועים מוטוריים.
מבחן תגובה פשוט (Simple reaction test) להערכת קשב וביצוע חושי-מוטורי של המוח.

מבחן בחירה הבחנתית (Choice discrimination test) להערכת תשומת לב וביצוע חושי-מוטורי של המוח והערכת מהירות התגובה הפסיכומוטורית.
מבחן החלפת סמלי ספרות (Digit symbol substitution test) להערכת תשומת לב, מהירות תגובה, אינטגרציה מרכזית ותיאום חזותי-מוטורי.
משימת דריכות ספרתית (Digit vigilance task) להערכת ערנות ודריכות.
משימת מיון כרטיסים (Digit vigilance task) להערכת פונקציות חושיות, מוטוריות, אינטגרטיביות וביצועים.

שיפורים משמעותיים נצפו בזמני התגובה של מבחן התגובה הפשוט, מבחן הבחירה ההבחנתית, מבחן החלפת סמלי הספרות, משימת הדריכות הספרתית ומשימת מיון הכרטיסים בקרב הקבוצות שקיבלו מתמצית האשווגנדה, בהשוואה לקבוצות שקיבלו פלצבו, בהם נצפו שינויים מינוריים. עם זאת, לא נצפתה שום השפעה במבחן ההקשה על האצבעות.

מדידת הביצועים הקוגניטיביים והפסיכומוטוריים חשובה ביותר בהערכת וחיזוי תוצאות טיפול כלשהו הן בקרב נבדקים בריאים והן בקרב אנשים עם תפקוד קוגניטיבי לקוי. במחקר הנוכחי, תמצית ויתניה הוכיחה כי היא משפרת את הביצועים הקוגניטיביים והפסיכומוטוריים בקרב אנשים בריאים.

Pingali U, Pilli R, Fatima N. Effect of standardized aqueous extract of Withania somnifera on tests of cognitive and psychomotor performance in healthy human participants. Pharmacognosy Res.

2014;6(1):12-18. doi:10.4103/0974-8490.122912

מחקר קליני, אקראי, כפול סמיות, מבוקר פלצבו, ניסה להעריך את ההשפעות של תמצית יבשה סטנדרטית של פשתה שרועה (Bacopa monnieri) על תפקוד קוגניטיבי בקרב קשישים בריאים אשר גויסו מהקהילה במרפאה בפורטלנד שבמדינת אורגון שבארה”ב. 54 משתתפים, בני 65 ומעלה (ממוצע גילאים של 73.5 שנים), ללא סימנים קליניים של דמנציה, גויסו והוקצו אקראית לנטילת 300 מ”ג/יום תמצית בקופה או פלצבו למשך 12 שבועות. 48 משתתפים סיימו את המחקר, 24 בכל קבוצה.

המבחן העיקרי בו השתמשו החוקרים להערכת תפקוד המשתתפים במחקר היה ציון הזיכרון המתעכב (delayed recall score) מבדיקת הלמידה המילולית (Rey Auditory Verbal Learning Test (AVLT)). מדדים קוגניטיביים אחרים היו משימת סטרופ (Stroop Task), המעריכה את היכולת להתעלם ממידע לא רלוונטי, משימת הקשב המחולק (Divided Attention Task (DAT)), ובדיקת האותיות המיוחדות למבוגרים של וקסלר (Wechsler Adult Intelligence Scale (WAIS)), בה נמדד זיכרון עבודה מיידי. מבחנים אפקטיביים נוספים בהם נעשה שימוש להערכת ביצועי המשתתפים במחקר היו State-Trait Anxiety Inventory, Center for Epidemiologic Studies Depression scale (CESD)-10 depression scale, and the Profile of Mood States. כמו כן נבדקו סימנים חיוניים.

תוצאות המחקר הראו שבבדיקת חסרונות קוגניטיביים בסיסיים באמצעות מבחן ההתמצאות-זיכרון-ריכוז (Blessed Orientation–Memory–Concentration test), השימוש בתמצית בקופה שיפר את ציוני זיכרון המילים במבחן AVLT בהשוואה לפלצבו. גם במבחן סטרופ חל שיפור בקרב המשתתפים בקבוצת הבקופה, ואילו בקרב המשתתפים בקבוצת הפלצבו לא חל שינוי. ציוני מדד הדיכאון CESD-10, ציוני מצב החרדה וקצב הלב, ירדו עם הזמן בקבוצת המחקר שנטלה בקופה, אך עלו בקבוצת הפלצבו. לא נמצאו השפעות על משימת DAT, משימת הספרות WAIS, מצב הרוח או לחץ הדם. המינון נסבל היטב עם מעט מאד תופעות לוואי, בעיקר אי נוחות בקיבה.

מסקנת החוקרים היתה שמחקר זה מספק עדויות נוספות לכך שלבקופה יש פוטנציאל לשיפור הביצועים הקוגניטיביים בגיל המבוגר, עם פרופיל בטיחות גבוה.

Calabrese C, Gregory WL, Leo M, Kraemer D, Bone K, Oken B. Effects of a standardized Bacopa monnieri extract on cognitive performance, anxiety, and depression in the elderly: a randomized,

double-blind, placebo-controlled trial. J Altern Complement Med. 2008;14(6):707-713. doi:10.1089/acm.2008.0018

בשנת 2012 ציינו חוקרים שהעדויות המדעיות הנוגעות להשפעת של בקופה על פעילות המוח יחד עם זיכרון עבודה פחות זמינות. לפיכך, הם רצו לבחון את השפעתו במחקר קליני, אקראי, כפול סמיות, מבוקר פלצבו, על קשב (attention), עיבוד קוגניטיבי (cognitive processing), זיכרון עבודה (working memory) ותפקודים כולינרגיים ומונואמינרגיים (cholinergic and monoaminergic functions) בקרב מבוגרים בריאים בגיל השלישי.

60 נבדקים בריאים בגיל ממוצע של 62.62 שנים, 23 גברים ו-37 נשים, קיבלו תמצית מתוקננת של בקופה (300 ו-600 מ”ג), או פלצבו, פעם ביום, במשך 12 שבועות. תפקוד המערכת הכולינרגית והמונואמינרגית נקבעו באמצעות רמות אצטילכולין אסטראז (acetylcholinesterase (AChE)) ומונואמין אוקסידאז (monoamine oxidase (MAO)). זיכרון העבודה הוערך תוך שימוש במדדי אחוזי דיוק וזמן התגובה של מבחני זיכרון שונים, ואילו הקשב והעיבוד הקוגניטיבי הוערכו תוך שימוש במכשיר המכיל אלקטרודות ומקשר בין מיקום טופוגרפי של אלקטרודה לרכיבים פוטנציאליים הקשורים לאירועים (event-related potential (ERP)). במכשיר בו השתמשו, סטייה שלילית הקשורה לגיל, או N100, שנמדדה בין 80 ל-120 אלפיות השנייה לאחר גירויים, שיקפה את תהליך הקשב, ואילו P300, או סטייה חיובית עם השהייה של 250-500 אלפיות השנייה לאחר גירויים, נחשבה כסמן המשקף פעולות קשב וזיכרון.

כל ההערכות של הנבדקים במחקר בוצעו לפני תחילת הטיפול, כל 4 שבועות לאורך כל תקופת המחקר, ו-4 שבועות מתום המחקר. כל המשתתפים סיימו את המחקר. בקבוצות שטופלו בתמצית בקופה נצפה שיפור בזיכרון העבודה יחד עם ירידה בהשהיית N100 ו-P300. בנוסף, נצפה דיכוי פעילות אצטילכולין אסטראז (AChE) בפלסמה. תוצאות אלה מראות כי בקופה יכולה לשפר את הקשב, העיבוד הקוגניטיבי וזיכרון העבודה באמצעות דיכוי פעילות האנזים אצטילכולין אסטראז.

החוקרים סיכמו כי מחקר זה מציג את התועלת הבריאותית של בקופה עבור מבוגרים בריאים בגיל השלישי. בנוסף, לא נצפו רעילות או תופעות לוואי במהלך ניסוי זה. הניסוי הוכיח בבירור כי לצמח בקופה פעילות המדכאת את פעילות AChE, וכתוצאה מכך, התפקוד הכולינרגי מוגבר, מה שבתורו משפר את הקשב ועיבוד הזיכרון ומוליד את זיכרון העבודה המוגבר. מכיוון שליקוי קוגניטיבי מתון (mild cognitive impairment) ומחלת אלצהיימר בשלב מוקדם מתרחשים כתוצאה מהתנוונות כולינרגית וסטרס חמצוני, תמצית צמחית זו עשויה לספק תועלת הגנתית מפני ירידה בזיכרון בקרב אנשים עם ליקוי קוגניטיבי מתון או בקרב אנשים הלוקים במחלת אלצהיימר בשלבים המוקדמים שלה, ואף יכולה להועיל בהפרעות קשב וריכוז.

Peth-Nui T, Wattanathorn J, Muchimapura S, et al. Effects of 12-Week Bacopa monnieri Consumption on Attention, Cognitive Processing, Working Memory, and Functions of Both Cholinergic and

Monoaminergic Systems in Healthy Elderly Volunteers. Evid Based Complement Alternat Med. 2012;2012:606424. doi:10.1155/2012/606424

מחקר קליני, אקראי, כפול סמיות, מבוקר פלצבו, בחן את השפעת ברהמי (השם השגור ברפואה האיורוודית של צמח בקופה) על הזיכרון של בני אדם. 76 מבוגרים בגילאים 40-65 השתתפו במחקר, בו נבדקו תפקודי זיכרון שונים. הנבדקים חולקו ל-2 קבוצות: 37 אנשים שקיבלו תמצית צמח בקופה ו-39 משתתפים קיבלו פלצבו, למשך 3 חודשים. נבדקים בקבוצת המחקר במשקל נמוך מ-90 ק”ג קיבלו 300 מ”ג תמצית בקופה, המקבילים ל-6 גרם צמח יבש, ואילו נבדקים שמשקלם גבוה מ-90 ק”ג קיבלו 450 מ”ג תמצית בקופה, המקבילים ל-9 גרם צמח יבש.

להערכת יכולות הזיכרון והתפקודים הפסיכולוגיים של המשתתפים במחקר, החוקרים ביצעו שלושה מפגשי בדיקה: אחד לפני תחילת המחקר, אחד לאחר שלושה חודשים מתחילת המחקר ואחד שישה שבועות מתום המחקר. הנבדקים נבחנו לתפקוד זיכרון יומיומי (everyday memory performance), זיכרון מיידי של סיפור קצר (Immediate recall of a short story), ספירה קדימה ואחורה (Digit span – forward and backward), העתקת טקסט כתוב (A speeded coding task), וניסיון לספר את הסיפור הקצר שסופר בתחילת המבדקים (Delayed recall of the short story read earlier).

התוצאות הראו השפעה משמעותית של צמח בקופה על שמירה ואחסון מידע חדש (retention of new information) באמצעות זיכרון של זוגות מילים לא קשורות לאחר עיכוב קצר. עם זאת, התוצאות לא הראו השפעה משמעותית של מתן בקופה על מדדים של זיכרון לטווח קצר, זיכרון עבודה, תשומת לב או אחזור מידע מהזיכרון לטווח הארוך שנרכש לפני הניסוי.

Roodenrys, S., Booth, D., Bulzomi, S. et al. Chronic Effects of Brahmi (Bacopa monnieri) on Human Memoery. Neuropsychopharmacol 27, 279–281 (2002). https://doi.org/10.1016/S0893-

133X(01)00419-5

מחקר שנערך באוניברסיטת Pavia באיטליה ופורסם בינואר 2017, בדק את ההשפעה של האכלת עכברים ב-0.025 גרם/ק”ג תמצית גוף הפרי (fruiting body) של פטריית היריסיום במשך חודשיים על שיפור תפקודים מוחיים ומניעת אלצהיימר. במחקר נעשה שימוש בשני מבחנים:

מבחן ההגחה (emergence test), שהינו גרסה של מבחן השדה הפתוח (open field test), שנועד להעריך התנהגות חרדתית בקרב מכרסמים באמצעות הכנסתם לתוך תיבה שקופה, הנותנת להם תחושה של מוגנות בתוך שדה פתוח. בתנאי הניסוי של מבחן ההגחה, העכבר ממוקם בסביבה מוכרת (כלוב), עם חור בצדו האחד, דרכו הוא יכול לצאת פנימה למרחב גדול יותר. בעוד שהמדד העיקרי להתנהגות דמוית חרדה הוא זמן ההשתהות עד ליציאה מהכלוב למרחב, מדדים נוספים אשר יכולים להעיד על התנהגות דמוית חרדה עשויים לכלול את הזמן שלוקח לעכבר לצאת בפעם הראשונה מהכלוב אל המרחב הפתוח, מספר הגיחות אל מחוץ לכלוב ומשך הזמן שהעכבר נמצא מחוץ לכלוב.

מבחן משימת זיהוי האובייקטים החדשני (novel object recognition task), המשמש לבדיקת התנהגות חקר ולבחינת זיכרון זיהוי במכרסמים. המשימה מורכבת משלושה שלבים: התרגלות, היכרות והמבחן עצמו. בשלב ההתרגלות, במשך היומיים הראשונים, נותנים לכל עכבר עשר דקות לחקור בחופשיות את זירת השטח הפתוח, בהיעדר חפצים בשטח. לאחר עשר דקות, העכבר מוצא מהזירה ומוחזר לכלוב. ביום השלישי, במהלך שלב ההיכרות, כל עכבר מוחדר לזירת השטח הפתוח ונשאר חופשי לחקור שני אובייקטים זהים שנמצאים בשטח הפתוח למשך חמש דקות. לאחר שחלפה רבע שעה, מוחזר העכבר לתיבה הפתוחה, שם הוא נחשף הן לאובייקט מוכר, זהה לזה שקודם לכן נקלע אליו בשלב ההיכרות, והן לאובייקט חדש, בגודל שונה ובעל צורה שונה מאלו של האובייקטים אליהם נחשף בשטח הפתוח. המדדים שנבדקים במבחן זה הינם מספר הניסיונות להתקרב לאובייקט, זמן הקרבה לאובייקט, זמן ממוצע של קרבה לאובייקט, זמן ההשתהות לפני ניסיון ההתקרבות הראשון לאובייקט, זמן ההשתהות הכולל וזמן ההשתהות הממוצע בין כל הניסיונות להתקרב לאובייקט.

תוצאות המחקר הראו שבקבוצת המחקר נמצאו שיפורים משמעותיים ביכולת הזיהוי של עצמים, ביכולת העלאת זיכרונות, בסקרנות והחקירה של הסביבה, בעירור הפעילות הסינפטית המוחית ובשימוש בזיכרון לצורך ביצוע פעילויות חזרתיות. בנוסף, מסקנת החוקרים היתה, שלמתן פטריית היריסיום תרומה בשיפור התפקודים העצביים גם לא במצבים פתולוגיים.

Brandalise F, Cesaroni V, Gregori A, et al. Dietary Supplementation of Hericium erinaceus Increases Mossy Fiber-CA3 Hippocampal Neurotransmission and Recognition Memory in Wild-Type

Mice. Evid Based Complement Alternat Med. 2017;2017:3864340. doi:10.1155/2017/3864340

לפוליסכרידים בפטריית ראישי נמצאה פעילות נוירופרוטקטיבית, כלומר פעילות המְגֵנָה על תאי המוח ומערכת העצבים, ובעיקר על המיטוכונדיה של המוח. מחקר במודל חיה בחן את ההשפעה של מתן תמצית אתנולית של פטריית ראישי על יכולות הזיכרון והלמידה של עכברים. העכברים חולקו ל-5 קבוצות:

קבוצה מחקר אחת קיבלה 150 מ”ג/ק”ג/יום תמצית פטריית ראישי.
קבוצה מחקר שניה קיבלה 300 מ”ג/ק”ג/יום תמצית פטריית ראישי.
קבוצה מחקר שלישית קיבלה 0.1מ”ג/ק”ג/יום תרופת פיזוסטיגמין (Physostigmine), אשר ניתנת לחולי אלצהיימר לשיפור זיכרון ולמידה בזכות יכולתה לעכב את פירוק האצטילכולין (acetylcholine).
קבוצה מחקר רביעית קיבלה 0.4מ”ג/ק”ג תרופת סקופולאמין (Scopolamine), תרופה הניתנת למכרסמים על מנת לפגוע ביכולות הזיכרון והלמידה.
קבוצת ביקורת קיבלה 10 מ”ל/ק”ג מים מזוקקים.

על מנת להעריך את יכולות הלמידה והזיכרון של העכברים, נעשה שימוש בשני סוגים של מבחני מבוך: מבחן מבוך הפלוס המוגבה (elevated plus maze) ומבחן מבוך המים של מוריס (Morris water maze).

במבחן מבוך הפלוס המוגבה (elevated plus maze) נעשה שימוש במבנה מוגבה בצורת הסימן פלוס (+), בעל שתי זרועות פתוחות (זו מול זו) ושתי זרועות סגורות (זו מול זו). המודל ההתנהגותי מבוסס על סלידה כללית של מכרסמים (עכברים וחולדות) ממרחבים פתוחים. סלידה זו מובילה להתנהגות המכונה תיגמוטקסיס (thigmotaxis), או העדפה להישאר בחללים סגורים או קרוב לשולי מרחב מוגבל.

במבחן מבוך המים של מוריס (Morris water maze), מכניסים את המכרסמים (חולדות או עכברים) לבריכה עגולה גדולה בצורת צינור גלילי רחב, המחולק לארבעה רבעים. במרכז הרביע השלישי מונחת במה, שדרכה ניתן לצאת מהבריכה. לפני ביצוע המבחן, ממלאים את בריכת הצינור במים. הבמה נמצאת במים רדודים. במבחן נדרשים המכרסמים, באמצעות רמזים שונים, למצוא את הבמה ולהישאר עליה במשך 20 שניות. ובאמצעותה להימלט מהבריכה.

להערכת התנועתיות של העכברים, נעשה שימוש במבחן השדה הפתוח (open field test). כמו כן, נבדקה רמת אצטילכולין אסטראז (acetylcholinesterase). (אצטילכולין הוא נוירוטרנסמיטר המעורב בתהליכי ויסות ובקרה של עיבוד מידע במוח והעברתו מהנוירונים המוטוריים לשרירים, ובכך מתאפשר מתן עדיפות למידע רלוונטי על פני מידע לא רלוונטי. אחד הגורמים להתפתחות מחלת אלצהיימר הוא פגיעה בנוירונים אשר מפרישים את האצטילכולין והפרשה מועטה שלו, ולכן פותחו תרופות לאלצהיימר המבוססות על עיכוב האנזים המפרק את האצטילכולין, זאת על מנת לסייע להשאירו זמן רב יותר בסינפסה).

החוקרים קבעו שלתמצית פטריית ראישי נמצאה פעילות דומה לזו של התרופה פיזוסטיגמין (Physostigmine) בעיכוב האנזים אצטילכולין אסטראז (acetylcholinesterase) המפרק את האצטילכולין, מה שמסייע להצטברות של אצטילכולין בסינפסה ולהגדלה של משך הפעולה שלו.

Khatian, N., Aslam, M. Effect of Ganoderma lucidum on memory and learning in mice. Clin Phytosci 5, 4 (2019). https://doi.org/10.1186/s40816-019-0101-7

מחקר במודל חיה גילה את המנגנונים המעורבים בשיפור זיכרון ולמידה של פטריית קורדיספס. עכברים קיבלו זריקת סקופולאמין הידרוברומיד (scopolamine hydrobromide) על מנת לגרום להם לקשיים בלמידה ולליקויים בזיכרון. לאחר מכן נבדקה ההשפעה של מתן פוליפפטידים מפטריית קורדיספס (Cordyceps polypeptide) על הזיכרון והלמידה של העכברים באמצעות מבחן מבוך המים של מוריס (Morris water maze test). במחקר נבדקו 120 עכברים בני 8 במשך 45 ימים. העכברים חולקו ל-6 קבוצות, מתוכן, חמש קבוצות, מלבד קבוצת הביקורת, קיבלו זריקת סקופולאמין הידרוברומיד שבוע לפני תחילת המחקר:

קבוצת מחקר שקיבלה 600 מ”ג /ק”ג תרופת פירצטאם (Piracetam), תרופה ממשפחת התרופות הנוירוטרופיות המשפיעה על מטבוליזם של קולטנים ומוליכים עצביים הקשורים ליכולות של זיכרון ולמידה, ביניהם גאבא (GABA) ואצטילכולין (acetylcholine), ומשפרת את זרימת הדם המחומצן למוח, ובכך משפיעה גם על המיטוכונדריה של המוח. התרופה ניתנת לחולי אלצהיימר לשיפור יכולות הזיכרון והלמידה.
קבוצת מחקר שקיבלה 900 מ”ג/ק”ג פוליפפטידים מאבקת גוף הפרי מפטריית קורדיספס (Cordyceps polypeptide).
קבוצת מחקר שקיבלה 450 מ”ג/ק”ג פוליפפטידים מאבקת גוף הפרי מפטריית קורדיספס (Cordyceps polypeptide).
קבוצת מחקר שקיבלה 225 מ”ג/ק”ג פוליפפטידים מאבקת גוף הפרי מפטריית קורדיספס (Cordyceps polypeptide).
קבוצת מודל המחקר (model group) שקיבלה מים מזוקקים.
קבוצת ביקורת (blank control group) שקיבלה מים מזוקקים.

נמצא שבימים 1-4 לא היה שוני בין הקבוצות של העכברים בזמן שלקח להם למצוא את הבמה ולהימלט מהבריכה. אולם, בימים 5-6, זמן זה התקצר משמעותית בקרב הקבוצות שקיבלו או את התרופה פירצטאם או את המינונים הגבוהים של פטריית קורדיספס. בנוסף, ביום ה-7, מספר הפעמים שהעכברים חצו את המיקום בו היתה ממוקמת הבמה בימים הקודמים לכך היה גבוה משמעותית בקבוצה שקיבלה את המינון הגבוה ביותר של פטריית קורדיספס ובקבוצה שקיבלה את התרופה פירצטאם.

זאת ועוד, רמת נוגד החמצון SOD (superoxide dismutase) היתה גבוהה באופן משמעותי בקבוצות המחקר בהשוואה לזו שבקבוצת הביקורת, בעוד שרמת הרדיקל החופשי MDA (malondialdehyde) היתה נמוכה משמעותית בקבוצות המחקר בהשוואה לרמתו בקבוצת הביקורת, כשהרמות הגבוהות ביותר של SOD והנמוכות ביותר של MDA נמדדו בקרב העכברים שקיבלו את המינון הגבוה של פטריית קורדיספס.

בקרב העכברים בקבוצות המחקר, נמדדו רמות נמוכות יותר של אצטילכולין אסטראז (acetylcholinesterase), רמות גבוהות יותר של Na+–k+–ATPase ושל eNOS, ורמות גבוהות יותר של גאבא (GABA) ושל גלוטמאט (glutamate) בדגימות של רקמת המוח, בהשוואה לרמות של מדדים אלו בקרב העכברים בקבוצת הביקורת.

ממצא מעניין נוסף שגילו החוקרים הוא שינויים בביטוי של גנים ברקמת המוח של העכברים.

במחקר הנדון גילו החוקרים, שבקרב העכברים שטופלו בפוליפפטידים שבפטריית קורדיספס, מתוך 450 גנים המעורבים בויסות פעילות עצבית במוח אשר נבדקו במוחם של העכברים, 175 מהם (המהווים 38.89%) הראו ויסות למעלה (upregulated), בעוד ש-275 מהם (המהווים 61.11%) הראו ויסות למטה (downregulated), מה שמעיד על שיפור משמעותי בהשוואה לשאר הקבוצות בעיכוב גנים במערכת העצבים אשר פוגעים ביכולות הזיכרון והלמידה.

ממצאי החוקרים היו שפוליפפטידים מפטריית קורדיספס עשויים לשפר את הלמידה והזיכרון במודל העכברים, וזאת באמצעות הפחתת הנזק של רדיקלים חופשיים ומניעת נזקים חמצוניים הפוגעים בתפקודה התקין של מערכת העצבים, כמו גם באמצעות העלאת פעילותם של מתווכים עצביים התומכים בפעילות עצבית תקינה ובאמצעות ויסות הביטוי של גנים המעורבים בתהליכים עצביים המקושרים לזיכרון וללמידה.

לפוליסכרידים בפטריית ראישי נמצאה פעילות מְגֵנָה מפני אפופטוזיס (מוות תאי) של נוירונים שנחשפו לפגיעה של איסכמיה (הפחתה באספקת הדם לתאים אלה) או של רה-פרפוזיה (הנזק שנגרם לתאי העצב לאחר פגיעה איסכמית). מחקרי מעבדה חשפו תאי עצב לפגיעה חמצונית באמצעות H2O2, שגורם לתאים אלה לאפופטוזיס מוגבר. לאחר חשיפתם ל-H2O2, חשפו תאים אלו לפוליסכרידים של פטריית ראישי, ואלה ויסתו את הביטוי של החלבונים שגורמים לאפופטוזיס תאי, כדוגמת caspase-3, Bax, Bim, והגבירו את הביטוי של החלבון Bcl-2, מה שהוביל לעיכוב האפופטוזיס של הנוירונים.

Xin-zhi Sun, Ying Liao, Wei Li, Li-mei Guo, M.D. Neuroprotective effects of Ganoderma lucidum polysaccharides against oxidative stress-induced neuronal apoptosis. Neural Regen Res. 2017 Jun; 12(6): 953–958. doi: 10.4103/1673-5374.208590

מחקר מעבדה בדק את ההשפעה הנוירופרוטקטיבית של תמצית פטריית ראישי על תאי נוירונים מסוג PC12. נמצא שלנוכחות תמצית הפטרייה בסביבת התאים יש פעילות שמעוררת את חלוקת התאים ומונעת אפופטוזיס של התאים עקב מחסור ב-NGF. החוקרים סברו שפעילות זו של החומרים הפעילים בתמצית פטריית ראישי תווכה באמצעות שני מסלולים: מסלול ras/extracellular signal-regulated kinase (Erk) ומסלול cAMP-response element binding protein (CREB).

Cheung WM, Hui WS, Chu PW, Chiu SW, Ip NY. Ganoderma extract activates MAP kinases and induces the neuronal differentiation of rat pheochromocytoma PC12 cells. FEBS Lett. 2000;486(3):291‐296. doi:10.1016/s0014-5793(00)02317-6

מחקר גילה את הפעילות מעכבת אצטילכולין אסטראז (acetylcholinesterase Inhibitors) ובוטירילכולין אסטראז (butyrylcholinesterase) של withanolides משורש אשווגנדה.

אצטילכולין ובוטירילכולין הם נוירוטרנסמיטרים בעלי פעילות דומה. שניהם מעורבים בתהליכי ויסות ובקרה של עיבוד מידע במוח והעברתו מהנוירונים המוטוריים לשרירים, ובכך מתאפשר מתן עדיפות למידע רלוונטי על פני מידע לא רלוונטי. מכיוון שהאנזימים אצטילכולין אסטראז ובוטירילכולין אסטראז מפרקים את האצטילכולין ואת הבוטירילכולין בסינפסות המוחיות, עיכוב הפירוק שלהם מסייע להצטברותם בסינפסות ולהגדלת משך הפעולה שלהם. תרופות לאלצהיימר מבוססות על אותו מנגנון ומעכבות את האצטילכולין אסטראז על מנת לסייע להשאיר את האצטילכולין זמן רב יותר בסינפסות.

Choudhary MI, Nawaz SA, ul-Haq Z, et al. Withanolides, a new class of natural cholinesterase inhibitors with calcium antagonistic properties. Biochem Biophys Res Commun. 2005;334(1):276-287

תמצית של שורש אשווגנדה (ויתניה) שהכילה את החומרים הפעילים בשורש sitoindosides VII–X ו-withaferin A נחקרה לגבי פעילותו הנוירוטרופית של הצמח במחלת אלצהיימר. לשם כך, השרו אלצהיימר בקרב חולדות, מה שגרם להן לירידה בריכוז האצטילכולין (acetylcholine) בקדמת קליפת המוח ובהיפוקמפוס, לירידה בריכוז כולין אצטילטרנספראז (choline acetyltransferase), אנזים האחראי על היצור של אצטילכולין, ולירידה ביכולת ההיקשרות של אצטילכולין לקולטן הכולינרגי המוסקריני שלו (muscarinic cholinergic receptor). כל אלה הובילו לקשיים ביכולות הלמידה של החולדות. שבועיים של טיפול בתמצית שורש האשווגנדה במינון 20-50 מ”ג/ק”ג, שיפר את התפקוד הקוגניטיבי של החולדות ואת יכולות הלמידה שלהן, כמו גם הגדיל את הסמנים הכולינרגיים שלהן, אשר פחתו בעקבות מחלת האלצהיימר.

Bhattacharya, Salil K. et al. “Effects of glycowithanolides from Withania somnifera on an animal model of Alzheimer’s disease and perturbed central cholinergic markers of cognition in rats†.” (1995)

מחקר מעבדה שפורסם ביולי 2017 בחן את הפעילות הנוירופרוטקטיבית של תמצית ויתניה על נוירונים שנפגעו מחבלה. לשם כך השתמשו בתאי נוירונים שתוכננו לחקות פגיעה מוחית טראומטית. החשיפה של התאים שנפגעו לתמצית שורש האשווגנדה גרמה לעליה בכמות ובאורך תאי נוירונים חדשים, הובילה לשינויים משמעותיים באותות האפופטיים (apoptotic signaling) של התאים שנפגעו והפחיתה את כמות התאים שמתו עקב החשיפה שלהם לטראומה.

Saykally JN, Hatic H, Keeley KL, Jain SC, Ravindranath V, Citron BA. Withania somnifera Extract Protects Model Neurons from In Vitro Traumatic Injury. Cell Transplant. 2017;26(7):1193-1201. doi:10.1177/0963689717714320

ביספנול A (BPA) הוא משבש אנדוקריני משמעותי ותרכובת קסנוביוטית המשמשת בשפע לייצור תוצרי פלסטיק. בני אדם נחשפים ל-BPA בעיקר באמצעות שרף אפוקסי המשמש ציפוי פנימי במכלי פלסטיק המשמשים לאחסון מזון ומשקאות. בנוסף, משמשים ציפויים אלה בתותבות שיניים ובחומרי איטום, ולכן גם הם מכילים כמות ניכרת של BPA. BPA נחשב כמשבש אנדוקריני המחקה את המבנה המולקולרי של האסטרוגן האנושי ופוגע ביכולות הלמידה והזיכרון.

מחקר במודל חיה שפורסם במאי 2019 בחן את ההשפעות הנוירופרוטקטיביות של תמצית שורש אשווגנדה על סטרס חמצוני ועל תפקוד קוגניטיבי לקוי אשר בא לידי ביטוי בפגיעה ביכולות הלמידה המרחבית ובזיכרון העבודה בקרב עכברים, שנגרמו באמצעות חשיפה ל-BPA. 30 עכברים חולקו לשתי קבוצות שנחשפו ל-BPA עם או ללא קבלת תמצית אשווגנדה. ההתאוששות מהפגיעה הקוגניטיבית הוערכה באמצעות שני מבחנים: מבחן מבוך המים של מוריס (Morris water maize test) ומבחן המבוך בצורת Y (Y-maize test).

מבוך Y Maze הוא מבחן התנהגותי למדידת נכונותם של מכרסמים לחקור סביבות חדשות. בדיקה זו משמשת להערכת ליקויים קוגניטיביים בזנים מהונדסים של מכרסמים ולהערכת ההשפעה של תרכובות כימיות על הקוגניציה שלהם, ומתבססת על ההנחה שמכרסמים מעדיפים בדרך כלל לחקור זרוע חדשה של מבוך ולא לחזור לאחת שכבר ביקרו בה. חלקים רבים של המוח – ההיפוקמפוס, המחיצה, המוח הבסיסי והקליפה הקדמית של המוח – מעורבים במשימה זו. הבדיקה מתרחשת במבוך בצורת האות Y, המכיל שלוש זרועות פלסטיק לבנות ואטומות בזווית של 120 מעלות זו מזו. לאחר היכרות עם מרכז המבוך, נערך המבחן במשך שלוש פעמים, כשבכל פעם מכניסים את המכרסם לזרוע אחרת ונותנים לו 5 דקות לחקור בחופשיות את שלוש הזרועות במבוך. על המכרסם להראות נטייה להיכנס לזרוע שפחות ביקר בה. כניסה לזרוע מתרחשת כאשר כל ארבעת הגפיים של המכרסם נמצאות בתוך הזרוע. מספר הפעמים שהמכרסם ביקר בכל זרוע מתועד על מנת לחשב את אחוז המעברים בין הזרועות השונות.

במחקר הנדון חולקו העכברים לשלוש קבוצות, עשרה עכברים בכל קבוצה, אשר קיבלו את הטיפול הבא:

קבוצת מחקר אחת הורעלה ב-50 מק”ג/ק”ג/יום BPA למשך 21 יום.
קבוצת מחקר שניה הורעלה ב-50 מק”ג/ק”ג/יום BPA למשך 21 יום במקביל לטיפול ב-100 מ”ג/ק”ג/יום תמצית אשווגנדה שניתנה בהאכלה.
קבוצת הביקורת לא קיבלה דבר.

תוצאות המחקר הראו שיפור בליקויים הקוגניטיביים של העכברים בקבוצת המחקר שקיבלו את תמצית האשווגנדה במקביל לחשיפתם ל-BPA, שיפורים שהתבטאו בהעלאת מספר קולטני ה-NMDA באזור ההיפוקמפוס במוח, קולטנים אשר מקושרים ליכולות למידה וזיכרון, והעלאה של רמת נוגדי החמצון האנדוגניים MDA, SOD, Catalase במוח העכברים, מה שתרם להפחתת הנזקים החמצוניים במוחם של העכברים.

Birla, H., Keswani, C., Rai, S.N. et al. Neuroprotective effects of Withania somnifera in BPA induced-cognitive dysfunction and oxidative stress in mice. Behav Brain Funct 15, 9 (2019). https://doi.org/10.1186/s12993-019-0160-4

לשורש אשווגנדה נמצאה פעילות נוירופרוטקטיבית. במחקר במודל חיה, חשפו חולדות במשך 14 יום לסטרס של חוסר תנועתיות וחוסר פעילות, מה שהוביל לנזק ל-85% מהתאים באזור ההיפוקמפוס במוח, באזורים CA(2) ו-CA(3), אשר גרם להיווצרות של תאים מסוג pyknotic cells (תאים שעברו עיבוי בלתי הפיך של הכרומטין בגרעין התא בשל נמק או אפופטוזיס של התא) ושל תאים מסוג dark cells (תאים שעברו תהליך של הצטמקות, שעלול להוביל למותם). האכלה של החולדות בתמצית שורש אשווגנדה הפחיתה את הנזק שנגרם לתאים הנוירונים בשני האזורים בהיפוקמפוס ב-80%.

Jain S, Shukla SD, Sharma K, Bhatnagar M. Neuroprotective effects of Withania somnifera Dunn. in hippocampal sub-regions of female albino rat. Phytother Res. 2001 Sep; 15(6):544-8

מחקר אחר במודל חיה הדגים את היכולת של מיצוי מבודד של החומר הפעיל withanolide A משורש אשווגנדה לעודד צמיחה של תאי עצב חדשים ולשחזר סינפסות בנוירונים שנפגעו קשה אצל עכברים. נבדקה גם ההשפעה של withanolide A על עכברים חסרי זיכרון עם ניוון עצבי ואובדן סינפטי במוח. עכברים עברו טיפול שגרם לאטרופיה אקסונלית ודנדריטית ולאובדן של טרום-סינפסות ופוסט-סינפסות בקליפת המוח שלהם. טיפול בחומר המבודד withanolide A במינון של 1 מיקרומול בהזרקה, הוביל לחידוש משמעותי של האקסונים והדנדריטים, בנוסף לשחזור של טרום-סינפסות ופוסט-סינפסות בנוירונים. בנוסף, מתן 10 מיקרומול/ק”ג/יום של withanolide A בהזרקה למשך 13 ימים, הוביל לשיפור הזיכרון בזכות התחדשות כמעט מלאה של האקסונים, הדנדריטים והסינפסות בקליפת המוח ובהיפוקמפוס של החולדות.

Kuboyama T, Tohda C, Komatsu K. Neuritic regeneration and synaptic reconstruction induced by withanolide A. Br J Pharmacol. 2005;144(7):961-971

מתח נפשי (סטרס):

הפורמולה מיקו באלאנס מכילה פטריות מרפא וצמחי מרפא בעלי פעילות אדפטוגנית.

חומרים אדפטוגנים הוגדרו בעבודות מדעיות כחומרים המשפרים את התִּנְגֹּדֶת הלא ספציפית (state of non-specific resistance) של הגוף במצבי מתח ועקה ומסייעים להאריך את משך העמידות לסטרס (stimulatory effect). מחקרים שנערכו על בעלי חיים ועל תאים עצביים מבודדים במעבדה גילו, כי חומרים אדפטוגנים משרים בזמנים של סטרס פעילות המְגֵנָה על מערכת העצבים (neuroprotective), נוגדת דיכאון (antidepressive), נוגדת חרדה (anxiolytic), פעילות נוירוטרופית (nootropic) ופעילות ממריצת מערכת העצבים המרכזית (CNS stimulating activity). בנוסף, מספר מחקרים קליניים הדגימו, כי חומרים אדפטוגנים משרים השפעה נוגדת עייפות (anti-fatigue), אשר מגבירה את יכולת העבודה הנפשית (work capacity) על רקע לחץ ועייפות, בדגש על תשישות נפשית (mental exhaustion) ותשומת לב משופרת (enhanced attention).

מחקרים פרמקולוגיים שבחנו חומרים אדפטוגנים, סיפקו רציונל להשפעות אלה גם ברמה המולקולרית. התגלה, כי הפעילות המְגֵנָה מפני סטרס של חומרים אדפטוגנים (stress-protective activity), מקושרת לוויסות ההומאוסטזיס באמצעות מספר מנגנוני פעולה המקושרים לציר ההיפותלמי-יותרת-המוח-אדרנל, הוא ציר ה-HPA (hypothalamic-pituitary-adrenal axis), ובאמצעות ויסות מתווכים מרכזיים לתגובת סטרס, כגון חלבוני סוכך (molecular chaperons), שהינם חלבונים המסייעים למגוון רחב של חלבונים אחרים להתקפל למבנה מרחבי תקין, תוך כדי ובסיום תהליך התרגום שלהם, כאשר חלבון הסוכך עצמו אינו מהווה חלק מהמבנה הסופי שלהם, כגון חלבוני c-Jun N-terminal protein kinase 1 (JNK1), אשר מופעלים כתגובה למצבי סטרס, וכדוגמת קורטיזול (cortisol), קורטיקוסטרואיד המופעל כתגובה לדחק כרוני, וכדוגמת ניטריק אוקסיד (nitric oxide), המקושר למצבי חרדה הנובעים מסטרס מתמשך.

Panossian A, Wikman G. Effects of Adaptogens on the Central Nervous System and the Molecular Mechanisms Associated with Their Stress-Protective Activity. Pharmaceuticals (Basel). 2010;3(1):188‐224. Published 2010 Jan 19. doi:10.3390/ph3010188

סקירה מדעית שפורסמה בנובמבר 2018 סקרה את הפעילות האדפטוגנית של צמחי מרפא סיניים מסורתיים. בסקירה נמצא, שחומרים אדפטוגנים ממקורות צמחיים יכולים להגביר את תנגודת גוף האדם למגוון רחב של מצבי סטרס ומתח חיצוניים באופן רב-ממוקד (multi-targeted) ורב-ערוצי (multi-channel), במיוחד על ידי השפעה על המערכת החיסונית-נוירו-אנדוקרינית (immune-neuro-endocrine system) ועל ציר ה-HPA. חומרים אדפטוגנים צמחיים, כדוגמת פטריית ראישי (Ganodrema lucidum) ושורש ויתניה משכרת, או בשמו האחר אשווגנדה (Withania Somnifera), נמצאו כבעלי יכולת להגביר את היעילות של הפרשת הורמוני בלוטת יותרת הכליה, ובכך לבטל את ייצור עודף ההורמונים המתרחש במצבים של סטרס. יתר על כן, אדפטוגנים אלה יכולים להעלות את רמות האנרגיה התאית ולמנוע נזקים חמצוניים, מה שמוביל לשמירה על תפקוד תקין של בלוטת יותרת הכליה. כמו כן, שני חומרים צמחיים אלה נמצאו כבעלי יכולת להפחית את התהליך הדלקתי המתרחש במצבים של דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis).

הכותבים מסבירים, שגם ברפואה הסינית המסורתית (TCM) מאמינים כי הרמוניה ואיזון הכרחיים לבריאות, והמושגים יין (Yin) ויאנג (Yang) משמשים ברפואה זו לאבחון ולריפוי מחלות. תרופות סיניות מסורתיות המכונות טוניקים (Tonics) משמשות להשלמה במצבים של מחסור וחולשה (deficiency and weakness), לריפוי פתולוגיות הנגרמות כתוצאה ממחסור בצ’י ובדם (Qi and blood deficiencies), ולטיפול בתסמונת של חסר צ’י (Qi deficiency). נהוג לחלק חומרים טוניקים לחומרים המשלימים צ’י, לחומרים המשלימים יאנג, לחומרים המשלימים דם ולחומרים המשלימים יין.

חומרים טוניקים הם בדרך כלל גם אדפטוגנים, אך לא בהכרח. הם דומים לחומרים אדפטוגנים בהיבטים רבים: ראשית, השימושים הקליניים ומנגנוני הפעולה של חומרים אלה דומים. בהתבסס על השימושים המתועדים שלהם ברפואה הסינית המסורתית, ניתן לתאר טוניקים ואדפטוגנים שמקורם בעולם הצומח כחומרים המווסתים את תפקודי הגוף על מנת להשיג הומאוסטזיס, שעל פי המינוח המשמש ברפואה הסינית המסורתית, משמעותו היא השגת שיווי משקל בין היין ליאנג. ההשפעות העיקריות שמדגימים חומרים אלה הן ויסות המערכת החיסונית, שיפור הפרעות במערכת העצבים, השפעות נוגדות עייפות והזנה כללית. מבחינת מנגנונים ספציפיים, שני סוגי החומרים יכולים להשפיע על ציר ה-HPA במערכת החיסונית-נוירו-אנדוקרינית, ובכך להשיג את ההשפעות הפרמקולוגיות שתוארו לעיל.

חומרים טוניקים ואדפטוגנים מעשירים ומניעים את הדם (מקדמים הפרשת אריתרופויטין וחומרים מגרים, כדוגמת מושבות של מקרופאגים, המניעים את הדם), ומווסתים את המערכת החיסונית ההומורלית והתאית, ולכן מתאימים הן במצבים של חסר חיסוני או חולשה חיסונית, כדוגמת מחלות חורף חוזרות ונשנות וסרטן, והן במצבים של פעילות יתר של מערכת החיסון, כדוגמת מחלות אוטואימוניות ואלרגיות.

צמחי מרפא סיניים, הנחשבים גם לאדפטוגנים וגם לטוניקים, כוללים את השורשים ממשפחת הג’ינסנג. שורש אשווגנדה, אחד הצמחים הבולטים ביותר ברפואה ההודית האיורוודית, הנחשב לג’ינסנג ההודי, הוא צמח כזה.

בסקירה המדעית המתוארת, סיווגו החוקרים את הצמחים שהינם גם טוניקים וגם אדפטוגנים לשתי קבוצות: האחת בעלת מבנה מרחבי של טרפנואידים (terpenoids) עם שלד בעל ארבע טבעות המזכיר את זה של הקורטיזול. השניה בעלת מבנים ארומטיים המזכירים קטכולאמינים (catecholamines). שורש אשווגנדה ופטריית ראישי הם דוגמאות לקבוצה הראשונה. צמח שכיזנדרה, המוכר ברפואה הסינית המסורתית כ’צמח חמשת הטעמים’, מהווה דוגמא לקבוצה השניה.

Liao LY, He YF, Li L, et al. A preliminary review of studies on adaptogens: comparison of their bioactivity in TCM with that of ginseng-like herbs used worldwide. Chin Med. 2018;13:57. Published 2018 Nov 16. doi:10.1186/s13020-018-0214-9

פטריית ראישי היא אחת הפטריות הנחקרות ביותר בעולם והיא נמצאת בשימוש למעלה מ 2,000-שנים ברפואה הסינית המסורתית. לפטרייה זו נמצא התיעוד העתיק ביותר לשימוש לצורכי רפואה במזרח הרחוק. השם הסיני Ling Zhi, שמשמעותו “עוצמה רוחנית וחיי נצח” (herb of spiritual potency), מסמל פוטנציאל להצלחה, רווחה, אריכות ימים, חיוניות ואיכות חיים טובה בשימוש בפטרייה.

פטריית ראישי תועדה רשמית ברפואה הסינית המסורתית (TCM) כבר בשנים 502-536 לספירה במטרייה מדיקה הראשונה שפורסמה. מאות שנים מאוחר יותר, בשנת 1590 לספירה, בתקופת שושלת מינג, נמצא תיאור של הרבליסט ידוע במאה ה-16 בשם Li Shin–Zhen בספר המטרייה מדיקה הסופי והמקיף ביותר שנכתב בהיסטוריה של הרפואה הסינית המסורתית, הקרוי גם Ben Cao Gang Mu או Compendium of Materia Medica, בו הוא מייחס לפטריית ראישי תכונות טוניקיות של חיזוק מערכות הגוף (tonification), בניית צ’י ואנרגיה חיונית, שיפור תפקוד הלב והמוח ופעילות אנטי-אייג’ינג ועיכוב תהליכי הזדקנות. קיסרים ואצילים בסין וביפן נהגו לצרוך מפטריית ראישי להגברת החוסן המנטאלי והנפשי. ביפן מכונה הפטרייה Mannentake שמשמעותה “פטריית 10,000 השנים”. הפטרייה נחשבת כבר מהרפואה המסורתית ועד לימינו כאדפטוגנית, המשפיעה על תפקוד האדרנל ומגבירה את עמידות הגוף למצבי סטרס (פיזי ומנטלי).

Sissi Wachtel-Galor, John Yuen, John A. Buswell, and Iris F. F. Benzie. Book: Herbal Medicine: Biomolecular and Clinical Aspects. 2nd edition. Chapter 9, Ganoderma lucidum (Lingzhi or Reishi). Benzie IFF, Wachtel-Galor S, editors. Boca Raton (FL): CRC Press/Taylor & Francis; 2011

שורש ויתניה משכרת, או בשמו המוכר יותר, אשווגנדה (Withania somnifera), מכיל חומרים מסוג steroid esters, כדוגמת withanolides, וחומרים אלקלואידים (alkaloids), כדוגמת withanine, אשר נמצאו כמסייעים לחיזוק (strengthening) ולהזנה (nourishing), ובעלי פעילות אדפטוגנית / נוגדת סטרס (adaptogen / anti-stress), אנטי אייג’ינג (anti-ageing), נוגדת חמצון (antioxidation), נוגדת גידולים סרטניים (anti-tumor), נוגדת חרדה (anti-anxiety), נוגדת דלקת (anti-inflammatory), נוגדת דיכאון (anti-depression properties), מווסתת המערכת החיסונית (immune regulation) ומשפרת התפקוד הקוגניטיבי (improving cognitive function).

Singh N, Bhalla M, de Jager P, Gilca M. Review An overview on ashwagandha: a Rasayana (rejuvenator) of Ayurveda. Afr J Tradit Complement Altern Med. 2011; 8(5 Suppl):208-13

Özdemir Z, Bildziukevich U, Wimmerová M, Macůrková A, Lovecká P, Wimmer Z. Plant adaptogens: natural medicaments for 21st century? ChemistrySelect. 2018;3(7):2196–2214. doi: 10.1002/slct.201702682

שורש אשווגנדה מושווה לשורשים האדפטוגנים ג’ינסנג סיבירי (Eleutherococcus senticosus) וג’ינסנג קוריאני (Panax ginseng) בפעילותו האדפטוגנית, ולכן מכונה הג’ינסנג ההודי (Indian Ginseng).

Singh N, Gilca M. Herbal Medicine – Science embraces tradition – a new insight into the ancient Ayurveda. Germany: Lambert Academic Publishing; 2010. pp. 51–67.

פעילותו האדפטוגנית ונוגדת סטרס של שורש אשווגנדה נחקרה במספר מחקרים מדעיים, אשר הוכיחו את יעילותו בהעלאת הסיבולת הפיזית (physical endurance) ובמניעת היווצרות כיב קיבה כתגובה למתח נפשי. תוצאות המחקרים הללו תומכות בהיפותיזה שצמחים טוניקים (Tonics) יעילים במניעה ובטיפול במחלות רבות הנגרמות כתוצאה מסטרס, כדוגמת הזדקנות מוקדמת, דלקת מפרקים, סוכרת, יתר לחץ דם ומחלות ממאירות.

Singh N, Bhalla M, de Jager P, Gilca M. An overview on ashwagandha: a Rasayana (rejuvenator) of Ayurveda. Afr J Tradit Complement Altern Med. 2011;8(5 Suppl):208‐213. doi:10.4314/ajtcam.v8i5S.9 Abbas SS, Singh N. Anti-stress Agents (Herbs) of Indian Origin – Herbal Drugs, A twenty first century perspective. Delhi: Institute of Nuclear Medicine and Allied Sciences, Defence Research and Development Organization (DRDO), Govt. of India; 2006. pp. 578–591.

Kalsi R, Singh N, Gupta GP. Physiology of Human Performance. Delhi: Defence Institute of Physiology and Allied Sciences, Defence Research and Development Organization (DRDO), Govt. of India; 1987. Effects of stress and anti-stress drugs on succinate dehydrogenase enzyme (SDH) in rat brain (A possible role of SDH in stress adaptation phenomenon) pp. 114–117.

Singh N, Agarwal AK, Lata A, Kohli RP. Evaluation of ‘adaptogenic’ properties of Withania somnifera. Proc Indian Pharmacological Society. 1976;17.

Singh N. A new concept on the possible therapy of stress disease with ‘Adaptogens’ (Anti-stress drugs) of indigenous plant origin. Curr Med Prac. 1981;25:50–55.

Singh N, Singh SP, Sinha JN, Shanker K, Kohli RP. Withania somnifera (Ashwagandha) A rejuvenator herbal drug which enhances survival during stress (An adaptogen) Int J Crude Drug Res. 1982;3:29–35.

Singh N. Effect of Anti-stress agents on receptor population in rat brain. Inaugural issue of J Biotech Med Plant Res, Lucknow. 1993b:14.

Singh N, Singh V, Abbas SS. Proc 2nd World Cong Biotech Dev Herbal Med. Lucknow (India); 2003. Role of Adaptogens / Antistress agents of plant origin in health care & stress diseases of man; p. 33.

מחקר קליני, אקראי, כפול סמיות, מבוקר פלצבו, שפורסם בשנת 2019, בחן את ההשפעה האנטי חרדתית של 60 אנשים בריאים עם סטרס כרוני. הנבדקים חולקו לשתי קבוצות, שהאחת קיבלה 240 מ”ג תמצית מתוקננת של אשווגנדה (Shoden) פעם ביום, והשנייה קיבלה פלצבו, למשל 60 ימים. הממצאים נותחו באמצעות מספר שאלונים: Hamilton Anxiety Rating Scale (HAM-A), Depression, Anxiety, Stress Scale -21 (DASS-21), ובאמצעות שינויים הורמונליים ברמות הקורטיזול, DHEA-S והטסטוסטרון.

כל הנבדקים במחקר סיימו אותו ללא תופעות לוואי. השימוש בתמצית אשווגנדה הוביל לשיפור משמעותי (significant reduction) במדד HAM-A, לשיפור קרוב למשמעותי במדד DASS-21, להפחתה משמעותית ברמת הקורטיזול בבוקר ולהפחתה ברמת DHEA-S, בהשוואה לקבוצת הפלצבו. כמו כן, נמדדה עליה ברמת הטסטוסטרון בקרב הגברים בלבד, אולם לא עליה משמעותית בהשוואה לרמות שנבדקו בקרב קבוצת הביקורת שקיבלה פלצבו. ממצאי החוקרים היו שלתמצית אשווגנדה פעילות מפחיתת סטרס (stress-relieving effects) בזכות השפעתה על הציר ההיפותלמי-יותרת-המוח-אדרנל (hypothalamus-pituitary-adrenal axis).

Lopresti AL, Smith SJ, Malvi H, Kodgule R. An investigation into the stress-relieving and pharmacological actions of an ashwagandha (Withania somnifera) extract: A randomized, double-blind, placebo-controlled study. Medicine (Baltimore). 2019;98(37):e17186.

שורש אשווגנדה נמצא בשימוש מסורתי באסיה למצבים רפואיים הנגרמים כתוצאה ממתח (stress-related health conditions). מחקר קליני, אקראי, כפול סמיות, בחן את ההשפעה של תמצית מתוקננת של שורש ויתניה המתוקננת ל-12% withanolides ו-1% withaferin A על פרמטרים שונים שנגרמים כתוצאה מסטרס כרוני אצל בני אדם. 130 נבדקים עם סטרס כרוני חולקו באופן אקראי ל-4 קבוצות:

קבוצה מחקר אחת קיבלה 125 מ”ג תמצית שורש ועלי אשווגנדה, 4 פעמים ביום.
קבוצת מחקר שניה קיבלה 125 מ”ג תמצית שורש ועלי אשווגנדה, 2 פעמים ביום.
קבוצת מחקר שלישית קיבלה 250 מ”ג תמצית שורש ועלי אשווגנדה, 2 פעמים ביום.
קבוצת ביקורת קיבלה פלצבו.

המחקר נמשך 60 ימים. 98 נבדקים סיימו את המחקר. תוצאות המחקר הראו הפחתה ניכרת בכל קבוצות המחקר במדד החרדה הממוצעת על פי סולם דירוג החרדה של המילטון (HAM-A), כשההפחתה המשמעותית ביותר (70%) נצפתה בקבוצת המחקר שקיבלה מינון של 250 מ”ג תמצית אשווגנדה פעמיים ביום. שיפורים נוספים נמצאו גם הם בכל קבוצות המחקר, עם השיפורים המשמעותיים ביותר בקרב הנבדקים שקיבלו 250 מ”ג תמצית אשווגנדה פעמיים ביום: הפחתה ממוצעת של 30.5% ברמת הקורטיזול, עליה ממוצעת של 32.5% ברמת DHEA-S, הפחתה ממוצעת של 35.2% ברמת ה-CRP, הפחתה ממוצעת של 5.1% ברמת הגלוקוז בצום בדם, הפחתה ממוצעת של 13.1% ברמת הכולסטרול הכללי בדם, הפחתה ממוצעת של 11.7% ברמת הטריגליצרידים בדם, הפחתה ממוצעת של 17.4% ברמת ה-LDL, הפחתה ממוצעת של 23.9% ברמת ה-VLDL, עליה ממוצעת של 17.3% ברמת ה-HDL, עליה ממוצעת של 9.1% ברמת ההמוגלובין, הפחתה ממוצעת של 6.6% בדופק, הפחתה ממוצעת של 3.3% בלחץ הדם הסיסטולי והפחתה ממוצעת של 6.4% בלחץ הדם הדיאסטולי.

Auddy, Biswajit & Hazra, Jayram & Mitra, Achintya & Abedon, Bruce & Ghosal, Shibnath. (2008). A Standardized Withania Somnifera Extract Significantly Reduces Stress-Related Parameters in Chronically Stressed Humans: A Double-Blind, Randomized, Placebo-Controlled Study. Journal of American Nutraceutical Association. 11. 50-56

סטרס כרוני מקושר לבעיות בריאות רבות, ביניהן דיכאון, מחלות לב, סוכרת, יתר לחץ דם, ואפילו סרטן. סטרס כרוני נמצא קשור גם לסימפטומים של התכווצות שרירים, הפרעות בעיכול, הפרעות בשינה, תפקוד קוגניטיבי לקוי, כאבי ראש ועייפות. נמצא שסטרס פסיכולוגי יכול להוביל גם לעליה במשקל ואף להשמנה. זאת משום שמתח כרוני מוביל להפרשה מוגברת של הורמוני סטרס כדוגמת קורטיזול, והורמונים אלה מעודדים עליה בשומן הבטני והתפתחות מחלות התסמונת המטבולית. מתח כרוני מוביל גם לשינויים בהרגלי האכילה ולהפחתה בפעילות הגופנית. גם עליה ברמת הקורטיזול מעודדת רעב ואכילת יתר.

מחקר קליני, אקראי, כפול סמיות, מבוקר פלצבו, שפורסם בינואר 2017, בחן את ההשפעה של מתן תמצית שורש אשווגנדה למשך 8 שבועות על בקרת משקל בקרב מבוגרים עם מתח כרוני. 52 נבדקים בני 18-60, שחוו מתח כרוני ברמה של 20 ומעלה לפי שאלון להערכת דחק PSS (Perceived Stress Scale) ומדד BMI שבין 25-39, קיבלו 300 מ”ג תמצית מתוקננת של שורש אשווגנדה (המכילה 5% withanolides) בקפסולות, או פלצבו, פעמיים ביום. החוקרים ניתחו את התוצאות במספר שאלונים אותם מילאו הנבדקים: שאלון הערכת הדחק המורגש (Perceived Stress Scale (PSS)), שאלון החשקים התזונתיים (Food Cravings Questionnaire–Trait (FCQ-T))), שאלון מדד האושר של אוקספורד (Oxford Happiness Questionnaire (OHQ)) ושאלון שלושת גורמי האכילה (Three-Factor Eating Questionnaire (TFEQ)). בנוסף, נמדדו רמות הקורטיזול בסרום הדם, משקל הנבדקים וה-BMI שלהם בתחילת המחקר ובתום המחקר.

תוצאות המחקר הראו הפחתה של 32.7% במדד PSS בקבוצת המחקר לעומת הפחתה של 22.1% בקבוצת הביקורת, מדדים טובים יותר של החיזוק החיובי (Positive Reinforcement) ושל החיזוק השלילי (Negative Reinforcement) בשאלון FCQ-T בקבוצת המחקר לעומת אלה של קבוצת הביקורת, ושיפור במדדים של השאלון OHQ. רמות הקורטיזול בסרום הדם השתפרו מאד בקבוצת המחקר בהשוואה לאלה שנמדדו בקבוצת הביקורת, עם הפחתה ממוצעת של 16.05% לאחר 4 שבועות ושל 22.2% לאחר 8 שבועות בקבוצת המחקר. גם השינויים במשקל הנבדקים היו משמעותיים יותר בקבוצת המחקר, עם הפחתה של 2.14% בקבוצת המחקר לעומת הפחתה של 1.09% בקבוצת הביקורת בתום 4 שבועות מתחילת המחקר, והפחתה של 3.03% לעומת הפחתה של 1.46% בהתאמה בתום 8 שבועות מתחילת המחקר. מדד ה-BMI ירד גם הוא משמעותית יותר בקרב הנבדקים בקבוצת המחקר לעומת הירידה בקרב הנבדקים בקבוצת הביקורת, עם הפחתה של 2.08% בקבוצת המחקר לעומת הפחתה של 1.03% בקבוצת הביקורת בתום 4 שבועות מתחילת המחקר, והפחתה של 1.4% לעומת הפחתה של 1.46% בהתאמה בתום 8 שבועות מתחילת המחקר.

Choudhary D, Bhattacharyya S, Joshi K. Body Weight Management in Adults Under Chronic Stress Through Treatment With Ashwagandha Root Extract: A Double-Blind, Randomized, Placebo-Controlled Trial. J Evid Based Complementary Altern Med. 2017;22(1):96-106. doi:10.1177/2156587216641830.

מחקר קליני, רנדומלי, כפול סמיות, מבוקר פלצבו, בחן את ההשפעה של מתן תמצית מרוכזת של שורש אשווגנדה על הפחתת סטרס וחרדה בקרב מבוגרים בריאים בני 18-50, ללא מחלות פסיכיאטריות, שהתלוננו על סטרס מנטלי כרוני, אשר לא נטלו תרופות מרשם, ואשר קיבלו ציון מתחת ל-15 בשאלון מדד הרווחה הכללית (World Health Organization-five (WHO-5) well-being index) וציון מתחת ל-14 בשאלון הערכת הדחק המורגש (Perceived Stress Scale (PSS)). 64 מבוגרים עם היסטוריה של סטרס וחרדה, חולקו לשתי קבוצות שוות בגודלן: קבוצת מחקר, אשר קיבלה 300 מ”ג פעמיים ביום תמצית מרוכזת משורש אשווגנדה (high-concentration full-spectrum extract) למשך 60 יום, וקבוצת פלצבו. בימים 15, 30, 45 למחקר נערכו עם משתתפי המחקר שיחות מעקב טלפוניות (follow-up).

רמת הקורטיזול הממוצעת בסרום הדם של שתי הקבוצות היתה דומה בתחילת המחקר, בעוד שבסוף המחקר, נצפתה ירידה ממוצעת של 27.9% בקבוצת המחקר, לעומת ירידה ממוצעת של 7.9% בלבד בקבוצת הביקורת.

בשאלון הערכת הדחק המורגש (Perceived Stress Scale (PSS)), נצפתה ירידה ממוצעת של 44% בציון הכולל הממוצע בקבוצת המחקר, לעומת ירידה ממוצעת של 5.5% בלבד בקבוצת הביקורת.

בשאלון GHQ-28 Goldberg and Hillier 1979)), שהינו שאלון המודד את רמת הרווחה הנפשית הכללית במספר מדדים, נצפתה ירידה ממוצעת של 72.3% בציון הכולל הממוצע בקבוצת המחקר, לעומת ירידה ממוצעת של 2.3% בלבד בקבוצת הביקורת.

בשאלון דיכאון, חרדה ולחץ נפשי (Depression Anxiety Stress Scale (DASS)), נצפתה ירידה ממוצעת של 71.6% בציון הכולל הממוצע בקבוצת המחקר, לעומת ירידה ממוצעת של 5% בלבד בקבוצת הביקורת.

Chandrasekhar, K et al. “A prospective, randomized double-blind, placebo-controlled study of safety and efficacy of a high-concentration full-spectrum extract of ashwagandha root in reducing stress and anxiety in adults.” Indian journal of psychological medicine vol. 34,3 (2012): 255-62. doi:10.4103/0253-7176.106022

שורש אשווגננדה הדגים פעילות אנטי סטרס במחקר במודל חיה, אשר בוצע בקרב חולדות שקיבלו 100 מ”ג/ק”ג שורש טחון או פלצבו בהאכלה בטרם הוצאו לשחיה כפויה במים קרים. תוצאות המחקר הראו בקרב החולדות שלא קיבלו משורש האשווגנדה, עליה במדדים הבאים אשר עולים בתגובה לסטרס: רמת הקורטיקוסטרון (corticosterone) בפלזמה, המדד הפאגוציטלי (phagocytic index), שהינו מדד לפעילות פאגוציטית, שנקבע על ידי ספירת המספר הממוצע של החיידקים הנבלעים בפאגוציט בתערובת מודגרת של חיידקים, פאגוציטים וסרום דם, ומדד ה-avidity index, שהינו מדד לעוצמה שבה נוגדנים נצמדים לקומפלקס של אנטיגנים. לעומתם, בקבוצת החולדות שהואכלו בשורש הצמח נצפו ערכים קרובים יותר לערכי הנורמה של מדדים אלה, וזמני שחיה ארוכים יותר, מה שמעיד על פעילות נוגדת סטרס משמעותית (potent anti-stress agent) של צמח האשווגנדה.

Archana R, Namasivayam A. Antistressor effect of Withania somnifera. J Ethnopharmacol. 1999 Jan; 64(1):91-3.

גם לצמח פשתה שרועה (Bacopa moniieri) נמצאה פעילות אדפטוגנית הן במצבי דחק אקוטי (acute stress) והן במצבי דחק כרוני (chronic stress) במודל חיה. חולדות נחשפו או לסטרס אקוטי, בו לא אפשרו להן לזוז במשך 150 דקות באופן חד פעמי, או לסטרס כרוני, בו לא אפשרו להן לזוז במשך 150 דקות ביום במשך 7 ימים רצופים. לאחר מכן, הן הואכלו בתמצית בקופה במינון נמוך (40 מ”ג/ק”ג) או במינון גבוה (80 מ”ג/ק”ג) במשך 3 ימים רצופים (לאלו שנחשפו לסטרס אקוטי) או במשך 7 ימים רצופים (לאלו שנחשפו לסטרס כרוני), בכל פעם 45 דקות לפני החשיפה לסטרס, שנמשך 150 דקות.

החשיפה לסטרס אקוטי גרמה לחולדות לעליה במדד ההיארעות של כיבים, לעליה במשקל האדרנל (בלוטת יותרת הכליה), לעליה ברמת הגלוקוז בסרום הדם, לעליה ברמת אנזימי הכבד AST ו-ALT ולעליה ברמת האנזים קריאטינין קינאז (CK). האכלה ב-40 מ”ג/ק”ג תמצית בקופה הפחיתה את מדד היארעות הכיבים, את משקל האדרנל, את רמת הגלוקוז בסרום הדם ואת מדדי האנזימים AST ו-CK, בעוד שהאכלה ב-80 מ”ג/ק”ג תמצית בקופה הפחיתה בחזרה הן את משקל האדרנל והן את משקל הטחול, את רמת הגלוקוז בסרום הדם ואת רמת מדדי האנזימים AST ו-ALT.

החשיפה לסטרס כרוני גרמה לחולדות לעליה במדד ההיארעות של כיבים, לעליה במשקל האדרנל והטחול, לעליה ברמת הגלוקוז בסרום הדם, לעליה ברמת אנזים הכבד AST, לעליה ברמת האנזים קריאטינין קינאז (CK) ולהפחתה במשקל בלוטת התימוס. האכלה ב-40 מ”ג/ק”ג תמצית בקופה הפחיתה את מדד היארעות הכיבים ואת רמת האנזים AST, בעוד שהאכלה ב-80 מ”ג/ק”ג תמצית בקופה הפחיתה בחזרה את משקל האדרנל, את רמת הגלוקוז בסרום הדם ואת מדדי AST ו-CK.

Rai D, Bhatia G, Palit G, Pal R, Singh S, Singh HK. Adaptogenic effect of Bacopa monniera (Brahmi). Pharmacol Biochem Behav. 2003 Jul;75(4):823-30. doi: 10.1016/s0091-3057(03)00156-4. PMID: 12957224.

פטריית קורדיספס הסינית (Cordyceps sinensis), המכונה גם פטריית הזחל הסינית (Caterpillar mushroom), היא עוד פטרייה הנחשבת פטרייה אדפטוגנית, המסייעת להפחתת סטרס ועייפות. עייפות היא סימפטום שכיח הן בחולי והן בבריאות. עייפות מוגדרת כקושי להתחיל או לסיים פעילות מרצון, וניתן לסווג אותה לעייפות פיזית ולעייפות נפשית או מנטלית. עייפות כרונית יכולה להשפיע על ביצועיו של האדם. בסין משתמשים בפטריית קורדיספס שנים רבות לשיקום הבריאות לאחר מחלות וכדי להאיץ את ההתאוששות מתשישות הנובעת ממחלות, זאת בשל תכונותיה האדפטוגניות (antistress) ובזכות יכולתה לשפר את הסיבולת, העמידות והחוזק.

Bao-qin Lin and Shao-ping Li. Herbal Medicine: Biomolecular and Clinical Aspects. 2nd edition. Chapter 5: Cordyceps

as an Herbal Drug.

Chaudhuri A, Behan P. O. Fatigue in neurological disorders. Lancet. 2004;363:978–88.

Bucci L. R. Selected herbals and human exercise performance. Am J Clin Nutr. 2000;72:624S–36S.

למתן פטריית קורדיספס תפקיד חשוב בהפחתת העייפות הפיזיולוגית, זאת בשל המעורבות שלה ביצור ATP (adenosine triphosphate), שהינו מטבע האנרגיה בתאי הגוף. עכברים קיבלו דיאטה נטולת ברזל למשך 6 שבועות, ואז החלו לקבל 200 מ”ג/ק”ג/יום תמצית תפטיר (mycelial extract) מפטריית קורדיספס בהאכלה, במקביל לדיאטה בה חזרו לקבל ברזל במזון במינון של 35 מ”ג/ק”ג/יום למשך 4 שבועות. במשך 4 השבועות בהם הואכלו העכברים בפטריית קורדיספס, נמדדה עלייה מתמדת בערכי beta-ATP בכבד, מה שמעיד על שיפור חילוף החומרים האנרגטי של הכבד, זאת במקביל לשיפור בזרימת הדם לכבד.

Manabe N, Azuma Y, Sugimoto M, et al. Effects of the mycelial extract of cultured Cordyceps sinensis on in vivo hepatic energy metabolism and blood flow in dietary hypoferric anaemic mice. Br J Nutr. 2000;83(2):197-204.

עכברים קיבלו 200 מ”ג/ק”ג/יום תמצית תפטיר (mycelial extract) פטריית קורדיספס בהאכלה, למשך 3 שבועות, מה שהוביל לשיפור משמעותי של עלייה ביחס ATP/inorganic phosphate ratio בכבד שלהם החל מתום השבוע הראשון להאכלה, מה שמעיד על רמת אנרגיה גבוהה. בנוסף, בקבוצת העכברים שהואכלו מהפטרייה, לא נצפו כבד שומני (steatosis), נמק (necrosis), דלקת (inflammation) או פיברוזיס (fibrosis) של הכבד.

Manabe N, Sugimoto M, Azuma Y, et al., editors. Effects of the mycelial extract of cultured Cordyceps sinensis on in vivo hepatic energy metabolism in the mouse. Jpn J Pharmacol. 1996;70:85–8

עכברים הואכלו ב-200 מ”ג/ק”ג/יום או ב-400 מ”ג/ק”ג/יום תמצית פטריית קורדיספס CordyMax Cs-4, המבוססת על תפטיר מותסס (mycelial fermentation) של הפטרייה, או בפלצבו, למשך 7 ימים. בקרב שתי הקבוצות שהואכלו בתמצית הפטרייה נמדדה עליה ברמת beta adenosine triphosphate (ATP): ברמה ממוצעת של 12.3% (בקבוצה שהואכלה במינון הנמוך של הפטרייה) וברמה ממוצעת של 18.4% (בקבוצה שהואכלה במינון הגבוה של הפטרייה). כמו כן, נמדדה ירידה ברמת ה-hepatic inorganic phosphate בכבד ברמה של 24.5% ושל 17.6% בהתאמה, כמו גם עליה ממוצעת של 47.7% ושל 41.4% בהתאמה ביחס beta-ATP:inorganic phosphate, מה שמעיד על שיפור ברמת האנרגיה הכבדית של העכברים.

Dai G, Bao T, Xu C, Cooper R, Zhu JS. CordyMax Cs-4 improves steady-state bioenergy status in mouse liver. J Altern Complement Med. 2001;7(3):231-240

ברפואה הסינית המסורתית, נחשבת פטריית קורדיספס מזינת יין (Yin-nourishing) וממריצת יאנג (Yang-invigorating). על מנת לבחון תיאוריה זו בהיבט הפרמקולוגי, נעשה שימוש בשני סוגים של תמציות אתנוליות פטריית קורדיספס: תמצית מפטרייה המגודלת בטבע, כלומר פטרייה פראית, ותמצית מפטרייה המגודלת בצורה מתורבתת. המדד ליכולת ההזנה של היין היה סטימולציה של מערכת החיסון באמצעות עידוד הבשלת תאי דם לבנים מסוג T-cells בטחול בתנאי מעבדה, ואילו המדד ליכולת ההמרצה של היאנג היה יכולת הפקת ה-ATP בשריר הלב של עכברים. מתוצאות המחקר עולה, שלא נמצא שוני בין הפעילות של שני סוגי המיצויים של הפטרייה. בעוד שאפקט עירור מערכת החיסון (immuno-potentiating effect) נקשר לעלייה בייצור interleukin II, הגירוי של ייצור ATP בשריר הלב נקשר לשיפור ביכולת הובלת האלקטרונים המיטוכונדריאלית. ממצאים אלה תואמים את תכונות הזנת היין והמרצת היאנג של פטריית קורדיספס.

Siu KM, Mak DH, Chiu PY, Poon MK, Du Y, Ko KM. Pharmacological basis of ‘Yin-nourishing’ and ‘Yang-invigorating’ actions of Cordyceps, a Chinese tonifying herb. Life Sci. 2004;76(4):385-395.

חולדות שקיבלו מיצוי מימי (hot water fraction) של פטריית קורדיספס במינונים של 150 מ”ג/ק”ג/יום או 300 מ”ג/ק”ג/יום, האריכו באופן משמעותי את זמן השחייה שלהן, בהשוואה לחולדות שקיבלו פלצבו, מה שמעיד על הפחתת רמת הסטרס והפחתת רמת העייפות של המכרסמים. 150 מ”ג/ק”ג/יום תמצית הפטרייה שניתנה לחולדות בהאכלה למשך 8 ימים, מהם היו חשופים לסטרס במשך 48 שעות רצופות ביומיים האחרונים למחקר, הובילה להיפוך ההקטנה במשקלם של הכבד, הטחול, בלוטת התימוס ובלוטת התריס ולהיפוך ההגדלה במשקל בלוטת האדרנל. מכיוון שהקטנה במשקל איברים אלה נגרמת כתגובת הגוף לסטרס, העליה במשקלם לגודלם התקין מעידה על הפחתת תגובת גופם למתח אליו נחשפו החולדות. זאת ועוד, ההאכלה בתמצית הפטרייה עיכבה באופן משמעותי את העלייה ברמת הכולסטרול הכללי (total cholesterol) ואת הירידה ברמות האלקליין פוספטאז (alkaline phosphatase), שהינם פרמטרים ביוכימיים של חוסר תנועתיות כתגובה לסטרס בקרב חולדות.

Koh J. H, Kim K. M, Kim J. M, Song J. C, Suh H. J. Antifatigue and antistress effect of the hot-water fraction from mycelia of Cordyceps sinensis. Biol Pharm Bull. 2003b;26:691–4.

דיכאון קל / דכדוך / חרדה:

דיכאון עלול להופיע בצורות שונות, החל מדיכאון קל, המכונה לעיתים גם דכדוך, וכלה בדיכאון חמור, או בשמו האחר דיכאון קליני או דיכאון מג’ורי.

דיכאון קל, או דכדוך, הוא תחושה קלה ומתמשכת של דיכאון אשר לא מגיעה לעוצמות של דיכאון קליני חמור. זהו רגש של מצב רוח ירוד, עצבות וחוסר הנאה מפעילות שהנאה בצדה. אדם הסובל מדיכאון קל לרוב ממשיך לתפקד כמעט כרגיל בחיי היומיום, ללכת לעבודה, לנהל חיי זוגיות ומשפחה, אך הוא לא מוצא הנאה בדברים שהוא עושה, גם לא כאלה שעניינו אותו בעבר. אין לו שמחת חיים או התלהבות, אין לו חשק, אין לו יוזמה. הוא סובל מחוסר שקט פנימי. אין לו מחשבות אובדניות, אבל הוא כבר לא נהנה לצאת לבלות עם חברים, להשתתף בחוגים או להמשיך לעסוק בתחביבים שבעבר עניינו אותו, לטייל או להיפגש עם בני משפחתו. במצב של דיכאון קל, יכול האדם להיות מדוכדך במשך שבועות ארוכים, חודשים ואף יותר. אנשים עם דיכאון קל פעמים רבות כלל אינם מודעים לכך שהם בדיכאון.

תחושת דכדוך נחשבת לתגובה נורמלית למצבי חיים שונים, והיא עשויה לחלוף כעבור פרק זמן סביר. זאת בניגוד לדיכאון קל קליני, שמהווה הפרעה נפשית בעלת תסמינים מוגדרים, ואשר עלול להימשך זמן רב.

מצב הרוח המדוכדך עשוי לכלול תחושות של חוסר ערך, דחייה, ריקנות, עצבות, חרדה, אשמה וחוסר אונים. הלוקים בו סובלים לעיתים מקושי להתרכז במטלות, מבעיות בזיכרון, מהפרעות בשינה או מהפרעות אכילה. מאחר שהגוף והנפש חד הם, הכאב של הנפש יכול גם להתבטא גם בכאב פיזי, בעיקר בכאבי ראש, כאבי בטן, כאבים עורפיים וכאבים בחזה.

חרדה היא מצב נפשי המושתת בעיקרו על פחד. האדם חש אי שקט פיזי ונפשי, בשל מחשבה שמשהו רע עומד לקרות. הפחד יכול להיות פחד ממקור מודע וידוע, כמו פחד קהל, פחד מטיסות או פחד בחינות, ויכול להיות פחד ממקור דמיוני או שאינו ידוע, כמו במקרה של התקפי חרדה. מחשבות מעוררות חרדה עלולות להופיע באופן מודע, כמו גם באופן לא מודע. החרדה מתאפיינת בתחושות פיזיות כגון דופק מהיר, נשימה מהירה, הזעה, רעד ותחושת עילפון או סחרור, וכן במתח נפשי, חשש, דאגה ותחושות פחד.

בשונה ממתח נפשי (stress), בו האדם נתון ללחץ גדול הנובע ממצב חיים זמני, כדוגמת קידום לתפקיד חדש במקום העבודה הנוכחי או כניסה לתפקיד במקום עבודה חדש, עומס רב בלימודים לקראת בחינות או עומס רב במקום העבודה בשל לוח זמנים דחוק, טיפול בבן משפחה חולה, קושי בניהול זמן בין המשפחה, הילדים, בן/בת הזוג ומקום העבודה ועוד, לרוב, עם חלוף המצב מעורר הסטרס, תחושת הלחץ תיעלם גם היא. לעומת זאת, במצב של חרדה, הפחד או הדאגה הם פחדים ודאגות קיומיים שאינם נעלמים ואף עלולים להחמיר ככל שחולף הזמן. החרדה עלולה להתעורר אפילו רק מציפייה לסכנה או מהמחשבה על הסכנה הצפויה, ולאו דווקא מסכנה ממשית, והיא עלולה להשפיע על התפקוד היומיומי ולהפריע לביצוע מטלות שגרתיות. משך או חומרת רגשות החרדה הינם מוגזמים, אינם בפרופורציה לטריגר המקורי או לגורם הלחץ, ולרוב הם מלווים בסימפטומים פיזיים.

חרדה נבדלת מפחד בכך שחרדה היא רגש שלילי מעורפל, שאיננו קשור לגירוי חיצוני מסוים, או הקשור לגירוי הנתפס כסכנה עתידית, בעוד שפחד הוא תגובה לסכנה ממשית ומיידית. כתוצאה מכך, פחד מביא לתגובת “הילחם או ברח או קפא” (fight or flight or freeze), בעוד שחרדה, הנתפסת כתגובה לדבר מה בלתי ניתן לשליטה או למאורע שלא ניתן להימנע ממנו, גורמת לתחושת חוסר אונים.

הפרעות דיכאון וחרדה הן הבעיות הפסיכיאטריות השכיחות ביותר באוכלוסייה הכללית. בשל אופיין הכרוני, הן מנוהלות באמצעות משטר רב-תרופתי שנמשך זמן רב. רק כ-30-50% מהמטופלים מגיבים בצורה מספקת לטיפול התרופתי. הפסקת התרופות מביאה לרוב לחזרת ההפרעה ב-25% מהמקרים בחודש הראשון וב-80% מהמקרים בשנה הראשונה. למרות מספר גישות טיפול, אין שיטה ספציפית ומיטבית לניהול מטופלים עם הפרעות חרדה או דיכאון. לכן, חוקרים מנסים למצוא גישות טיפוליות חדשות עם פחות תופעות לוואי.

במאמר אנו מציגים כיצד פעילות ספציפית של פטריות המרפא וצמחי המרפא בפורמולה מיקו באלאנס נמצאו כמסייעים בהפחתת תסמינים של דיכאון קל, דכדוך וחרדה.

שורש ויתניה משכרת (Withania somnifera), או בשמותיו האחרים: אשווגנדה או ברהמי, נמצא בשימוש נרחב ברפואת האיורוודה ההודית וברפואה ההודית הקלאסית, והוא מסווג כחלק ממשפחה של צמחים המכונים ברפואה ההודית ראסיאנה (rasayana), המשמשים לקידום הבריאות הגופנית והנפשית, מספקים הגנה מפני מחלות וגורמים סביבתיים שליליים, ובעלי יכולת לעכב תהליכי הזדקנות. ברפואה ההודית משמש שורש אשווגנדה לייצוב מצב הרוח בקרב חולים עם הפרעות התנהגותיות. מכיוון שנמצאה לשורש פעילות המשפיעה על הקולטנים לגאבא (GABAergic), אשר לו השפעה מיטיבה במצבים של חרדה, חוקרים ניסו לבחון את השפעת תמצית השורש כטיפול אלטרנטיבי להפחתת תסמיני הפרעת חרדה כללית (Generalized anxiety disorder (GAD)) במחקר קליני, אקראי, כפול סמיות, מבוקר פלצבו, שפורסם באפריל 2020..

40 נבדקים עם אבחנה מאושרת של GAD במדריך האבחון והסטטיסטי להפרעות נפשיות, המהדורה הרביעית (Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fourth Edition, Text Revision (DSM-IV-TR)), לקחו חלק במחקר אקראי, כפול סמיות, מבוקר פלצבו, ונבחרו באופן אקראי להשתתפות בקבוצת המחקר (22 נבדקים שקיבלו טיפול בתמצית שורש אשווגנדה), או בקבוצת הביקורת (18 נבדקים שקיבלו פלצבו). כל החולים היו תחת טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי ספיגה סלקטיבית חוזרת של סרוטונין (SSRI) וקיבלו כמוסה אחת ליום של תמצית אשווגנדה, או פלצבו, במשך שישה שבועות. סולם דירוג החרדה של המילטון (Hamilton anxiety rating scale (HAM-A)) שימש להערכת חומרת תסמיני החרדה הכללית (GAD) בתחילת המחקר, ובשבועות השני והשישי של המחקר.

השוואה בין ציוני סולם דירוג החרדה של המילטון (HAM-A) במהלך המחקר העלתה שיפור משמעותי בציון ה- HAM-A בקרב המשתתפים בקבוצת הטיפול לעומת קבוצת הפלצבו (ירידה של 14 ו-8 יחידות בהתאמה (P < 0.05)). יתר על כן, היה הבדל משמעותי בהפחתה של ציון ה-GAD בין השבוע השני (P = 0.04) לשבוע השישי (P = 0.02) בקבוצת הטיפול. התמצית הייתה בטוחה ולא נצפתה כל השפעה שלילית במהלך הניסוי. החוקרים סיכמו שתמצית שורש אשווגנדה מציע כמה יתרונות פוטנציאליים כטיפול משלים, בטוח ואפקטיבי לטיפול בתרופות ממשפחת SSRI בתסמיני הפרעת חרדה כללית (GAD).

Fuladi S, Emami SA, Mohammadpour AH, et al. Assessment of Withania somnifera root extract efficacy in patients with generalized anxiety disorder: A randomized double-blind placebo-controlled trial. Current Clinical Pharmacology. 2020 Apr.

מחקר קליני, אקראי, כפול סמיות, שפורסם במאי 2019, בחן את ההשפעה של תמצית מתוקננת של שורש אשווגנדה (Standardized Extract of Withania Somnifera (Ashwagandha)) על תסמיני דיכאון וחרדה בקרב אנשים המאובחנים בסכיזופרניה. במחקר ניתנו 1,000 מ”ג תמצית מתוקננת של ויתניה, או פלצבו, למשך 12 שבועות, ל-66 אנשים סכיזופרנים עם תסמיני דיכאון וחרדה, אשר תועדו לפי סולם התסמינים החיוביים והשליליים (Positive and Negative Syndrome Scale – PANSS), המשמש מדד להערכת חומרת התסמינים בקרב חולי סכיזופרניה. תסמינים חיוביים כוללים: מחשבות שווא, חוסר ארגון מחשבתי, הזיות, אקסיטציה (עירור יתר), תחושת גדלות, חשדנות/רדיפה, עוינות. תסמינים שליליים כוללים: קהות ונסיגה רגשית, תקשורת חברתית לקויה, נסיגה חברתית, קשיים בחשיבה מופשטת, היעדר ספונטניות וזרימה בשיח, חשיבה סטריאוטיפית. תסמינים כלליים כוללים: דאגות סומטיות, חרדה, רגשות אשם, מתח, ירידה בפעילות המוטורית, דיכאון, מחשבות חריגות, הפרעת קשב, שיפוט לקוי והיעדר הבנה של המצב הנתון, הפרעות ראייה, חוסר שליטה בדחפים, מחשבות כפייתיות.

תוצאות המחקר הראו יתרון מובהק לשימוש בתמצית השורש בהפחתת תסמיני דיכאון וחרדה.

Gannon JM, Brar J, Rai A, Chengappa KNR. Effects of a standardized extract of Withania somnifera (Ashwagandha) on depression and anxiety symptoms in persons with schizophrenia participating in a randomized, placebo-controlled clinical trial. Ann Clin Psychiatry. 2019;31(2):123-129.

במחקר קליני שפורסם ב-2011 נבדקו 48 נשים שקיבלו טיפול הורמונלי לסרטן שד וחוו תשישות שלאחר הטיפול בסרטן (Cancer Related Fatigue). הנשים קיבלו 1 גרם אבקת נבגי פטריית ראישי (reishi spore powder) שלוש פעמים ביום, או פלצבו, במשך ארבעה שבועות. תוצאות המחקר הראו, בנוסף לשיפור משמעותי במדדי הדלקת בקבוצת המחקר, גם שיפור סטטיסטי משמעותי בקבוצת המחקר במדדי איכות החיים, כדוגמת דיכאון (depression), חרדה (anxiety), רמת התפקוד היומיומי (physical functioning), רמת התפקוד הרגשי (emotional functioning), רמת התפקוד הקוגניטיבי (emotional functioning) ואיכות החיים הכללית (global quality of life), זאת בניגוד לקבוצת הביקורת, בה לא נצפו כמעט שינויים במדדים אלה.

Hong Zhao, Qingyuan Zhang, Ling Zhao, Xu Huang, Jincai Wang, Xinmei Kang. Spore Powder of Ganoderma Lucidum Improves Cancer-Related Fatigue in Breast Cancer Patients Undergoing Endocrine Therapy: A Pilot Clinical Trial. Evid Based Complement Alternat Med. 2012;2012:809614. doi: 10.1155/2012/809614. Epub 2011 Dec 10.

מחקר שפורסם ביפן בשנת 2010 בדק את ההשפעות הקליניות של חומרים פעילים מגוף פטריית היריסיום על תופעות גיל המעבר בקרב נשים: דיכאון (depression), איכות השינה (sleep quality) ותלונות בלתי מוגבלות (indefinite complaints), תוך שימוש במדד גיל המעבר של קופרמן (Kupperman Menopausal Index (KMI)), בסולם הדיכאון של המרכז למחקרים אפידמיולוגיים (Center for Epidemiologic Studies Depression Scale (CES-D)), במדד איכות השינה של פיטסבורג (Pittsburgh Sleep Quality Index (PSQI)) ובמדד התלונות הבלתי-מוגבלות (Indefinite Complaints Index (ICI)).

שלושים נשים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות: קבוצה שאכלה 4 עוגיות שהכילו כל אחת 0.5 גרם אבקת פטריית היריסיום וקבוצה שאכלה 4 עוגיות פלצבו, במשך 4 שבועות. מדדי הדיכאון (CES-D) והתלונות הבלתי-המוגבלות (ICI) פחתו בצורה משמעותית במהלך תקופת המחקר, והציון הממוצע של הקבוצה שאכלה מפטריית היריסיום היה נמוך באופן משמעותי מאשר הציון הממוצע בקבוצת הפלצבו. גם מדדי הריכוז (concentration), העצבנות (irritating) והחרדה (anxious) נטו להיות נמוכים יותר בקבוצת המחקר מאשר בקבוצת הפלצבו.

החוקרים הסיקו מכך, שצריכת אבקת גוף פטריית היריסיום מפחיתה תסמיני דיכאון וחרדה, והתוצאות הללו מצביעות על מנגנון שונה ממנגנון שיפור פעולת ה-NGF (במחקרים אחרים בעבר הוכח שהחומרים הפעילים hericenones ו-Erinacines, שבודדו מגוף הפרי של פטריית היריסיום, מעודדים יצור של גורם הגדילה העצבי (NGF – Nerve Growth Factor), שהינו גורם גדילה בעל השפעה על תפקוד המוח ומערכת העצבים האוטונומית ועל החלוקה ויכולת ההתחדשות של תאי עצב במוח ובמערכת העצבים. היתה סברה של החוקרים במחקר זה, שלגורם הגדילה NGF השפעה גם על שיפור תסמיני דיכאון וחרדה, סברה שנמצאה שגויה, וכנראה שהשיפור בתסמיני הדיכאון והחרדה של הנשים שנבדקו במחקר נבעו ממנגנון אחר אותו הפעילו החומרים הפעילים בפטרייה).

Nagano M, Shimizu K, Kondo R, et al. Reduction of depression and anxiety by 4 weeks Hericium erinaceus intake. Biomed Res. 2010;31(4):231‐237. doi:10.2220/biomedres.31.231.

מחקר בדק את ההשפעה האנטי חרדתית (anxiolytic) ואנטי דיכאונית (antidepressant) של glycowithanolides מבודדים משורש אשווגנדה. חולדות קיבלו 20 ו-50 מ”ג/ק”ג glycowithanolides מבודדים בהאכלה, פעם ביום, במשך 5 ימים, והתוצאות הושוו לאלה שהתקבלו במבחני חרדה בשימוש בתרופה לורזפאם (lorazepam) ממשפחת הבנזודיאזפינים, במינון 0.5 מ”ג/ק”ג בהזרקה תוך בטנית, ולאלה שהתקבלו במבחני דיכאון בשימוש בתרופה האנטי דיכאונית אימיפראמין (imipramine) ממשפחת הטריציקליים, במינון 10 מ”ג/ק”ג בהזרקה תוך בטנית. שתי התרופות הללו ניתנו פעם אחת, 30 דקות לפני ביצוע הבדיקות.

הממצאים הצביעו על אפקט אנטי חרדתי של ה-glycowithanolides המבודדים משורש אשווגנדה, הדומה לזה של תרופת לורזפאם, והשפעה נוגדת דיכאון ושיפור בהתנהגות החולדות, הדומה לזו הנגרמת על ידי התרופה אימיפראמין. ממצאים אלה מצביעים על פעילות אנטי חרדתית ואנטי דיכאונית של צמח אשווגנדה כמייצב מצב הרוח במצבים קליניים של חרדה ודיכאון.

Bhattacharya SK, Bhattacharya A, Sairam K, Ghosal S. Anxiolytic-antidepressant activity of Withania somnifera glycowithanolides: an experimental study. Phytomedicine. 2000;7(6):463-469.

במחקר מעבדה במודל חיה, הוכרחו חולדות לעבור מספר מבחנים:

לצאת לשחייה כפויה ולנסות להימנע מטביעה (forced swim test). מכרסמים מוכנסים למיכל שקוף ואטום ומלא מים, וצופים בניסיונות הבריחה שלהם מהמיכל (escape related mobility behavior). המבחן כולו אורך שש דקות, אולם רק ארבע הדקות האחרונות הן החשובות לבחינת האפקט האנטי דיכאוני (antidepressant), משום שמרבית המכרסמים פעילים מאד בשתי הדקות הראשונות של המבחן, ולאחריהן מתחילים חלקם לפתח סוג של דיכאון והרמת ידיים ומפסיקים בשלבים אלה או אחרים של המשך המבחן לשחות על מנת להציל את עצמם מטביעה. לכן, מה שנמדד הוא משך הזמן הכולל של תנועתיות העכברים (total amount of mobility time), עם דגש על בחינת תנועות אחרות מאלה הדרושות כדי לאזן את הגוף ולהשאיר את הראש מעל המים.
להיכנס לקופסא בשדה פתוח, תוך מעקב אחר סקירתם את המרחב (open field test). המודל ההתנהגותי של מבחן השדה הפתוח מבוסס על סלידה כללית של מכרסמים (עכברים וחולדות) ממרחבים פתוחים. מכיוון שמכרסמים מעדיפים מרחבים סגורים, שהיה במקום פתוח עלולה לגרום להם לחרדה ולקיפאון במקום.
התמודדות עם מבחן מבוך הפלוס המוגבה (elevated plus–maze test), בו נעשה שימוש במבנה מוגבה בצורת הסימן פלוס (+), בעל שתי זרועות פתוחות (זו מול זו) ושתי זרועות סגורות (זו מול זו). גם המודל ההתנהגותי של מבחן זה מבוסס על סלידה כללית של מכרסמים ממרחבים פתוחים. במבחן מוכנסים המכרסמים לחלקה הסופי של אחת מהזרועות הפתוחות ובוחנים את זמן ההמתנה הראשוני עד שהם עוברים לאחת מהזרועות הסגורות. הפחתת חרדה מצוינת במבחן באמצעות הפחתה במשך הזמן הראשוני שלוקח למכרסמים לעבור מהזרוע הפתוחה אליה הוכנסו בתחילת המבחן לזרוע סגורה (קיפאון במקום לאחר שהוכנסו למבוך מציין חרדה גדולה), בעלייה בשיעור הזמן הכולל שהמכרסמים מבלים בזרועות הפתוחות ובגידול בשיעור הכניסות לזרועות הפתוחות, ובתנאי שהמכרסמים עוברים מהזרועות הפתוחות לזרועות הסגורות ולהיפך. המשימה מבוססת על קונפליקט בין הנטייה לחקור סביבה חדשה לבין פחד לא מותנה ממקומות גבוהים ופתוחים.
התמודדות במבחן בדיקת הפחד הקונטקסטואלי (contextual fear-conditioning test), בו מוכנסות החולדות לתא אוויר וניתנים להן מקטעים של גירוי מותנה (רמז שמיעתי) וגירוי מרתיע ובלתי מותנה (שוקים חשמליים לרגליים). לאחר זמן השהייה, העכברים שנחשפו לאותו תא אוויר, מוכנסים לחדר אחר, המעוצב באופן שונה, עם השמעה של האות השמיעתי שהיה בתא האוויר, ונמדדת התנהגות של קיפאון במקום כמדד של זיכרון של פחד.
מבחן טלטול הראש (head-twitch test), תגובה המתרחשת אצל מכרסמים לאחר הפעלה של הרצפטורים serotonin 5-HT2A receptor או serotonin 5-HTP receptor, אשר גורמת להנעה מהירה של ראשם מצד לצד.

בכל מבחן כזה חולקו העכברים לשלוש קבוצות:

קבוצת מחקר שקיבלה 0.3 מ”ג/ק”ג תמצית מיצליום פטריית ראישי 60דקות לפני עריכת המבחן.
קבוצת מחקר שקיבלה 1מ”ג/ק”ג תמצית מיצליום פטריית ראישי 60דקות לפני עריכת המבחן.
קבוצת מחקר שקיבלה את התרופה פלובוקסמין (fluvoxamine), תרופה אנטי דיכאונית ממשפחת SSRI, אשר מעכבת באופן סלקטיבי ספיגה חוזרת של סרוטונין, 60 דקות לפני עריכת המבחן.
קבוצת ביקורת שלא קיבלה דבר.

תוצאת המחקר הראתה שתמצית פטריית ראישי במינון 1 מ”ג/ק”ג הדגימה פעילות אנטי-דיכאונית (antidepressant-like effects) במבחן השחייה הכפויה (forced swim test), פחות התנהגות של קיפאון במקום במבחן בדיקת הפחד הקונטקסטואלי (contextual fear-conditioning test), והפחתה בכמות טלטולי הראש במבחן טלטול הראש (head twit test) כתגובה להפעלת הרצפטורים של 5-HT2A, אך לא כתגובה להפעלת הרצפטור של 5-HTP.

מכאן הסיקו החוקרים, שלמתן תמצית פטריית ראישי יש השפעה פוטנציאלית אנטי דיכאונית, שבעיקרה המקור שלה הוא היותה אנטגוניסטית לרצפטורים של 5-HT2A, שהשרו פעילות אנטי חרדתית (anxiolytic-like effects).

Matsuzaki H, Shimizu Y, Iwata N, Kamiuchi S, Suzuki F, Iizuka H, Hibino Y, Okazaki M. Antidepressant-like effects of a water-soluble extract from the culture medium of Ganoderma lucidum mycelia in rats. BMC Complement Altern Med. 2013 Dec 26;13:370. doi: 10.1186/1472-6882-13-370.

במחקר אחר נבחנה ההשפעה האנטי דיכאונית של תמצית אתנולית של פטריית ראישי על תנועתם של עכברים במבחן השחייה הכפויה (forced swim test), במבחן השהיית הזנב (tail suspension test) ובמבחן השדה הפתוח (open field test).

העכברים חולקו ל-4 קבוצות, שכל אחת מהן קיבלה פעם ביום, למשך 28 ימים, באמצעות זונדה:

קבוצת מחקר אחת קיבלה 20 מ”ג/ק”ג תמצית פטריית ראישי.
קבוצת מחקר שנייה קיבלה 75 מ”ג/ק”ג תמצית פטריית ראישי.
קבוצת מחקר שלישית קיבלה 130 מ”ג/ק”ג תמצית פטריית ראישי.
קבוצת מחקר רביעית קיבלה 20 מ”ג/ק”ג תרופת פרוזק (Fluoxetine), תרופה נוגדת דיכאון ממשפחת SSRI, אשר מבוססת על עיכוב סלקטיבי של ספיגה חוזרת של סרוטונין.
קבוצת ביקורת קיבלה 2 מ”ג/ק”ג סליין (פלצבו).

מתן תמצית פטריית ראישי הדגים הפחתתה בחוסר התזוזה והקיפאון במקום של העכברים הן במבחן השחייה הכפויה והן במבחן השהיית הזנב, עם השפעה גדולה יותר ככל שכמות תמצית הפטרייה שניתנה היתה גבוהה יותר, והשפעתה של הפטרייה היתה קרובה מאד לזו של התרופה פרוזק במתן המינון הגבוה של 130 מ”ג/ק”ג. השפעתה על תנועת העכברים במבחן השדה הפתוח ניכרה היטב רק לאחר 28 ימים, עם השפעה דומה לזו של התרופה פרוזק. החוקרים סיכמו, שלתמצית פטריית ראישי במינון הגבוה יותר (130 מ”ג/ק”ג) נמצאה השפעה אנטי דיכאונית (antidepressant-like activity) דומה לזו של התרופה פרוזק (fluoxetine).

Aslam Muhammad, Nasir Ali. Antidepressant-Like Activity of Ethanol Extract of Ganoderma lucidum (Reishi) in Mice. International Journal of Medical Research & Health Sciences, 2017, 6(5): 55-58.

במחקר נוסף במודל חיה, נבדקו ונצפו השפעות אנטי דיכאוניות (antidepressant-like effects) ואנטי חרדתיות (anxiolytic-like effects) לשימוש בתמצית פטריית ראישי לעכברים שהוצאו לשחייה כפויה או שנבחנו במבחן המבוך בעל זרועות בצורת פלוס. במינונים שבין 100-400 מ”ג/ק”ג של הפטרייה נצפתה עליה משמעותית בסף להתקף פסיכומוטורי, הפחתה באופן משמעותי בזמן שהעכברים קפאו במקום ללא תנועה, וכן נצפה שיפור בקואורדינציה המוטורית וביכולת האחיזה של העכברים, ללא אפקט מרדים או רעילות בשימוש בתמצית הפטרייה במינונים שבין 50-2,400 מ”ג/ק”ג.

Socala K, Nieoczym D, Grzywnowicz K, Stefaniuk D, Wlaz P. Evaluation of Anticonvulsant, Antidepressant-, and Anxiolytic-like Effects of an Aqueous Extract from Cultured Mycelia of the Lingzhi or Reishi Medicinal Mushroom Ganoderma lucidum (Higher Basidiomycetes) in Mice. Int J Med Mushrooms. 2015;17(3):209-18.

מחקר אחר במודל חיה בדק את המנגנון האנטי-דיכאוני (anti-depressive mechanism) של אבקת נבגי פטריית ראישי (Ganoderma lucidum spore powder). חולדות חולקו לחמש קבוצות: האחת קיבלה 20 מ”ג/ק”ג/יום תרופת פרוזק (fluoxetine), השניה קיבלה 50 מ”ג/ק”ג/יום אבקת נבגי פטריית ראישי, השלישית קיבלה 100 מ”ג/ק”ג/יום אבקת נבגי פטריית ראישי, הרביעית קיבלה מים מזוקקים והחמישית לא קיבלה כלום. המחקר נערך במשך 28 יום. תוצאות המחקר הראו שיפור במדדים הדיכאוניים של החולדות בקבוצות המחקר שקיבלו מפטריית ראישי, הפחתה ברמת הציטוקינים הדלקתיים IL-6, TNF-α, הפחתה ברמות הנוראפינפרין (norepinephrine), עלייה ברמת 5-HT (5-hydroxytryptamine), ועליה ברמות BDNF (Brain derived nootropic factor) בהיפוקמפוס של החולדות.

ZHANG Tian-zhu;ZHAO Wan-jun;WU Guo-liang;YAO Jin-fu. Effects of Ganoderma lucidum spore powder on depression. Changchun University of Chinese Medicine. Lishizhen Medicine and Materia Medica Research. 2015-01.

פטריית קורדיספס (Cordyceps sinensis) ידועה שנים רבות כמרכיב בתרופות סיניות מסורתיות המעוררות תגובות ביולוגיות שונות, כדוגמת פעילות נוגדת עייפות ופעילות מאזנת המערכת החיסונית. מאחר וכבר נחקר והוכח הקשר בין עייפות ובין דיכאון, השתמשו במחקר זה במבחן תליית הזנב בעכברים (tail suspension test) על מנת לבחון את ההשפעה נוגדת הדיכאון (antidepressant-like effect) של תמצית פטריית קורדיספס על תנועת העכברים.

מבחן תליית הזנב (tail suspension test) הוא שיטה ניסיונית המשמשת במחקר מדעי ההתנהגות למדידת דחק (stress) במכרסמים. מבחן זה מתבסס על ההנחה שחולדות או עכברים, הנתונים במתח בלתי נמנע לטווח קצר, יקפאו במקום ויפסיקו לנוע. מבחן זה משמש למדידת יעילותן של תרופות נוגדות דיכאון.

