גיל המעבר נחלק לשלושה שלבים עיקריים:
טרום גיל המעבר (perimenopause) – בגילאי 40-45
שלב מוקדם (early stage perimenopause):
בשלב זה המחזורים מתחילים להיות פחות סדירים. חלק מהנשים תתחלנה לחוש גלי חום והזעות לילה פלפיטציות חרדה תנודות חדות במצב הרוח נרגנות דיכאון הפרעות בשינה יובש בריריות ושלפוחית רגיזה.
שלב מתקדם (late stage perimenopause):
בשלב זה המחזור החודשי מגיע במרווחי זמן הולכים וגדלים ונשים רבות חוות דימומים מרובים. שלב זה מאופיין בעיקר בגלי חום והזעות לילה עליה במשקל עם חשקים למזונות וקושי רב לרדת במשקל הפרעות בשינה שינויים במצב הרוח יובש בריריות ושלפוחית רגיזה.
גיל המעבר (menopause) – בגילאי 45-60
כניסה לגיל המעבר מוגדרת לאחר שחלפו 12 חודשים מקבלת המחזור החודשי האחרון. בשלב זה נשים רבות ממשיכות לחוות גלי חום בעיקר בשנים הראשונות עם חום גוף גבוה יותר בהמשך התקופה. בנוסף עלולים להיות שינויים במטבוליזם והתפתחות של מחלות מטבוליות ירידה בזיכרון ובריכוז ירידה בליבידו אטרופיה נרתיקית וכאבים בעת קיום יחסי מין.
אחרי גיל המעבר (postmenopausal) – מתחיל לרוב החל מגיל 60
זהו שלב רב שנים אשר נמשך למשך כל חייה של האישה. חלק מהנשים ממשיכות לחוות תסמיני גיל המעבר כמו גלי חום ירידה בזיכרון וקשיי ריכוז אוסטאופורוזיס וכאבי מפרקים ושלד.
את תסמיני גיל המעבר הנפוצים ניתן לחלק לקבוצות:
תסמינים וזומוטוריים
- גלי חום
- הזעות לילה
- דפיקות לב (פלפיטציות)
- שינויים בלחץ הדם
תסמינים פסיכולוגיים נוירולוגיים
- הפרעות בשינה ואינסומניה (התעוררויות ליליות מלוות בקושי להירדם שוב)
- ערפול מוחי נטייה לשכחה
- תנודות במצב הרוח חרדה דיכאון
- שינויים בהרגלי האכילה חשקים למזונות
- מיגרנות
שינויים אנתרופומוטוריים (שינויים במבנה הגוף והרכבו) ותסמינים מטבוליים
- עליה במשקל 2-6 ק”ג בשנה
- איבוד מסת שריר – סרקופניה
- שינויים ביחס מותן-ירכיים
- שינוי במסת הגוף הרזה – היפרליפידמיה
- עמידות לאינסולין וסוכרת
- כבד שומני
- אובדן מינרלים ומסת עצם – אוסטיאופניה / אוסטאופורוזיס
תסמינים אורוגינקולוגיים
- ירידה בליבידו (חשק מיני)
- יובש נרתיקי ורירית נרתיק דקיקה ורגישה במיוחד
- כאבים בעת קיום יחסי מין (דיספרוניה)
- נטיה לפתח דלקות חוזרות בדרכי השתן
- שלפוחית רגיזה / בריחת שתן
- אטרופיה נרתיקית (Vulvovaginal atrophy) (דלקת הנובעת מהיעדר אסטרוגן ברקמת הנרתיק) בשילוב שינויים מורפולוגיים ברירית ובתאי הנרתיק וצינורית השתן מובילים ל:
- יובש
- כאב
- בריחת שתן
- ירידה בחשק המיני
- ירידה בהנאה וביכולת להגיע לאורגזמה
- דיכאון וחרדה
שינויים במבנה השלד
- אוסטאופורוזיס ואוסטאופניה
פטריות מרפא נחקרו במגון מנגנונים בהן הן יכולות לסייע להקל על תסמיני גיל המעבר:
פטריית מאיטקה (Grifola rondose)
- הקלת גלי חום
- מכילה ריכוז גבוה של איזופלבונים
- נמצאה מעכבת דלקת הנגרמת עקב רעילות ממשבשים אנדוקריניים.
- פעילות היפוטנסיבית.
- איזון מחלות מטבוליות
- פעילות היפוגליקמית והיפוליפידמית.
- מניעת אוסטאופורוזיס
- פעילות פרה-ביוטית
- נמצאה מעכבת תהליכים אוסטאופטיים.
