מעבר לחנות שלנו

לכל המוצרים
כללי, מאמרים, מאמרים חדשים, מחקרים

פטריות מרפא וצרבת

תרופות לצרבת, המוכרות גם בשם “סותרי חומצה“, קיימות בשימוש באירופה החל משנת 1988 ובארה”ב החל משנת 1989. מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות הראו כי חלק מתופעות הלוואי שלהן נפוצות הרבה יותר מאשר חשבו בעבר, ומסתבר שהן פחות בטוחות לשימוש ממה שרובנו סבורים. על הרקע הזה, ממליץ ארגון הגסטרואנטרולוגים האמריקאי (AGA) להימנע ממתן מרשם לשימוש ארוך טווח של תרופות למניעת צרבת ולהפעיל שיקול דעת יסודי באשר לשימוש ממושך בהן.

מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות הראו כי חלק מתופעות הלוואי שלהן נפוצות הרבה יותר מאשר חשבו בעבר, ומסתבר שהן הרבה פחות בטוחות לשימוש ממה שרובנו סבורים. על הרקע הזה, ממליץ ארגון הגסטרואנטרולוגים האמריקאי (AGA) להימנע ממתן מרשם לשימוש ארוך טווח של תרופות למניעת צרבת ולהפעיל שיקול דעת יסודי באשר לשימוש ממושך בהן.

ללמעשה, מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מוכיחים ששימוש ארוך טווח בתרופות לצרבת מעלה את הסיכון למגוון רחב של מחלות:

  • דמנציה.
  • מחלת כליות כרונית.
  • מחלות לב.
  • סרטן קיבה / סרטן קולורקטלי.
  • פוליפים בקיבה ובמעי.
  • זיהומי מעיים.
  • דלקת ריאות.
  • סיכון לשברים בעצמות.
  • שיבוש באוכלוסיית חיידקי המעיים.
  • צמיחת יתר של חיידקים מחוללי מחלות, כדוגמת קלוסטרידיום וסטרפטוקוקוס.

לא בוער – להתמודד עם צרבת באופן טבעי –  פורמולה יחודית וחדשנית מבית מיקוליביה, המסייעת במצבים של צרבת ומבוססת על פטריית טרמטס. הפטרייה נחקרה ונמצאה יעילה בשיקום ריריות ובהפחתת צרבת, והינה תוסף תזונה טבעי ובטוח לשימוש. 

סקירת מחקרים על שימוש בתרופות לצרבת: 

דמנציה היא הפרעה של אנשים בגיל המבוגר, המאופיינת בירידה בתפקוד קוגניטיבי אחד או יותר. גורמי סיכון ידועים לדמנציה כוללים סוכרת, יתר לחץ דם, השמנת יתר, עישון, דיכאון, חוסר פעילות גופנית וחוסר פעילות קוגניטיבית. סקירת מחקרים תצפיתיים אחרונים (1) הראתה שהשימוש בתרופות לצרבת ממשפחת PPI מהווה גורם סיכון נוסף לדמנציה ולירידה קוגניטיבית.

מחקר שפורסם ב- Jama International Medicineבשנת 2016  (2), אשר עקב במשך 6 שנים אחר 10,482 נבדקים בני 63 בממוצע, עם טרשת עורקים ותפקודי כליות תקינים (EGFR>60 mL/min/1.73 m2), הראה שהשימוש בתרופות ממשפחת PPI היה מקושר לסיכון מוגבר ב-20-50% למחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease), כאשר השימוש בתרופה פעמיים ביום העלה את הסיכון לעומת שימוש בתרופה פעם ביום.

מחקר שפורסם ב-BMC Nephrology בשנת 2016 (3) הראה ש- 19,311נבדקים פיתחו מחלת כליות כרונית (CKD) מתוך 76,462 משתתפים במחקר. 24.4% מהם נטלו תרופות סותרות חומצה ממשפחת PPI באופן קבוע.

סקירת מחקרים אשר פורסמה בשנת 2007 במגזין Alimentary Pharmacology & Therapeutics (4), ואשר סקרה מחקרים שפורסמו בין השנים 1997-2007, גילתה 64 מקרים של דלקת של הרקמה האינטרסטיציאלית (הרקמה הבין-תאית) בכליה (acute interstitial nephritis) כבר לאחר 13 שבועות בלבד של שימוש בתרופות ממשפחת מעכבי משאבות פרוטונים (PPIs). זמן ההתאוששות מהמחלה ארך בממוצע 35.5 שבועות, כאשר אצל נבדק אחד, הנזק היה כל כך חמור, עד שנאלץ להתחיל לעבור דיאליזה לשארית חייו.

סקירת מחקרים שבחנו את הקשר בין תחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם עקב השימוש בתרופות ממשפחת PPI, ואשר פורסמה באפריל 2018 במגזין Heart, Lung and Circulation (6), הוכיחה עלייה משמעותית בשיעור התמותה ממחלות לב וכלי דם ועליה בהיארעות אירועים קרדיווסקולריים בנבדקים הצורכים תרופות אלה באופן כרוני. 27 מחקרים נכללו בסקירה, ביניהם 5 בחנו באופן ישיר את הקשר בין שימוש כרוני בתרופות סותרות חומצה ובין היארעות אירועים קרדיווסקולריים.

מחקר שנערך בשבדיה ופורסם במגזין BMJ OPEN באוקטובר 2017 (8), בחן את הקשר בין נטילת תרופות ממשפחת PPI לבין היארעות סרטן קיבה. 797,067 משתתפים נבדקו במחקר, גם כאלה עם סיכון גבוה לפתח סרטן קיבה, כדוגמת נוטלי אספירין, וגם כאלה שהם בבחינת סיכון נמוך. תוצאות המחקר הראו סיכון גבוה פי 3 לפתח סרטן קיבה בקרב נוטלי תרופות ממשפחת PPI במשך חצי שנה לפחות, ביחוד בקרב בני 40 ומטה.

מטא אנליזה שפורסמה במגזין American Journal of Medicine ב-2011 (9), הראתה ששימוש בתרופות לצרבת ממשפחת PPI הגדילה את הסיכון לשברים בצוואר הירך ולבריחת סידן (אוסטאופרוזיס).

מטא אנליזה שסקרה 8 מחקרים תצפיתיים ופורסמה ב-2011 במגזין CMAJ (10), הראתה ששימוש בתרופות לצרבת, הן מסוג PPI והן מסוג חוסמי H2, מגדיל את הסיכון להתפתחות דלקת ריאות, כאשר התרופות ממשפחת חוסמי H2 מגדיל סיכון זה באופן משמעותי, עד הצורך באשפוז.

מחקר אשר פורסם בשנת 2006 במגזין Alimentary Pharmacology & Therapeutics (11), בדק 599 משתתפים, מהם 322 נטלו באופן קבוע תרופות ממשפחת PPI. תוצאות המחקר הראו ששימוש ארוך טווח בתרופות אלה הגדיל את הסיכון להיווצרות פוליפים בקיבה (fundic gland polyps) באופן משמעותי, ולאנשים אשר נוטלים תרופות אלה לטווח ארוך יש סיכון הגבוה פי 4 להיווצרות פוליפים בקרקעית הקיבה לעומת אלה הנוטלים אותן לטווח קצר בלבד או שאינם נוטלים תרופות אלה כלל.

מחקר שפורסם במגזין Clinical Gastroenterology and Hepatology בדצמבר 2007 (12), הראה שלמטופלים אשר נוטלים תרופות ממשפחת PPI יש סיכוי הגבוה פי 2.9 להיווצרות גסטרואנטריטיס (דלקת זיהומית חיידקית של הקיבה והמעי) לעומת נבדקים שלא נטלו את התרופה, זאת ללא קשר למשך הטיפול בתרופה, והכפלת המינון של תרופות אלה הגדילה את הסיכון פי 5 לעומת המטופלים שלא נטלו את התרופה כלל.

מחקר שפורסם במגזין Clinical Gastroenterology and Hepatology ביוני 2010 (13), בדק השפעה על צמיחת יתר של חיידקים במעי (SIBO) בקרב 450 נבדקים, מהם 200 נבדקים שסבלו מריפלוקס ונטלו תרופות ממשפחת PPI במשך 3 שנים בממוצע, 200 עם מעי רגיז (IBS) שלא נטלו תרופות סותרות חומצה ב-3 השנים שקדמו לתחילת המחקר, ו-50 אנשים בריאים כקבוצת ביקורת, אשר לא נטלו תרופות לצרבת ב-10 השנים שקדמו למחקר. צמיחת יתר של חיידקים במעי (SIBO) נמצאה בקרב 50% מהנבדקים שסבלו מריפלוקס ונטלו תרופות לצרבת, 24.5% מקרב הנבדקים שסבלו מ-IBS ולא נטלו תרופות לצרבת, ו-6% בלבד בקרב הנבדקים בקבוצת הביקורת.

מספר מחקרים שנערכו בשנים האחרונות (16-18), הוכיחו ששימוש בתרופות ממשפחת PPI משנה את אוכלוסיית חיידקי המעיים ומוביל לצמיחת יתר של חיידקים פתוגנים כדוגמת קלוסטרידיום (Clostridium difficile), סטרפטוקוקוס (Streptococcus), אנטרוקוקוס (Enterococcus), אשר חלקם גורם לשלשולים מרובים, ובעצם מעודד דיסביוזה של המיקרוביום במעי.

מחקרים שונים שפורסמו בשנים האחרונות (20-22), הוכיחו כי שימוש כרוני בתרופות לצרבת מכל סוג מקשה על ספיגה של רכיבי תזונה חיוניים מהמזון אותו אנו אוכלים, כגון ויטמין B12, סידן, מגנזיום וברזל, מה שעלול לגרום לחסרים משמעותיים באותם ויטמינים ומינרלים ולעודד מחלות הקשורות בחסרים אלה, כדוגמת אנמיה, התכווצות שרירים, שברים בעצמות ואף מחלות קרדיווסקולריות.

זאת ועוד, תרופות אלה עלולות לפגוע בספיגה של תרופות אחרות (19), כדוגמת איטראקונאזול (Itraconazole)  – תרופה אנטי פטרייתית, אטאזאנאביר  (Atazanavir) – תרופה אנטי ויראלית הניתנת לחולי איידס, התרופות האנטיביוטית cefpodoxime והתרופה האנטיביוטית אנוקסצין (Enoxacin) – המטפלות בזיהומים חיידקיים, והתרופה נוגדת הקרישה דיפירידאמול (Dipyridamole). זאת ועוד, נטילת תרופות סותרות חומצה עלולות לגרום לרעילות תרופתית של התרופות ניפדיפין  (Nifedipine)– תרופה חוסמת תעלות סידן הניתנת לבעלי לחץ דם גבוה, והתרופה דיגוקסין  (Digoxin)– המטפלת באי ספיקה לבבית.

References:

  1. Wijarnpreecha K, Thongprayoon C, Panjawatanan P, Ungprasert P. Proton pump inhibitors and risk of dementia. Annals of Translational Medicine. 2016;4(12):240.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27429966

  1. Lazarus B, Chen Y, Wilson FP, Sang Y, Chang AR, Coresh J, Grams ME. Proton Pump Inhibitor Use and the Risk of Chronic Kidney Disease. JAMA Intern Med. 2016 Feb;176(2):238-46. doi: 10.1001/jamainternmed.2015.7193.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26752337

  1. 3. Arora P, Gupta A, Golzy M, et al. Proton pump inhibitors are associated with increased risk of development of chronic kidney disease. BMC Nephrology. 2016;17:112.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4973085

  1. Sierra F, Suarez M, Rey M, Vela MF. Systematic review: Proton pump inhibitor-associated acute interstitial nephritis. Aliment Pharmacol Ther. 2007 Aug 15;26(4):545-53. Review.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17661758

  1. Moledina DG and Perazella MA. PPIs and kidney disease: from AIN to CKD. J Nephrol.2016 Oct;29(5):611-6.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27072818

  1. Shiraev TP and Bullen A. Proton Pump Inhibitors and Cardiovascular Events: A Systematic Review. Heart Lung Circ.2017 Nov 20. pii: S1443-9506(17)31467-1. doi: 10.1016/j.hlc.2017.10.020.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29233498

  1. Hwang IC et al. Emerging hazard effects of proton pump inhibitor on the risk of colorectal cancer in low-riskpopulations: A Korean nationwide prospective cohort study. PLoS One.2017 Dec 7;12(12):e0189114. doi: 10.1371/journal.pone.0189114. eCollection 2017.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29216279

  1. Brusselaers N, Wahlin K, Engstrand L, Lagergren J. Maintenance therapy with proton pump inhibitors and risk of gastric cancer: a nationwide population-based cohort study in Sweden. BMJ Open. 2017;7(10):e017739. doi:10.1136/bmjopen-2017-017739.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29084798

  1. u EW, Bauer SR, Bain PA, Bauer DC. Proton pump inhibitors and risk of fractures: a meta-analysis of 11 international studies. Am J Med. 2011 Jun;124(6):519-26. doi: 10.1016/j.amjmed.2011.01.007.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21605729

  1. CS, Jeon CY, Lim JW, Cho EG, Park SM, Lee KS.Use of acid-suppressive drugs and risk of pneumonia: a systematic review and meta-analysis. Eom. CMAJ. 2011 Feb 22;183(3):310-9. doi: 10.1503/cmaj.092129. Epub 2010 Dec 20. Review.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21173070

  1. Jalving M, Koornstra JJ, Wesseling J, Boezen HM, DE Jong S, Kleibeuker JH.Increased risk of fundic gland polyps during long-term proton pump inhibitor therapy.Aliment Pharmacol Ther. 2006 Nov 1;24(9):1341-8.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17059515

  1. García Rodríguez LA, Ruigómez A, Panés J. Use of acid-suppressing drugs and the risk of bacterial gastroenteritis. Clin Gastroenterol Hepatol. 2007 Dec;5(12):1418-23.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18054750

  1. Lombardo L, Foti M, Ruggia O, Chiecchio A. Increased incidence of small intestinal bacterial overgrowth during proton pump inhibitor therapy. Clin Gastroenterol Hepatol. 2010 Jun;8(6):504-8. doi: 10.1016/j.cgh.2009.12.022. Epub 2010 Jan 6.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20060064

  1. Cahan MA, Balduf L, Colton K, Palacioz B, McCartney W, Farrell TM.Proton pump inhibitors reduce gallbladder function. Surg Endosc. 2006 Sep;20(9):1364-7. Epub 2006 Jul 20.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16858534

  1. Jensen RT. Consequences of long-term proton pump blockade: Highlighting insights from studies of patients with gastrinomas. Basic Clin Pharmacol Toxicol. 2006;98:4–19.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16433886

  1. Naito Y, Kashiwagi K, Takagi T, Andoh A, Inoue R. Intestinal Dysbiosis Secondary to Proton-Pump Inhibitor Use. Digestion. 2018;97(2):195-204. doi: 10.1159/000481813. Epub 2018 Jan 6. Review.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29316555

  1. 1 Minalyan A, Gabrielyan L, Scott D, Jacobs J, Pisegna JR. The Gastric and Intestinal Microbiome: Role of Proton Pump Inhibitors. Curr Gastroenterol Rep. 2017 Aug;19(8):42. doi: 10.1007/s11894-017-0577-6. Review.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28733944

  1. Trifan A, Stanciu C, Girleanu I, et al. Proton pump inhibitors therapy and risk of Clostridium difficile infection: Systematic review and meta-analysis. World Journal of Gastroenterology. 2017;23(35):6500-6515. doi:10.3748/wjg.v23.i35.6500.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5643276/

 

  1. Lahner E, Annibale B, Delle Fave G. Systematic review: impaired drug absorption related to the co-administration of antisecretory therapy. Aliment Pharmacol Ther. 2009;29:1219–1229.
    https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19302263
  2. Annibale B, Capurso G, Delle Fave G. The stomach and iron deficiency anaemia: a forgotten link. Dig Liver Dis. 2003;35:288–295.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12801042

  1. McColl KE. Effect of proton pump inhibitors on vitamins and iron. Am J Gastroenterol. 2009;104 (Suppl 2):S5–S9.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19262546

  1. Tetsuhide Ito, Robert T. Jensen. Association of Long-term Proton Pump Inhibitor Therapy with Bone Fractures and effects on Absorption of Calcium, Vitamin B12, Iron, and Magnesium. Curr Gastroenterol Rep. 2010 December ; 12(6): 448–457.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2974811