במחקר הראו החוקרים שזמן הקיפאון במקום וחוסר תנועת העכברים במבחן פחתה משמעותית עם מתן תמצית הפטרייה. החוקרים הסיקו שהחומרים הפעילים בפטרייה עשויים לעורר השפעה זהה לזו של תרופות נוגדות דיכאון במגוון מנגנונים.

בנוסף, למתן תמצית פטריית קורדיספס לא היתה השפעה על הקולטנים הסרוטונרגיים. לממצא זה משמעות רבה, מכיוון שאחת מתופעות הלוואי המסוכנות של טיפול בתרופות נוגדות דיכאון או בתרופות נוגדות חרדה, היא תסמונת סרוטונרגית: עליה משמעותית וחדה ברמת הסרוטונין במערכת העצבים המרכזית, שעלולה להוביל לשינויים במצב ההכרה, לתחלואה ממשית ולעיתים נדירות אף למוות.

Nishizawa K, Torii K, Kawasaki A, et al. Antidepressant-like effect of Cordyceps sinensis in the mouse tail suspension test. Biol Pharm Bull. 2007;30(9):1758‐1762. doi:10.1248/bpb.30.1758.

במחקר אחר בו נעשה שימוש במבחן תליית הזנב, הזרקת מיצוי קורדיסיפין (Cordycepin) מפטריית קורדיספס הדגים השפעה מהירה יותר מזו של התרופה אימיפראמין (imipramine) במבחן תליית הזנב ובמבחן השחייה הכפויה, שנערכו לאחר 45 דקות מרגע הזרקת תמצית הפטרייה, עם השפעה שנמשכה חמישה ימים לאחר ההזרקה. בניגוד לתרופות פסיכו-סטימולנטיות, לתמצית קורדיסיפין מפטריית קורדיספס לא היתה השפעה היפראקטיבית במבחן השדה הפתוח (open field test).

Li B, Hou Y, Zhu M, et al. 3′-Deoxyadenosine (Cordycepin) Produces a Rapid and Robust Antidepressant Effect via Enhancing Prefrontal AMPA Receptor Signaling Pathway. Int J Neuropsychopharmacol. 2016;19(4):pyv112. Published 2016 Apr 20. doi:10.1093/ijnp/pyv112

במחקר אחר נבדקה ההשפעה של קורדיסיפין על סטרס בינוני כרוני בלתי צפוי (chronic unpredictable mild stress) שהושרה על עכברים וגרם להם להתנהגויות הדומות להתנהגות בזמן דיכאון (depression-like behaviors). ארבע קבוצות של עכברים נחשפו לסטרס במשך 42 ימים רצופים, ולאחר 21 ימים מהחשיפה לסטרס, חולקו לארבע קבוצות מחקר, והחלו לקבל את הטיפול הבא למשך 21 ימים: קבוצה אחת המשיכה להיות חשופה לסטרס ולא קיבלה דבר, קבוצה שניה קיבלה תרופת פרוזק (fluoxetine) ממשפחת SSRI במינון 15 מ”ג/ק”ג/יום, קבוצה שלישית קיבלה 20 מ”ג/ק”ג/יום תמצית קורדיסיפין, קבוצה רביעית קיבלה 40 מ”ג/ק”ג/יום תמצית קורדיסיפין. קבוצה חמישית כלל לא נחשפה לסטרס והיוותה קבוצת ביקורת.

העכברים נבדקו בארבעה מבחנים קלאסיים המודדים תסמיני דיכאון: מבחן השדה הפתוח (open field test), מבחן העדפת הסוכרוז (sucrose preference test), מבחן תליית הזנב (tail suspension test) ומבחן השחייה הכפויה (forced swimming test).

במבחן העדפת הסוכרוז (sucrose preference test), המשמש בעיקר להערכת אנדהוניה (אי יכולת לחוות הנאה מפעילויות שונות), העכברים מקבלים במשך 24 שעות בחירה חופשית בין שני בקבוקים: בקבוק עם סוכרוז בריכוז 1% ובקבוק עם מי ברז. על מנת למנוע הטיה הנובעת מהצד בו הבקבוק ממוקם, המיקום של כל הבקבוקים מוחלף מספר פעמים במרווחי זמן משתנים ולא צפויים. לאחר 24 שעות מתחילת המבחן, הבקבוקים נשקלים ומעריכים את הכמות אותה שתו העכברים מכל אחד מהבקבוקים. העדפת הסוכרוז (sucrose preference) מחושבת כאחוז של תמיסת הסוכרוז שנצרכה מתוך סה”כ הנוזלים שנצרכו (תמיסת סוכרוז + מי ברז).

בתחילת המחקר הנוכחי, העכברים הדגימו תגובות דיכאוניות, אולם, לאחר שהחלו לקבל את תמצית קורדיסיפין מפטריית קורדיספס, נצפתה הפחתה בהעדפת הסוכרוז (sucrose preference) בקרב העכברים שקיבלו מהתמצית, בהשוואה לקבוצות הביקורת, בהן העכברים המשיכו להעדיף את הסוכרוז.

במבחן השדה הפתוח, העכברים שקיבלו תמצית קורדיסיפין הציגו עליה בכמות המעברים ממקום למקום בשדה, בהשוואה לפחות מעברים ולאדישות בקרב העכברים שלא קיבלו מתמצית הפטרייה.

גם במבחן תליית הזנב ובמבחן השחייה הכפויה, נצפו שיפורים בתנועתיות העכברים והפחתה משמעותית בזמן קיפאון העכברים לאחר שהחלו לקבל תמצית קורדיסיפין.

בדמם של כל העכברים נמצאו רמות גבוהות של 5-HT2AR בתגובה לסטרס אליו נחשפו, אולם, בקרב העכברים שקיבלו תמצית קורדיסיפין, נמצאה הפחתה משמעותית במדד זה..

רמת BDNF (Brain derived nootropic factor) בהיפוקמפוס של העכברים ירדה משמעותית בתגובה לסטרס אליו נחשפו, כצפוי במצבי סטרס ודיכאון. אולם, בקרב העכברים שהחלו לקבל תמצית קורדיסיפין מפטריית קורדיספס, היתה עליה משמעותית בגורם הנוירוטרופי הנ”ל, מה שמצביע על הפחתה ברמת הדיכאון של העכברים.

בשל העליה ברמת BDNF, גורם נוירוטרופי שאחראי על התמיינות, חלוקה, התחדשות, תפקוד וגמישות של תאי עצב במוח, ובמקביל לה, ירידה ברמת הקולטן 5-HT2AR, רצפטור ממשפחת קולטני 5-HT2 במערכת העצבים המרכזית, אשר מעורב בהפרעות נפשיות כדוגמת דיכאון, חרדה, הפרעות שינה והזיות, הסיקו החוקרים שלקורדיסיפין פעילות אנטי דיכאונית (antidepressant-like effect).

זאת ועוד, מחקרים מרמזים על הקשר בין דלקתיות לבין פתופיזיולוגיה של דיכאון מג’ורי, ונמצא שתרופות נוגדות דלקת מציגות פעילות אנטי דיכאונית. במחקר הנוכחי נדגמו רמות גבוהות של המדדים הפרו-דלקתיים NF-κBp65, TNF-α, IL-6 בהיפקמפוס של העכברים כתגובה לסטרס אליו נחשפו, אולם, בקבוצת העכברים שקיבלו קורדיסיפין, נמצאה הפחתה במדדים אלה לאחר שהחלו לקבל תמצית קורדיסיפין.

Tianzhu Z, Shihai Y, Juan D. Antidepressant-like effects of cordycepin in a mice model of chronic unpredictable mild stress. Evid Based Complement Alternat Med. 2014;2014:438506. doi:10.1155/2014/438506.

סוכרת מלווה בשינויים הורמונליים ונוירוכימיים שיכולים להיות קשורים לחרדה ודיכאון. סוכרת ודיכאון מקיימים משוב הדדי שלילי, מכיוון שדיכאון מוביל לשליטה מטבולית לקויה והיפרגליקמיה מחמירה תסמיני דיכאון. חוקרים בחנו את ההשפעה של שילוב של פטריית קורדיספס עם ונדיום (vanadium) על מניעת התפתחות דיכאון בסוכרת והשפעתו על מהלך השליטה הגליקמית לטווח הארוך. מכיוון לתרכובת ונדיום נמצאה במחקרים יכולת לחקות את פעולת האינסולין, ולמימיקה זו עשויה להיות השפעה חיובית על רמת מצב הרוח של המטופל ועל השגת שליטה טובה יותר בסוכרת, ומכיוון שלפטריית קורדיספס נמצאה במחקרים פעילות אנטי דיכאונית ופעילות שמסייעת לשפר את רמת הגלוקוז בדם, חוקרים החליטו לבחון את ההשפעה המשולבת של מתן ונדיום ופטריית קורדיספס לחולדות היפרגליקמיות, באמצעות מעקב אחר רמות הגלוקוז בדמן בזמן מבחן השחייה הכפויה (forced swimming test). נמצא, שלמתן שילוב ונדיום והפטרייה היתה השפעה חיובית על הגברת התנועתיות של החולדות, כמו גם על רמת הגלוקוז בדמן, מה שגרם לחוקרים להסיק שלמשלב של ונדיום והפטרייה יש השפעה אנטי-דיכאונית חיובית, אשר יכולה לשמש גם ככלי עזר חשוב בשליטה בסוכרת.

Guo JY, Han CC, Liu YM. A Contemporary Treatment Approach to Both Diabetes and Depression by Cordyceps sinensis, Rich in Vanadium. Evid Based Complement Alternat Med. 2010;7(3):387‐389. doi:10.1093/ecam/nep201.

מחקר בחן את ההשפעה של מתן תמצית נוזלית ותמצית אתנולית של שורש אשווגנדה (Withania somnifera) על עכברים עם הפרעה טורדנית כפייתית (obsessive compulsive behavior – OCD) באמצעות מודל התנהגות קבירת החפצים (marble-burying behavior), אשר משמש במחקר ההתנהגותי מודל לבחינת התנהגות חרדתית או התנהגות טורדנית כפייתית. המבחן מבוסס על ההנחה כי חולדות ועכברים עם הפרעות חרדה, יקברו חפצים מזיקים או לא מזיקים. במבחן הנדון, חולקו העכברים למספר קבוצות: קבוצות שקיבלו 5/10/15 מ”ג/ק”ג/יום תרופת פרוזק (Fluoxetine) ממשפחת SSRI, קבוצות שקיבלו 10/25/50/100 מ”ג/ק”ג/יום תמצית אתנולית של שורש אשווגנדה וקבוצות שקיבלו 10/25/50/100 מ”ג/ק”ג/יום תמצית מימית של שורש אשווגנדה, חצי שעה לפני עריכת המבחן. קבוצת הביקורת לא קיבלה כלום. תוצאות המחקר הראו שמתן 50 מ”ג/ק”ג/יום תמצית מימית או תמצית אתנולית של שורש אשווגנדה הפחית את התנהגות קבירת החפצים בקרב העכברים כמדד להפחתת החרדה או הכפייתיות, מבלי להשפיע על התנועתיות שלהם. אפקט זה היה דומה בהשפעתו לזה של התרופה פרוזק (fluoxetine) (תרופה ממשפחת מעכבי ספיגת סרוטונין סלקטיביים), התרופה ritanserin (תרופה אגוניסטית לסרוטונין) והתרופה האנטי-סרוטונינית fenclonine (parachlorophenylalanine) (שהינה מעכבת סלקטיבית ובלתי הפיכה של סרוטונין).

Kaurav BP, Wanjari MM, Chandekar A, Chauhan NS, Upmanyu N. Influence of Withania somnifera on obsessive compulsive disorder in mice. Asian Pac J Trop Med. 2012;5(5):380-384.

מחקר בחן את האינטראקציות האפשריות של שורש ויתניה (Withania somnifera) עם תרופות אנטי דיכאוניות (antidepressant drugs), באמצעות מבחן השחייה הכפויה (forced swimming model) שנערך בקרב עכברים, בו נמדדו זמני חוסר תנועתיות העכברים (mean immobility time). במחקר נבדקו התרופות השכיחות פרוזק (fluoxetine) ממשפחת SSRI ואימיפראמין (imipramine) ממשפחת התרופות הטריצקליות.

נבדקו ההשפעה של מתן 100 מ”ג/ק”ג שורש אשווגנדה לבדו בהזרקה תוך-בטנית, או שילוב של 37.5 מ”ג/ק”ג שורש אשווגנדה ביחד עם 2.5 מ”ג/ק”ג תרופת אימיפראמין, או ביחד עם 2.5 מ”ג/ק”ג תרופת פרוזק בהזרקה תוך בטנית, לעכברים שטופלו קודם לכן באחת מהתרופות הפסיכיאטריות הבאות:

2 מ”ג/ק”ג תרופת רזרפין (Reserpine).
0.15 מ”ג/ק”ג תרופת קלונידין (Clonidine).
3 מ”ג/ק”ג תרופת פראזוסין (prazosin).
0.1 מ”ג/ק”ג תרופת הלופרידול (haloperidol).

ההשפעה המקסימלית של מתן 100 מ”ג/ק”ג שורש אשווגנדה לבדו נצפתה לאחר 30 דקות מזמן ההזרקה. גם השילוב של שורש אשווגנדה עם כל אחת מהתרופות אימיפראמין או פרוזק, הוביל להפחתה משמעותית בזמני חוסר תנועתיות העכברים. טיפול מקדים עם תרופת פראזוסין, אך לא עם תרופת הלופרידול, הוביל לירידה משמעותית בחוסר תנועתיות העכברים עם מתן 100 מ”ג/ק”ג שורש אשווגנדה לבדו. החוקרים משערים שההשפעה האנטי דיכאונית של צמח האשווגנדה מקורה בתיווך חלקי של רצפטורים אדרנרגיים (adrenoceptor), כמו גם שינוי ברמת האמינים הביוגניים המרכזיים (central biogenic amines).

Shah PC, Trivedi NA, Bhatt JD, Hemavathi KG. Effect of Withania somnifera on forced swimming test induced immobility in mice and its interaction with various drugs. Indian J Physiol Pharmacol. 2006;50(4):409-415.

לסיכום: שילוב הפטריות והצמחים שנסקרו במאמר זה, אשר מרכיבים את הפורמולה מיקו באלאנס, מייצרים שילוב סינרגי להשגת אפקטיביות מקסימלית של החומרים הפעילים שהעניק לנו הטבע בשיפור ותמיכה במגוון מצבים בריאותיים הקשורים למערכת הנוירולוגית, למוח, לנפש ולרוח.

משלוח חינם בהזמנות מעל ₪220

משלוח חינם בהזמנות מעל ₪220

Blog

מעבר לחנות שלנו

מיקו באלאנס – Restore your Balance

Restore your Balance

הפרעות קשב וריכוז:

ירידה בתפקוד הקוגניטיבי ובזיכרון:

מתח נפשי (סטרס):

דיכאון קל / דכדוך / חרדה: