נכתב ע”י: שרון איילון, נטורופתית ND, החטיבה המקצועית, מיקוליביה
עד היום נאספו ממצאים מרשימים הממחישים את יכולותיהם של רכיבים בפטריית הראישי להאריך חיים, כמו גם לעורר נוירונים במוח, למצוא ולהרוס תאים סרטניים, למנוע התרחבות תאי שומן באנשים שמנים, לסייע במצבים של אסתמה, אלרגיה, אלצהיימר, פרקינסון, סוכרת, מחלות כבד, מיגרנה ועוד. במחקרים שנערכו על עכברים במעבדה נמצא שמתן תמצית מפטריית הראישי האריכה ב-20% את תוחלת חייהם של 9% מהנבדקים, ערך השווה לכמעט 16 שנות חיי אדם.
פטריית הראישי נמצאת בשימוש בקרב עמים במזרח אסיה כבר למעלה מ-2,000 שנים. הקדמונים כינו אותה “פטריית האלמוות” או “פטריית 10,000 השנים”, ולא בכדי. מחקרים רבים מוכיחים שצריכה קבועה של פטריית הראישי תורמת להארכת תוחלת החיים, כמו גם לטיפול במחלות שונות בגיל המאוחר, כדוגמת מחלות ניווניות, מחלות אוטואימוניות, מחלות דגנרטיביות, סוכרת, מחלות כבד, סרטן ועוד.
פוליסכרידים בפטריית הראישי הדגימו פעילות אנטי סרטנית בהתבסס על יכולתם למנוע יצירת תאי דם לא תקינים ובזכות יכולתם להמריץ את פעילות המערכת החיסונית.
טריטרפנים בפטריית הראישי הדגימו יכולת הגנה על הכבד, הפחתת לחץ הדם ורמות הכולסטרול, הפחתת היצמדות של טסיות הדם, דבר המוביל להתקפי לב ולשבץ מוחי, הפחתת התגובה האלרגית המתעוררת בעקבות עליה ברמות ההיסטמין, וגם פעילות אנטי סרטנית.
הפפטידים הייחודיים בפטריית הראישי הינם חלבונים ייחודיים בעלי מאפיינים נוגדי חמצון חזקים להפליא, אשר עדין ממשיכים להיחקר בכל העולם.
אולם, מה שהופך את פטריית הראישי למועילה בכל כך הרבה היבטים בריאותיים הוא פעילותה הכל כך מגוונת במגוון רחב כל כך של מצבים רפואיים, מה שתורם לאריכות ימים ולקידום הבריאות. הרכיבים הפעילים בפטריית הראישי נמצאו:
- מגינים על ה-DNA מפני נזק חמצוני הגורם להזדקנות ולסרטן.
- מגינים על המיטוכונדריה של ה-DNA ועל תאי המיטוכונדריה עצמם מפני נזקי חמצון המחלישים את יכולת הפקת האנרגיה עבור תאי הגוף, מה שהופך אותם לבלתי יעילים ולגורם מספר אחת להזדקנות.
- מעלים את רמת הפעילות של קשת רחבה של מולקולות תאיות נוגדות חמצון טבעיות, וכתוצאה מכך החמצון של קרום התא ושל האברונים המובילים להזדקנות התא מופחת.
- מגינים על תאי אבובית הכליה מנזק חמצוני העלול להוביל לאי ספיקת כליות.
- מגדילים את הביטוי של גנים הקשורים לאריכות ימים ומקדמים את העליה בתוחלת החיים במינים של שמרים, תולעים פרימיטיביות, ויונקים כגון עכברים.
פטריית הראישי ומלחמתה במחלת הסרטן:
מספר מחקרים הראו שפטריית הראישי היא אחת מהפטריות בעלות היכולת נוגדת החמצון הגבוהה ביותר בקרב פטריות המרפא, ואחד מהחומרים בעלי היכולת להעלות את פעילות האנטיאוקסידנטים האחרים בדם. פטריית הראישי מגבירה את הפעילות האנטיאוקסידנטית בגוף וממריצה אותה. במחקר קליני שפורסם בשנת 2004 ב-British Journal of Nutrition נתנו למתנדבים בריאים 1,100 מ”ג תמצית מפטריית הראישי. כמות האנטיאוקסידנטים שנמדדה בנוזל הדם עלתה לשיאה בתוך 90 דקות, בעוד שכמות האנטיאוקסידנטים בשתן, שהינה תוצר לוואי של כמות האנטיאוקסידנטים בדם, עלתה ב-29% לאחר 3 שעות ממתן תמצית הראישי. במחקר המדובר לא נמצאה כל עדות לרעילות או לתופעות לוואי כלשהן.
מנגנוני הפעולה הרבים כל כך של פטריית הראישי הם אלה אשר להם השפעה כה דרמטית על מגוון רחב של תהליכי הזדקנות ואיומים בריאותיים הקשורים לגיל. נסקור כאן כמה מהתחומים המבטיחים ביותר בתחום המחקר כיום:
חומרים פעילים ייחודיים בפטריית הראישי מתגלים כל העת. תגליות אלה שופכות אור על פעילותה הייחודית של פטריית הראישי בכל הקשור למלחמה במחלת הסרטן. הממצאים המסקרנים ביותר נוגעים לפעילותה של הראישי בהקשר של מערכת החיסון. תאי סרטן חדשים נוצרים בגופנו בכל יום ויום. אולם כשיש בגופנו מערכת חיסון חזקה, היא מסוגלת לאתר תאים אלה ולהפעיל את תאי ההרג הטבעיים במערכת החיסון (Natural Killer Cells), על מנת שאלה יחסלו את התאים הסרטניים לפני שיהפכו לגידולים סרטניים.
גיל מתקדם, ביחד עם מחלות כרוניות, בתוספת חשיפה לתרופות ולרעלים סביבתיים עם השנים, מחלישים מאד את מערכת החיסון ואת יכולתה לאתר תאים סרטניים במועד ולחסלם בטרם יהפכו לגידול סרטני. ואפילו אם רק תא סרטני בודד חמק מעיני מערכת החיסון, ומסיבה כלשהי, לא אותר או שלא חוסל בזמן, הרי שהוא עלול להתפתח לכדי גידול סרטני אלים ומפושט, על כל השלכותיו על בריאות האדם.
מאמר שסקר מחקרים קליניים על יעילות השימוש בפטריית הראישי בסרטן פורסם בשנת 2012. במאמר מצוין שחולים שלהם ניתנה תמצית מפטריית הראישי במקביל לטיפול בהקרנות ו/או בכימותרפיה היו 50% סיכוי גבוה יותר להגיב באופן חיובי לטיפול בהשוואה לחולים שקבלו כימותרפיה ו/או הקרנות ללא תוספת של תמצית מפטריית הראישי. בנוסף, בקרב חולי הסרטן שקיבלו את תמצית פטריית הראישי ניכרה עליה בספירת תאי הדם הלבנים מסוג Natural Killer Cells.
קיימים מחקרים רבים שמצאו שפע של דרכים בהן תמצית הראישי מגבירה את התהליך של סריקה, איתור וחיסול תאים סרטניים בידי מערכת החיסון, ומחקרים שנערכו בשנים האחרונות גילו שמנגנונים אלה עמוקים ומורכבים יותר מכפי שחשדו בעבר.
תאים סרטניים נוצרים בגופנו כל העת. מערכת החיסון מפעילה מנגנון של סריקה, איתור וחיסול תאים אלה מיד כשהם נוצרים. אם מנגנון זה כשל מסיבה כלשהי (מערכת חיסון חלשה, חוסר בויטמינים ומינרלים החיוניים לתפקוד מנגנון זה, ועוד), התאים הסרטניים עוברים שינויים מולקולריים המאפשרים להם להסתיר את המרקרים הלא-תקינים שעל פני שטח התא הסרטני. שינויים מולקולריים אלה לא רק מאפשרים לתאים הסרטניים הראשוניים להפוך לגידולים סרטניים, אלא גם תורמים לחזרה של הגידול הסרטני לאחר תום הטיפול הכימותרפי.
תמצית הראישי מחייבת את התאים הסרטניים לחשוף את המרקרים הלא-תקינים שעל פני שטח התא הסרטני, ובכך מאפשרת לתאי מערכת החיסון מסוג Natural Killer Cells לזהות אותם כתאים סרטניים ולהתחיל בתהליך ההשמדה שלהם. במקביל, תמצית הראישי מעודדת יצור של מולקולות נוספות במערכת החיסון המשתתפות בתהליך ההשמדה של התאים הסרטניים, כדוגמת חלבוני משלים, ציטוקינים, ועוד. בסופו של דבר, תמצית הראישי משפרת את תהליך ההשמדה של התאים הסרטניים, ובכך מאפשרת לפחית את כמות התרופות הכימותרפיות שנדרשת להשמדת הגידול הסרטני.
בנוסף לשיפור יכולת הזיהוי של התאים הסרטניים בידי מערכת החיסון, לתמצית הראישי מנגנונים נוספים רבים לתקיפת התאים הסרטניים:
- תרכובות בפטריית הראישי, ביחוד טריטרפנים (triterpenes) ופוליסכרידים (polysaccharides) מגבילים את קצב צמיחת התאים הסרטניים באמצעות חסימת מחזורי ההתחלקות של התאים הסרטניים.
- חלק מתרכובות אלה רעילות עבור התאים הסרטניים, בעוד שאינן מרעילות או פוגעות בתאים בריאים.
- תרכובת בפטריית הראישי מונעות היווצרות גרורות ומפחיתות את הביטוי של גנים המעורבים בהישרדות התא הסרטני.
- תרכובות בפטריית הראישי גם מפעילות את מנגנון האפופטוזיס (מוות תאי) של תאי הסרטן, ובכך מעודדות את התאים הסרטניים להתאבד.
ביחד, כל ההשפעות שתוארו לעיל של תרכובות בפטריית הראישי מפחיתים את הגודל ואת שיעור הצמיחה של הגידולים הסרטניים, הן בניסויים בבעלי חיים והן בניסויים קליניים בבני אדם. ההשפעה הדרמטית ביותר הוכחה בסרטן המעי גס, שהוא הגורם המוביל השני של מוות מסרטן בקרב סוגי הסרטן השונים. מחקרים קליניים מראים כי תמציות הראישי מדכאות התפתחות של אדנומות, שהינן גידולים טרום סרטניים במעי הגס, המובילים להתפתחות סרטן.
מחקרים אחרונים הראו שבפטריית הראישי ישנם מאות רכיבים משלושה סוגים של מולקולות ביו-אקטיביות, ההופכים אותם אידיאליים למלחמה במחלות מורכבות ובמצבים מיוחדים המאפיינים את הגיל המאוחר:
- תמצית ראישי נמצאה כמאריכה את תוחלת החיים בניסויים על בעלי חיים בשיעור שבין 9% ליותר מ-20%.
- תמצית ראישי ממריצה את מנגנון החיפוש, איתור וקטילה של תאים אב-נורמליים על ידי מערכת החיסון.
- תמצית ראישי מדכאת את תגובת היתר של מערכת החיסון במצבים של אלרגיה, אסתמה ומחלות אוטואימוניות.
- תמצית ראישי נמצאה מבטיחה במלחמה במחלות דגנרטיביות, השמנה, סוכרת ומחלות כבד.
אם יש כזה דבר הנקרא “התוסף המושלם”, פטריית המרפא ראישי הינה בהחלט המועמד הבולט.
ראישי מאזנת את מערכת החיסון
פטריית ראישי ידועה מזה שנים רבות כמאזנת מערכת החיסון. היכולת להגביר את פעילות מערכת החיסון במקרים בהם המערכת החיסונית פועלת בחסר, כמו במצבים של מחלת הסרטן או של מחלות חורף חוזרות ונישנות, אינה לא פחות חשובה מהיכולת להאט את פעילות מערכת החיסון כאשר היא פועלת ביתר, כמו במצבים של אלרגיות ושל מחלות אוטואימוניות. במחקרים רבים הדגימה פטריית הראישי יכולת לווסת את פעילות מערכת החיסון לרמה הנכונה עבור גופנו.
פטריית הראישי נחקרה רבות ונמצאה כמאזנת את פעילות היתר של מערכת החיסון במצבים של אלרגיה ושל מחלות אוטואימוניות. פוליסכרידים (polysaccharides) וטריטרפנים (triterpenes) מפטריית הראישי פועלים במספר מנגנונים במטרה להאט את פעילות המערכת החיסונית המוגזמת המביאה לתהליכים דלקתיים בגוף:
- תרכובות אלה מונעות את הפרשת ההיסטמין מתאי must המעוררים את התגובה האלרגית הגורמת לאדמומיות בעור ולגרד.
- לתרכובות אלה היכולת להפחית את התגובה העצבית שמעבירה את תחושת הגירוד למוח לאחר עקיצת יתוש.
- מחקרים הראו שלתרכובות אלה היכולת להפחית באופן חד ומהיר סימפטומים הקשורים באלרגיות, כדוגמת נזלת מימית וגרד באף הגורם להתעטשויות מרובות.
- מחקרים הראו שלתרכובות אלה היכולת להפחית את “ההיענות המוגברת של דרכי הנשימה” (“airway hyper-responsiveness”) ואת התגובות ה”עצבניות” של השריר החלק בסמפונות הריאוה ובברונכים, המובילים להתקף אסתמה.
- התרכובות בפטריית הראישי גם מאזנות את תגובת היתר החיסונית המובילה למחלות אוטואימוניות.
ראישי מעודדת הגנה עצבית
תמציות ראישי נמצאו כמעודדות יצור גורם גדילה עצבי (Nerve Growth Factor), אשר תומך בהתפתחות תקינה של תאי עצב ומעודד תפקוד תקיד של המיטוכונדריה שלהם.
הפעילות העוצמתית האנטי-דלקתית והאנטי-אוקסידנטית של תמצית פטריית הראישי הופכת פטריית מרפא זו למועמדת אטרקטיבית למניעת מחלות נוירודגנרטיביות כדוגמת אלצהיימר ופרקינסון. שתי מחלות אלה מאופיינות בתהליכי עקה חמצונית רבים ובדלקתיות מרובה.
הטריטרפנים והפוליסכרידים בפטריית הראישי מפחיתים את ההשפעה החמצונית של חלבונים הרסניים מסוג בטא-עמילואידים במוח, כדוגמת Abeta, אשר מובילים להתהוות שלדי תאי עצב הרוסים לתהליך דלקתי במוח, ומהוים את הגורם מספר אחת להתהוות מחלת האלצהיימר, וכן מפחיתים את התהליך הדלקתי במוח המוביל להתהוות מחלת הפרקינסון.
מחקרים מראים שהשימוש בתמצית מפטריית הראישי הניבה תועלת למחלימים משבץ מוחי. ראשית, השימוש בפטריית הראישי מוביל להגבלה של האיזור הפגוע במוח, מה שמונע את הההשפעה של הנזק במוח על התפקוד המוחי. שנית, ראישי מגינה על רקמות המוח מפני היפוקסיה, מצב שבו יש מחסור של חמצן במוח. פעם או פעמיים של אירועי חוסר מוגזם של חמצן במוח מייצרים את מרבית הנזק במוחם של נפגעי שבץ.
אולם חשובות ככל שתהיינה ההשפעות המתוארות לעיל, אין תחרות להשפעה המיטיבה של מתן תמצית מפטריית הראישי לחולי סוכרת בעלי נזק עצבי. במחקרים שנערכו על בעלי חיים, מתן נבגים מפטריית הראישי הדגימו הפחתה משמעותית בעקה החמצונית שנגרמה מתפקוד לקוי של המיטוכונדריה בהיפוקמפוס, אחד מאתרי עיבוד הזכרון המשמעותיים ביותר במוח.
ראישי והשמנה סוכרתית
השמנה הפכה מזמן למגיפה בקרב האוכלוסיה בעולם המערבי, והסיבוך מספר אחת בסוכרת סוג II. למעשה, אף אחד אינו יודע מה גורם למה – סוכרת להשמנה או ההיפך – מה שגרם לחוקרים לכנותה במילה אחת – Diabesity.
מחקרי מעבדה מראים כי פוליסכרידים וטריטרפנים בפטריית הראישי מסוגלים למנוע את ההתפתחות של תאי שומן חדשים מתאי adipocytes, שהינם תאי האב מהם נוצרים תאי שומן, ובכך להפחית את אגירת השומן באנשים שמנים. לתמצית הראישי גם השפעה על פרופיל השומנים בדם (הכולסטרול והטריגליצרידים), אשר בדרך כלל ערכיהם עולים באנשים הסובלים מהשמנה או מסוכרת, ומהווים גורם סיכון להתהוות מחלות לב וכלי דם.
התרכובות בפטריית הראישי נמצאו כמאזנות את רמות הסוכר בדם במספר מנגנוני פעולה:
- ראישי מעכבת alpha-glucosidase, האנזים המרכזי האחראי על פירוק עמילנים ורב-סוכרים לחד-סוכרים. פעולה זו מונעת את העליה החדה ברמות הסוכר בדם המתרחשת אחרי אכילת ארוחה פחמימתית, ואשר מאד מסוכנת כאשר אנו מזדקנים.
- ראישי גם מפחיתה את הנזק החמצוני הנגרם באמצעות AGEs (Advanced glycation end products), שהינם התוצרים הסופיים (בלתי הפיכים) הנוצרים מסכרור של חומצות אמינו. (הסכרור הוא תהליך ספונטני, שקצבו נקבע על ידי רמת הסוכר בדם. ככל שרמת הסוכר בדם גבוהה יותר ß כך יגבר קצב הסכרור. היווצרות של התוצרים הללו נחשבת מסוכנת, כיוון שהם נוטים לשנות את מבנה הרקמה בה הם נוצרו. לדוגמה, כך נוצרים אגרגטים (צברים) של החלבון קולגן, דבר הפוגע בשלמות כלי הדם ותורם להאצת התהליך הטרשתי). בנוסף, תוצרים אלה מעודדים האצת תהליכי דלקת והזדקנות התאים והרקמות.
מחקרים הראו שהפחתת רמת הסוכר בדם, ומכאן הפחתת תוצרי הסכרור, באמצעות מתן תוסף תמצית ראישי, מפחית את נזקי מחלת הסוכרת, כדוגמת מחלות כליה ועיניים. בנוסף, מתן תמצית הראישי מעודד החלמת כיבים אצל חולים סוכרתיים, כחלק מהפעילות האנטי חמצונית שלה.
ראישי מספקת הגנה על תפקודי הכבד
הכבד מקבל באופן ישיר את כל הרעלים בגופנו, גם אלה ממקור חיצוני, כדוגמת אסטרוגנים מהחי, קרינה, פיח, עשן סיגריות, חומרי הדברה, חומרי שימור ועוד, וגם אלה הנוצרים כתוצאה מתהליכי פירוק ותהליכים מטבוליים פנימיים המתרחשים בגוף האדם. למרות שהכבד מוגן באמצעות אנטי אוקסידנטים פנימיים ותהליכי פינוי רעלים (תהליכי דה-טוקסיפיקציה), תהליכי חמצון ודלקת בסופו של דבר נותנים את אותותותיהם, מה שפוגע ברבות השנים בתפקוד התקין של הכבד, ומוביל לתהליכים טרשתיים ולסרטן. פטריית המרפא ראישי מציעה הגנה ישירה מפני איומים אלה.
מחקרים מראים שטיפול מקדים בנבגים מפטריית הראישי בבעלי חיים מגן עליהם מפני הרעלת קדמיום, מתכת רעילה הפוגעת ישירות בתפקודי הכבד. מחקרים גילו שנבגים מפטריית הראישי הפחיתו את כמות הקדמיום שהצטברה בכבד ו”דחפו” את המתכת הרעילה לתוך נוזל המטריקס התאי. ברגע שהקדמיום הגיע למטריקס התאי, הגבירו נבגי הראישי את הקשירה של חלבונים מיוחדים הנצמדים לקדמיום (cadmium-binding proteins) ומוציאים אותו מהגוף.
תמצית הראישי מגינה על הכבד מפני ההשפעה הרעילה של זיהומים חיידקיים. בבעלי חיים עם זיהומים כנ”ל, הפוליסכרידים מפטריית הראישי עכבו דלקת בכבד. מחקרים אחרים חשפו שהפוליסכרידים מפטריית הראישי שיחזרו את המערכת האנטיאוקסידנטית הטבעית של הכבד למצב של תפקוד תקין לאחר זיהום חיידקי בכבד, בעוד שהם עכבו אנזימים בכבד המייצרים עקה חמצונית מוגברת. ראישי מגבילה את הפעילות של האנזים beta-glucuronidase, אנזים שרמתו עולה במצבים של מחלות כבד כדוגמת דלקת כבד, שחמת הכבד (צירוזיס) וצהבת.
אחד הנזקים החמורים ביותר לכבד בו ניתן להפיק תועלת רבה מהשימוש בתמצית מפטריית הראישי נקרא פיברוזיס של הכבד (liver fibrosis – נזק הנגרם לרקמת החיבור הסיבית של הכבד), שזהו השלב הסופי של מחלת כבד שומני לא-אלכוהולי (non-alcoholic fatty liver disease), שהינה מחלה הפוגעת ב-20-30% מהאוכלוסיה הבוגרת. במחקרים על בעלי חיים עם מחלת כבד שומני לא-אלכוהולי, הטיפול בתמצית מפטריית הראישי גרם להיפוך של המצב ולריפו של הפיברוזיס, גם במצבים סופניים וקשים במיוחד. זוהי תוצאה יוצאת דופן, שכן ברפואה הקונבנציונלית, מחלת כבד שומני לא ממקור אלכוהולי בשלב הפיברוזיס, נחשבת לבלתי הפיכה!
סיכום
פטריית הראישי מהווה גישה טיפולית רחבת היקף למגוון מחלות ומצבים רפואיים ולמניעה של מחלות תלוית גיל רבות. זה הוכח היטב במחקרים שהדגימו את היכולת של הרכיבים היחודיים בפטריית הראישי להאריך את תוחלת החיים של עכברי מעבדה בטווח שבין 9% ועד יותר מ-20%, ערך המקביל ל-7 עד כמעט 16 שנות אדם!
עדות זו באה לידי ביטוי נוסף במחקר שחשף את הפעילות האנטי-סרטנית החזקה של פטריית הראישי. ראישי נמצאה תורמת לשיפור יכולת היכולת של מערכת החיסון לחפש, לאתר ולהשמיד תאים סרטניים לפני שהם הופכים לגידולים מאיימים.
לבסוף, מחקרים הראו כי לתמציות מפטריית הראישי תפקיד במניעה או בהפחתה של תגובת היתר החיסונית הנוצרת במצבים של אסטמה, אלרגיה ומחלות אוטואימוניות, תוך מתן הגנה מפני ניוון של מערכת עצבים, השמנת יתר וסוכרת, וסוגים רבים של מחלות כבד, אשר כולם מצבים בריאותיים שכיחים ביותר ככל שאנו מתבגרים.
References
Chuang MH, Chiou SH, Huang CH, Yang WB, Wong CH. The lifespan-promoting effect of acetic acid and Reishi polysaccharide. Bioorg Med Chem. 2009 Nov 15;17(22):7831-40
Wu Z, Zhang Y, Tan N, Zhao C, Yang J, Zhu J-S. ReishiMax extends the life span of mice: A preliminary report. TheFASEB Journal. 2011 April;25(601.2)
Chen LW, Horng LY, Wu CL, Sung HC, Wu RT. Activating mitochondrial regulator PGC-1alpha expression by astrocytic NGF is a therapeutic strategy for Huntington’s disease. Neuropharmacology. 2012 May 24
Sun LX, Lin ZB, Duan XS, et al. Enhanced MHC class I and costimulatory molecules on B16F10 cells by Ganoderma lucidum polysaccharides. J Drug Target. 2012 Aug;20(7):582-92
Thyagarajan-Sahu A, Lane B, Sliva D. ReishiMax, mushroom based dietary supplement, inhibits adipocyte
differentiation, stimulates glucose uptake and activates AMPK. BMC Complement Altern Med. 2011;11:74
Available at: https://www.census.gov/compendia/statab/cats/births_deaths_marriages_divorces/life_expectancy.html
Accessed July 3, 2012
Available at: https://web.jhu.edu/animalcare/procedures/mouse.html#biology. Accessed November 2, 2012
Liu YH, Tsai CF, Kao MC, Lai YL, Tsai JJ. Effectiveness of Dp2 nasal therapy for Dp2- induced airway inflammation in mice: using oral Ganoderma lucidum as an immunomodulator. J Microb Immunol Infect. 2003 Dec;36(4):236-42
Mizutani N, Nabe T, Shimazu M, Yoshino S, Kohno S. Effect of Ganoderma lucidum on pollen-induced biphasic nasal blockage in a guinea pig model of allergic rhinitis. Phytother Res. 2012 Mar;26(3):325-32
Jan RH, Lin TY, Hsu YC, et al. Immuno-modulatory activity of Ganoderma lucidum-derived polysacharide on human monocytoid dendritic cells pulsed with Der p 1 allergen. BMC Immunol. 2011;12:31
Ho YW, Yeung JS, Chiu PK, et al. Ganoderma lucidum polysaccharide peptide reduced the production of proinflammatory cytokines in activated rheumatoid synovial fibroblast. Mol Cell Biochem. 2007 Jul;301(1-2):173-9
van der Hem LG, van der Vliet JA, Bocken CF, Kino K, Hoitsma AJ, Tax WJ. Ling Zhi-8: studies of a new immunomodulating agent. Transplantation. 1995 Sep 15;60(5):438-43
Qi G, Hua H, Gao Y, Lin Q, Yu GY. Effects of Ganoderma lucidum spores on sialoadenitis of nonobese diabetic mice
Chin Med J (Engl). 2009 Mar 5;122(5):556-60
Lin YL, Lee SS, Hou SM, Chiang BL. Polysaccharide purified from Ganoderma lucidum induces gene expression changes in human dendritic cells and promotes T helper 1 immune response in BALB/c mice. Mol Pharmacol. 2006
Aug;70(2):637-44. Epub 2006 May 2
Kohguchi M, Kunikata T, Watanabe H, et al. Immuno-potentiating effects of the antler-shaped fruiting body of Ganoderma lucidum (Rokkaku-Reishi). Biosci Biotechnol Biochem. 2004 Apr;68(4):881-7
Lai CS, Yu MS, Yuen WH, So KF, Zee SY, Chang RC. Antagonizing beta-amyloid peptide neurotoxicity of the anti-aging fungus Ganoderma lucidum. Brain Res. 2008 Jan 23;1190:215-24
Ding H, Zhou M, Zhang RP, Xu SL. Ganoderma lucidum extract protects dopaminergic neurons through inhibiting the production of inflammatory mediators by activated microglia. Sheng Li Xue Bao. 2010 Dec 25;62(6):547-54
Patocka J. Anti-inflammatory triterpenoids from mysterious mushroom Ganoderma lucidum and their potential possibility in modern medicine. Acta Medica (Hradec Kralove). 1999;42(4):123-5
Zhao HB, Lin SQ, Liu JH, Lin ZB. Polysaccharide extract isolated from ganoderma lucidum protects rat cerebral cortical neurons from hypoxia/reoxygenation injury. J Pharmacol Sci. 2004 Jun;95(2):294-8
Lee I, Ahn B, Choi J, Hattori M, Min B, Bae K. Selective cholinesterase inhibition by lanostane triterpenes from fruiting bodies of Ganoderma lucidum. Bioorg Med Chem Lett. 2011 Nov 1;21(21):6603-7
Zhang R, Xu S, Cai Y, Zhou M, Zuo X, Chan P. Ganoderma lucidum protects dopaminergic neuron degeneration through inhibition of microglial activation. Evid Based Complement Alternat Med. 2011;2011:156810
Zhou Y, Qu ZQ, Zeng YS, et al. Neuroprotective effect of preadministration with Ganoderma lucidum spore on rat hippocampus. Exp Toxicol Pathol. 2012 Nov;64(7-8):673-80
Wang CD, Teng BS, He YM, et al. Effect of a novel proteoglycan PTP1B inhibitor from Ganoderma lucidum on the amelioration of hyperglycaemia and dyslipidaemia in db/db mice. Br J Nutr. 2012 Mar 27:1-12
Zhang HN, He JH, Yuan L, Lin ZB. In vitro and in vivo protective effect of Ganoderma lucidum polysaccharides on alloxan-induced pancreatic islets damage. Life Sci. 2003 Sep 19;73(18):2307-19
Xue H, Qiao J, Meng G, et al. Effect of Ganoderma lucidum polysaccharides on hemodynamic and antioxidation in
T2DM rats. Zhongguo Zhong Yao Za Zhi. 2010 Feb;35(3):339-43
Yang Q, Wang S, Xie Y, Sun J, Wang J. HPLC analysis of Ganoderma lucidum polysaccharides and its effect on antioxidant enzymes activity and Bax, Bcl-2 expression. Int J Biol Macromol. 2010 Mar 1;46(2):167-72
Shi Y, Sun J, He H, Guo H, Zhang S. Hepatoprotective effects of Ganoderma lucidum peptides against D-galactosamine-induced liver injury in mice. J Ethnopharmacol. 2008 May 22;117(3):415-9
Jin H, Jin F, Jin JX, et al. Protective effects of Ganoderma lucidum spore on cadmium hepatotoxicity in mice. Food Chem Toxicol. 2012 May 29
Zhang GL, Wang YH, Ni W, Teng HL, Lin ZB. Hepatoprotective role of Ganoderma lucidum polysaccharide against BCG-induced immune liver injury in mice. World J Gastroenterol. 2002 Aug;8(4):728-33
Wang X, Zhao X, Li D, Lou YQ, Lin ZB, Zhang GL. Effects of Ganoderma lucidum polysaccharide on CYP2E1, CYP1A2 and CYP3A activities in BCG-immune hepatic injury in rats. Biol Pharm Bull. 2007 Sep;30(9):1702-6
Kim DH, Shim SB, Kim NJ, Jang IS. Beta-glucuronidase-inhibitory activity and hepatoprotective effect of Ganoderma lucidum. Biol Pharm Bull. 1999 Feb;22(2):162-4
Basinska A, Florianczyk B. Beta-glucuronidase in physiology and disease. Ann Univ Mariae Curie Sklodowska Med.2003;58(2):386-9
Beaton MD. Current treatment options for nonalcoholic fatty liver disease and nonalcoholic steatohepatitis. Can J Gastroenterol. 2012 Jun;26(6):353-7
Milic S, Stimac D. Nonalcoholic fatty liver disease/steatohepatitis: epidemiology, pathogenesis, clinical presentation and treatment. Dig Dis. 2012;30(2):158-62
Paredes AH, Torres DM, Harrison SA. Nonalcoholic fatty liver disease. Clin Liver Dis. 2012 35. May;16(2):397-419
Wu YW, Fang HL, Lin WC. Post-treatment of Ganoderma lucidum reduced liver fibrosis induced by thioacetamide in mice. Phytother Res. 2010 Apr;24(4):494-9
Sanodiya BS, Thakur GS, Baghel RK, Prasad GB, Bisen PS. Ganoderma lucidum: a potent pharmacological macrofungus. Curr Pharm Biotechnol. 2009 Dec;10(8):717-42
Wachtel-Galor S, Yuen J, Buswell JA, Benzie IFF. Ganoderma lucidum (Lingzhi or Reishi): A Medicinal Mushroom. In: Benzie IF, Wachtel-Galor S, eds. Herbal Medicine: Biomolecular and Clinical Aspects. 2nd ed. Boca Raton: CRC Press; 2011
Wachtel-Galor S, Tomlinson B, Benzie IF. Ganoderma lucidum (“Lingzhi”), a Chinese medicinal mushroom: biomarker responses in a controlled human supplementation study. Br J Nutr. 2004 Feb;91(2):263-9
Cheng KC, Huang HC, Chen JH, et al. Ganoderma lucidum polysaccharides in human monocytic leukemia cells: from gene expression to network construction. BMC Genomics. 2007;8:411
Chang YH, Yang JS, Yang JL, et al. Ganoderma lucidum extracts inhibited leukemia WEHI-3 cells in BALB/c mice and promoted an immune response in vivo. Biosci Biotechnol Biochem. 2009 Dec;73(12):2589-94
Boh B, Berovic M, Zhang J, Zhi-Bin L. Ganoderma lucidum and its pharmaceutically active compounds. Biotechnol Annu Rev. 2007;13:265-301
Sun J, He H, Xie BJ. Novel antioxidant peptides from fermented mushroom Ganoderma lucidum. J Agric Food Chem. 2004 Oct 20;52(21):6646-5
Wachtel-Galor S, Choi SW, Benzie IF. Effect of Ganoderma lucidum on human DNA is dose dependent and mediated by hydrogen peroxide. Redox Rep. 2005;10(3):145-9
Ajith TA, Sudheesh NP, Roshny D, Abishek G, Janardhanan KK. Effect of Ganoderma lucidum on the activities of mitochondrial dehydrogenases and complex I and II of electron transport chain in the brain of aged rats. Exp Gerontol. 2009 Mar;44(3):219-23
Cherian E, Sudheesh NP, Janardhanan KK, Patani G. Free-radical scavenging and mitochondrial antioxidant activities of Reishi-Ganoderma lucidum (Curt: Fr) P. Karst and Arogyapacha-Trichopus zeylanicus Gaertn extracts. J Basic Clin Physiol Pharmacol. 2009;20(4):289-307
Sudheesh NP, Ajith TA, Janardhanan KK. Ganoderma lucidum (Fr.) P. Karst enhances activities of heart mitochondrial enzymes and respiratory chain complexes in the aged rat. Biogerontology. 2009 Oct;10(5):627-36
Sudheesh NP, Ajith TA, Ramnath V, Janardhanan KK. Therapeutic potential of Ganoderma lucidum (Fr.) P. Karst. against the declined antioxidant status in the mitochondria of post-mitotic tissues of aged mice. Clin Nutr. 2010 Jun;29(3):406-12
Lai KN, Chan LY, Tang SC, Leung JC. Ganoderma extract prevents albumin-induced oxidative damage and chemokines synthesis in cultured human proximal tubular epithelial cells. Nephrol Dial Transplant. 2006 May;21(5):1188-97
Weng Y, Lu J, Xiang L, et al. Ganodermasides C and D, two new anti-aging ergosterols from spores of the medicinal mushroom Ganoderma lucidum. Biosci Biotechnol Biochem. 2011;75(4):800-3
Weng Y, Xiang L, Matsuura A, Zhang Y, Huang Q, Qi J. Ganodermasides A and B, two novel anti-aging ergosterols from spores of a medicinal mushroom Ganoderma lucidum on yeast via UTH1 gene. Bioorg Med Chem. 2010 Feb;18(3):999-1002
Yegenoglu H, Aslim B, Oke F. Comparison of antioxidant capacities of Ganoderma lucidum (Curtis) P. Karst and Funalia trogii (Berk.) Bondartsev & Singer by using different in vitro methods. J Med Food. 2011 May;14(5):512-6
Abdullah N, Ismail SM, Aminudin N, Shuib AS, Lau BF. Evaluation of selected culinary-medicinal mushrooms for antioxidant and ACE inhibitory activities. Evid Based Complement Alternat Med. 2012;2012:464238
Wachtel-Galor S, Szeto YT, Tomlinson B, Benzie IF. Ganoderma lucidum (‘Lingzhi’); acute and short-term biomarker response to supplementation. Int J Food Sci Nutr. 2004 Feb;55(1):75-83
Gao P, Hirano T, Chen Z, Yasuhara T, Nakata Y, Sugimoto A. Isolation and identification of C-19 fatty acids with anti-tumor activity from the spores of Ganoderma lucidum (reishi mushroom). Fitoterapia. 2012 Apr;83(3):490-9
Jin X, Ruiz Beguerie J, Sze DM, Chan GC. Ganoderma lucidum (Reishi mushroom) for cancer treatment. Cochrane Database Syst Rev. 2012;6:CD007731
Wu QP, Xie YZ, Deng Z, et al. Ergosterol peroxide isolated from Ganoderma lucidum abolishes microRNA miR-378-
mediated tumor cells on chemoresistance. PLoS One. 2012;7(8):e44579
Yao X, Li G, Xu H, Lu C. Inhibition of the JAK-STAT3 signaling pathway by Ganoderic acid A enhances chemosensitivity of HepG2 Cells to cisplatin. Planta Med. 2012 Sep 7
Wu G, Qian Z, Guo J, et al. Ganoderma lucidum extract induces G1 cell cycle arrest, and apoptosis in human breast cancer cells. Am J Chin Med. 2012;40(3):631-42
Liu YJ, Shen J, Xia YM, Zhang J, Park HS. The polysaccharides from Ganoderma lucidum: Are they always inhibitors on human hepatocarcinoma cells? Carbohydr Polym. 2012 Oct 15;90(3):1210-5
Martínez-Montemayor MM, Acevedo RR, Otero-Franqui E, Cubano LA, Dharmawardhane SF. Ganoderma lucidum (Reishi) inhibits cancer cell growth and expression of key molecules in inflammatory breast cancer. Nutr Cancer. 2011;63(7):1085-94. Epub 2011 Sep 2
Lu H, Song J, Jia XB, Feng L. Antihepatoma activity of the acid and neutral components from Ganoderma lucidum. Phytother Res. 2012 Jan 25. Available at: https://www.cdc.gov/VitalSigns/CancerScreening/#. Accessed 63. October 23, 2012
Oka S, Tanaka S, Yoshida S, et al. A water-soluble extract from culture medium of Ganoderma lucidum mycelia suppresses the development of colorectal adenomas. Hiroshima J Med Sci. 2010 Mar;59(1):1-6
Kohda H, Tokumoto W, Sakamoto K, et al. The biologically active constituents of Ganoderma lucidum (Fr.) Karst. Histamine release-inhibitory triterpenes. Chem Pharm Bull (Tokyo). 1985 Apr;33(4):1367-74
Ko HH, Hung CF, Wang JP, Lin CN. Antiinflammatory triterpenoids and steroids from Ganoderma lucidum and G. tsugae. Phytochemistry. 2008 Jan;69(1):234-9
Dudhgaonkar S, Thyagarajan A, Sliva D. Suppression of the inflammatory response by triterpenes isolated from the mushroom Ganoderma lucidum. Int Immunopharmacol. 2009 Oct;9(11):1272-80
Lin CY, Chen YH, Hsu HY, et al. Ganoderma lucidum polysaccharides attenuate endotoxin-induced intercellular cell adhesion molecule-1 expression in cultured smooth muscle cells and in the neointima in mice. J Agric Food Chem. 2010 Sep 8;58(17):9563-71
Andoh T, Zhang Q, Yamamoto T, et al. Inhibitory effects of the methanol extract of Ganoderma lucidum on mosquito allergy-induced itch-associated responses in mice. J Pharmacol Sci. 2010;114(3):292-7
Zhang Q, Andoh T, Konno M, Lee JB, Hattori M, Kuraishi Y. Inhibitory effect of methanol extract of Ganoderma lucidum on acute itch-associated responses in mice. Biol Pharm Bull. 2010;33(5):909-11
Zhou ZY, Tang YP, Xiang J, et al. Neuroprotective effects of water-soluble Ganoderma lucidum polysaccharides on cerebral ischemic injury in rats. J Ethnopharmacol. 2010 Aug 19;131(1):154-64
Seto SW, Lam TY, Tam HL, et al. Novel hypoglycemic effects of Ganoderma lucidum water-extract in obese/diabetic (+db/+db) mice. Phytomedicine. 2009 May;16(5):426-36
Kino K, Mizumoto K, Sone T, et al. An immunomodulating protein, Ling Zhi-8 (LZ-8) prevents insulitis in non-obese diabetic mice. Diabetologia. 1990 Dec;33(12):713-8
Li F, Zhang Y, Zhong Z. Antihyperglycemic effect of Ganoderma lucidum polysaccharides on streptozotocin-induced
diabetic mice. Int J Mol Sci. 2011;12(9):6135-45
Teng BS, Wang CD, Yang HJ, et al. A protein tyrosine phosphatase 1B activity inhibitor from the fruiting bodies of Ganoderma lucidum (Fr.) Karst and its hypoglycemic potency on streptozotocin-indced type 2 diabetic mice. J Agric Food Chem. 2011 Jun 22;59(12):6492-500
Teng BS, Wang CD, Zhang D, et al. Hypoglycemic effect and mechanism of a proteoglycan from Ganoderma lucidum on streptozotocin-induced type 2 diabetic rats. Eur Rev Med Pharmacol Sci. 2012 Feb;16(2):166-75
Fatmawati S, Shimizu K, Kondo R. Ganoderol B: a potent alpha-glucosidase inhibitor isolated from the fruiting body of Ganoderma lucidum. Phytomedicine. 2011 Sep 15;18(12):1053-5
Mahomoodally MF, Subratty AH, Gurib-Fakim A, Choudhary MI, Nahar Khan S. Traditional medicinal herbs and food plants have the potential to inhibit key carbohydrate hydrolyzing enzymes in vitro and reduce postprandial blood glucose peaks in vivo. ScientificWorldJournal. 2012;2012:285284
Chen Y, Qiao J, Luo J, et al. Effects of Ganoderma lucidum polysaccharides on advanced glycation end products and receptor of aorta pectoralis in T2DM rats. Zhongguo Zhong Yao Za Zhi. 2011 Mar;36(5):624-7
He CY, Li WD, Guo SX, Lin SQ, Lin ZB. Effect of polysaccharides from Ganoderma lucidum on streptozotocininduced diabetic nephropathy in mice. J Asian Nat Prod Res. 2006 Dec;8(8):705-11
Tie L, Yang HQ, An Y, et al. Ganoderma lucidum polysaccharide accelerates refractory wound healing by inhibition of mitochondrial oxidative stress in type 1 diabetes. Cell Physiol Biochem. 2012;29(3-4):583-94
Jin X, Ruiz Beguerie J, Sze DM, Chan GC. Ganoderma lucidum (Reishi mushroom) for cancer treatment. Cochrane Database Syst Rev. 2012 Jun 13;6:CD007731