פטריית ריישי (Ganoderma lucidum)
- הקלת גלי חום
- מכילה איזופלבונים.
- פעילות היפוטנסיבית.
- איזון מחלות מטבוליות
- פעילות היפוגליקמית והיפוליפידמית.
- פעילות הפטופרוטקטיבית.
- פעילות קרדיופרוטקטיבית.
- איזון עצבי
- פעילות אדפטוגנית נוגדת דיכאון וחרדה משפרת קשב וריכוז.
- מסייעת לשיפור השינה.
- מסייעת להקלת מיגרנות.
- מניעת אוסטאופורוזיס
- פעילות פרה-ביוטית
- נמצאה מעכבת תהליכים אוסטאופטיים.
פטריית שיטאקה (Lentinula edodes)
- הקלת גלי חום
- פעילות המסייעת לפירוק הביולוגי של משבשים אנדוקריניים.
- פעילות היפוטנסיבית.
- איזון מחלות מטבוליות
- פעילות היפוגליקמית והיפוליפידמית.
- פעילות הפטופרוטקטיבית.
- מניעת אוסטאופורוזיס
- פעילות פרה-ביוטית
- נמצאה מעכבת תהליכים אוסטאופטיים.
פטריית טרמטס (Trametes versicolor)
- הפחתת תסמינים אורוגינקולוגיים
- פעילות משקמת ריריות.
- מניעת אוסטאופורוזיס
- פעילות פרה-ביוטית.
- נמצאה מעכבת תהליכים אוסטאופטיים.
פטריית קורדיספס (Cordyceps sinensis)
- איזון מחלות מטבוליות
- פעילות היפוגליקמית היפוליפידמית פעילות היפוטנסיבית.
- פעילות המשפרת את תפקוד הכליות (kidney tonic).
- איזון עצבי
- פעילות אדפטוגנית נוגדת דיכאון וחרדה משפרת קשב וריכוז.
- הפחתת תסמינים אורוגינקולוגיים
- משפרת ליבידו.
- מניעת אוסטאופורוזיס
- פעילות פרה-ביוטית
- נמצאה מעכבת תהליכים אוסטאופטיים.
פטריית היריסיום (Hericium erinaceus)
- איזון עצבי
- משפרת תפקודים קוגניטיביים וזיכרון.
- פעילות אדפטוגנית נוגדת דיכאון וחרדה משפרת קשב וריכוז.
- מניעת אוסטאופורוזיס
- פעילות פרה-ביוטית
- נמצאה מעכבת תהליכים אוסטאופטיים.
פטריית פלאורוטוס (Pleurotus ostreatus)
- איזון מחלות מטבוליות
- פעילות היפוגליקמית היפוליפידמית פעילות היפוטנסיבית.
- מניעת אוסטאופורוזיס
- פעילות פרה-ביוטית
- נמצאה מעכבת תהליכים אוסטאופטיים.
המלצות תזונה בגיל טרום המעבר ובגיל המעבר:
- להגביל את כמות הפחמימות ל- 30-40% ולהקפיד על פחמימות מורכבות בלבד.
- להגביר את כמות החלבון ב- 1-3% לפחות ביחס לתזונה הקודמת.
- להפחית 500 קלוריות מהתזונה הנהוגה לפני גיל המעבר ולא לרדת מ- 1200-1300 קלוריות בממוצע.
- להמעיט מאוד או להמנע מ: מזונות מעוררים מזון מעובד בשר שמן סוכרים ומתוקים שומן רווי מהחי מיונז שמני זרעים.
דיאטות שנחקרו מדעית עבור גיל טרום המעבר וגיל המעבר:
דיאטה ים תיכונית
עשירה באנטיאוקסידנטים סיבים מסיסים ירקות קטניות דגנים מלאים. כוללת בעיקר מזון טרי שומנים ופחמימות מהצומח חלבונים מקטניות ודגים ומעט מאוד בשר אדום ועוף שתיה של בעיקר מים.
דיאטת DASH
תפריט מותאם לטיפול ומניעת יתר לחץ דם. דיאטה עשירה בסיבים ועניה בשומן ובפחמימות פשוטות.
דיאטת מעט סוכרים קצרים (LOW FODMAP)
תפריט עני בסוכרים מסוג אוליגו- די- מונו- סוכרים הניתנים לתסיסה ופוליאולים. לרוב מומלץ להימנע גם מלקטוז ולצמצם חלבונים מורכבים לעיכול כמו גלוטן.
לסיכום המלצותינו לשימוש בפטריות מרפא לתמיכה בתופעות הלוואי הן:
