פטריות מרפא ומחלות דלקתיות של מערכת העיכול

המחלות העיקריות הנכללות תחת ההגדרה של מחלות מעי דלקתיות הינן:

• מחלת קרוהן (Crohn’s Disease)
• קוליטיס כיבית (Ulcerative colitis)
• פרוקטיטיס (Proctitis)

מחלת קרוהן עלולה להתפרץ בכל חלק של מערכת העיכול, החל מהפה ועד לפי הטבעת, אך ברוב המקרים מחלת קרוהן מתפרצת בעיקר לאורך המעי הדק. הדלקת יכולה להופיע באופן לא עקבי כאשר חלקים מסוימים מהמערכת נגועים, בעוד שאחרים נשארים ללא פגע. המחלה מתאפיינת בדלקות חוזרות ונשנות לאורך המעי, הידבקויות של חלקי מעי והיווצרות חסימות מעיים וכיבים העלולים להתפתח ולהגיע עד לדופן המעי וליצור פיסטולות (נקבים הנוצרים בין דופן המעי הפצוע לבין איברים ורקמות אחרים בבטן).

קוליטיס כיבית מתפרצת בעיקר במעי הגס. היא מתאפיינת בכיבים שטחיים בדופן הפנימית של המעי הגס, העשויים להופיע באזורים ספציפיים של המעי הגס, החל מאזור הרקטום (מחלה הממוקמת ברקטום בלבד קרויה פרוקטיטיס), ועד לתחילת המעי הגס (באזור הצקום), או לאורך כל המעי הגס.

מחלות אלה משתייכות למשפחה של מחלות חיסון עצמי (מחלות אוטואימוניות, Autoimmune Diseases, auto=עצמי, immune=חיסון), המתאפיינות בכך שתאי מערכת החיסון (נוגדנים ולימפוציטים מסוג T) מאבדים את הסבילות החיסונית שלהם ותוקפים תאים ורקמות עצמיות של הגוף במקום לתקוף פולשים חיצוניים כדוגמת וירוסים וחיידקים. במצבים של מחלות מעי דלקתיות – תאי מערכת החיסון תוקפים את ריריות תאי האפיתל של המעי, וגורמים לפצעים, לדימומים, לכאבי בטן, ליציאות רכות ותכופות ועוד.

המאפיין המשותף למחלות אלה הוא האופי ההתקפי הכרוני של המחלות, אשר מתבטא באירועים של התפרצות המחלה (התקף) ובתקופות של רמיסיה (הפוגה). המשמעות היא, שבזמן ההתפרצות מופיעים אצל החולה תסמינים מגוונים, כדגמת דימומים במערכת העיכול, יציאות תכופות, כאבי בטן ועוד, ובזמן הרמיסיה, המחלה שקטה ולעתים כלל אינה מורגשת.

הסיבוכים האפשריים של המחלות הללו הינם צורך בכריתה חלקית של המעי והתפתחות סרטן המעי.

גסטריטיס (דלקת הקיבה)

גסטריטיס (Gastritis) הוא שם כולל לכל דלקות הקיבה המתפתחות באזור רפידת הקיבה.

לקיבה ארבע שכבות: השכבה הפנימית (הרירית), אשר מכילה תאים מיוחדים המייצרים חומצה ואנזימים המסייעים לפירוק המזון ולספיגתו וריר אשר מגן על רירית הקיבה מפני חומציות הקיבה, השכבה התת רירית, שכבת השרירים והשכבה החיצונית המורכבת מקרום חזק הנקרא נסיובית. כל אלו נועדו להגן על הקיבה מפני חומציותה הגבוהה. אך לעיתים, מסיבות שונות, מפתחת רפידת הקיבה דלקות וגירויים כמו הגסטריטיס.

גסטריטיס הוא מצב בו רירית הקיבה נעשית דלקתית, וכתוצאה מכך נוצרים פחות חומצת קיבה, פחות אנזימים ופחות ריר, מה שפוגע בעיכול המזון.

גסטריטיס עשויה להיות חריפה (אקוטית) או כרונית. דלקת פתאומית חמורה של רירית הקיבה נקרא גסטריטיס חריפה (אקוטית). דלקת הנמשכת זמן רב נקרא גסטריטיס כרונית. אם גסטריטיס כרונית אינה מטופלת, היא עלולה להימשך שנים או אפילו לכל החיים.

סוג נוסף של גסטריטיס הינו גסטריטיס  erosive – דלקת קיבה, אשר לעתים קרובות אינה גורמת לדלקת משמעותית, אך עלולה לשחוק את רירית הקיבה. גסטריטיס עלולה גם לגרום לדימומים ולכיבים בקיבה.

הסיבות העיקרית להתפתחות של דלקת חריפה בקיבה (גסטריטיס אקוטית) הן אלכוהוליזם, עישון וצריכת תרופות כגון אספירין או נוגדי דלקת מסוג NSAIDs לתקופה ממושכת. דלקת בקיבה יכולה להתרחש גם אצל אנשים אשר עברו ניתוח לקיצור קיבה. הסיבה העיקרית להופעה של דלקת כרונית היא בעיקר על רקע זיהום של החיידק הליקובקטר פילורי (Helicobacter pylori), אשר עלול לגרום לכיבים בקיבה ואף לסרטן הקיבה.

הסימפטומים כוללים בין היתר: תחושת צריבה או “כרסום” או כאב שורף בבטן העליונה, בחילה, אובדן תיאבון, גיהוקים או נפיחות בבטן העליונה, תחושת מלאות בבטן העליונה לאחר האכילה ואובדן משקל. לעיתים עלולה המחלה ליצור דימום בקיבה הגורם להקאה דמית או לצואה שחורה.

אסופגיטיס (דלקת הושט)

דלקת הושט (Esophagitis) היא שם כולל לכל הדלקות המתפתחות לאורך הושט, והיא נחלקת לשלוש קבוצות עיקריות:

• דלקת פפטית של הושט – דלקת הושט השכיחה ביותר בעולם המערבי. נגרמת לרוב על ידי החזר (ריפלוקס) של תוכן הקיבה לכיוון הושט עקב תסמונת הנקראת ריפלוקס קיבתי ושטי (GERD – Gastro Esophageal Reflux Disease).
• דלקת זיהומית של הוושט – נגרמת כתוצאה מפתוגנים שונים, כגון קנדידה, וירוסיםשונים כגון הרפס, CMV, Varicella.
• דלקת כימית של הושט – לרוב הגורם הינו שתיית חומרי ניקוי כגון אקונומיקה.

סימפטומים אשר עלולים להופיע בעת דלקת בושט היא צריבה והרגשת חום ו”שריפה” לאורך הושט, קושי בבליעה, טעם מר או חמוץ בפה, חולשה, סחרחורות וכאב בחזה (הדומים מאד לסימנים של תעוקת חזה).

הסיבוכים העיקריים של GERD הינם התפתחות ושט על שם בארט (Barrett’s esophagus), מצב בו הרירית של הושט הופכת בהדרגה להיות דומה לרירית הקיבה (אפיתל קשקשי המפריש ריר), ועלולה להתפתח לכיב פפטי או אף למצב של היווצרות קרצינומה.

הליקובקטר פילורי

הֶלִיקוֹ‏בַּ‏קְטֶר פִּילוֹרִי (Helicobacter Pylori) הנו חיידק שיוצר בגוף האדם מושבות ברובד העמוק ביותר של רירית הקיבה והתריסריון, ובכך מחליש את עמידות הקיבה לסביבתה החומצית. צורתו מפותלת או סלילונית, הוא בעל 4-6 שוטנים בקצהו, אורכו כ-3 מיקרומטר וקוטרו כ-0.5 מיקרומטר.

מושבות ההליקובקטר הפילורי הן הגורם העיקרי להתפתחות דלקות (Gastritis) וכיבים (Ulcers) בקיבה ובתריסריון, והוא גם נקשר להתפתחות סרטן הקיבה. מסוגלותו להתפתח ברירית הקיבה, למרות רמת החומציות הגבוהה שלה, מתאפשרת בזכות יכולתו לייצר את האנזים אוריאז, אנזים אשר הופך שתנן (Urea), המצוי בשפע בנוזלי הקיבה, לביקרבונט (מלח הכולל את האניון HCO3) ולאמוניה (NH3). החיידק מתחפר עמוק בתאי האפיתל של הקיבה, אשר בהם רמת החומציות מופחתת מזו הקיימת במרכז הקיבה, ומקיף עצמו בעננה של אמוניה ושל ביקרבונט, שהנם חומרים בסיסיים, ובכך נוצרת עננה בסיסית שבתוכה יכול החיידק להתקיים, בלי להיות מושפע מחומציות הקיבה.

ההידבקות בחיידק מתרחשת לרוב כבר בגיל הילדות, וצורת ההעברה היא בדרך כלל מהצואה לפה או מפה לפה.

הטיפול הטבעי במחלות דלקתיות של מערכת העיכול:

הטיפול הטבעי במחלות דלקתיות של המעי (קרוהן, קוליטיס, פרוקטיטיס) לרוב אינו מתמקד בריפוי המחלה, אלא בהפחתת הדלקתיות, בהקלה בתסמיני המחלה, בהפחתת תקופות ההתקף ובשאיפה לתקופות רמיסיה ארוכות ככל האפשר.

ההיבט העיקרי והראשוני בטיפול במחלות מסוג זה הנו ההיבט התזונתי, ולו ניתנת חשיבות מכרעת בשליטה על תסמיני המחלה בזמן התקף (מחלה אקוטית).

בזמן התקף, ביחוד כאשר קיימים כיבים לאורך המעי ודלקת אקוטית, יציאות מרובות ואף דימומים מערכת העיכול, התזונה תתבסס על מזונות דלי סיבים, על תזונה מבושלת ככל האפשר ועל התמקדות במזונות שאינם נחשבים למזונות מעודדי דלקת, וזאת על מנת לאפשר למערכת העיכול זמני מנוחה ארוכים ככל שניתן על מנת לאפשר את ריפוי הדלקת ולאחות את הכיבים. במידת הצורך, מומלץ לתסף בתוסף מולטי ויטמין מינרל נוזלי איכותי לשם השלמת חסרים תזונתיים. תזונה זו מתאימה גם לסובלים מגסטריטיס או מאסופגיטיס, ואשר להם כיבים או אפטות בושט, קיבה או בתריסריון.

בזמן רמיסיה התזונה תתבסס על מזונות מלאים ועתירי ויטמינים ומינרלים, וזאת על מנת לאפשר להשלים חסרים תזונתיים הנובעים מהיציאות המרובות והדימומים בזמן ההתקף.

במצבים של גסטריטיס או אסופגיטיס או זיהום של הליקובקטר פילורי, בהם ישנה עליה של חומצות קיבה לכיוון הושט, מה שמוביל לתחושה של צריבה ושריפה בושט ובגרון, תתמקד התזונה במזונות בסיסיים אשר יגרמו להפרשה מופחתת של חומצת הקיבה, ובכך יקלו על תחושת הצריבה.

מומלץ להקפיד על לעיסה מיטבית של המזון, שכן הלעיסה מייצרת רוק, והרוק מכיל גורם גדילה אפידרמלי (epidermal growth factor) – גורם גדילה המעודד צמיחה, התחלקות והתחדשות של תאים אפידרמליים באמצעות היקשרות לרצפטור EGFR, ובכך מסייע לחידוש רירית תאי האפיתל המרפדים את מערכת העיכול, ומכאן מקדם את איחוי הכיבים.

בנוסף, קיימת המלצה לשינוי אורחות החיים, אשר תתמקד בהפחתת סטרס, שלו מרכיב משמעותי בגרימת התקפים, בהגברת הפעילות הגופנית, אשר משפרת את תפקוד מערכת העיכול והמערכת החיסונית, בתרגול תרפיות מרגיעות כדוגמת יוגה, צ’י קונג ומדיטציה, אשר מסייעות להפחתת מתחים המעוררים את ההתקפים של המחלות, ובשיפור באיכות השינה.

פטריות המרפא נחקרו רבות ונמצאו כיעילות בהפחתת המדדים הדלקתיים במערכת העיכול, בהפחתת רמות הציטוקינים הפרו-דלקתיים בדם ובהעלאת רמות הציטוקינים האנטי-דלקתיים בדם, ובכך מסייעות במניעת התפשטות הדלקת ואף בריפויה, כמו גם באיחוי של הכיבים הנוצרים כתוצאה מהדלקת.

בקרב חולי קרוהן וקוליטיס במצב של התקף, נמדדים ברירית המעי רמות גבוהות של כימוקינים דלקתיים כדוגמת MIP-1β, MCP-1, IL-8 ורמות גבוהות של ציטוקינים דלקתיים כדוגמת MIP-1β, IL-6, TNF-α, כמו גם רמות גבוהות של ציטוקינים דלקתיים בסרום הדם כדוגמת IL-6, TNF- α.

פטריית אגריקוס (Agaricus Blazei Murill), אשר מוצאה מברזיל ומכונה גם “פטריית השמש המלכותית” או “פטריית האל”, נחקרה ונמצאה כבעלת רכיבים יחודיים מסוג פוליסכרידים, אשר הינם סיבים יחודיים המכונים β-glucan 1,3, הנספגים למחזור הדם באמצעות היקשרות לתאי M-cells שעל גבי המרווחים בשכבה האפיתליאלית של המעי הדק, באזור התאים על שם פייר (Peyer’s patches), וחודרים עימם למחזור הדם. במחזור הדם מסוגלים אותם β-glucans לעודד הפחתה של מדד דלקתי הקרוי calprotectin, אשר נמצא בבדיקות צואה של חולי IBD ואשר רמתו בזמן התקף עולה מאד, להפחית את רמת הציטוקינים הפרו-דלקתיים במעי, כדוגמת MIP-1β, MCP-1, IL-8, IL-6, ובכך להפחית משמעותית את הדלקתיות הפוצעת את רירית המעי וגורמת לכיבים לאורך המעי, ולהפחית מדדים דלקתיים בדם כדוגמת  IL-6, TNF- α, IL-1β, IL-8, אשר מעלים גם הם את רמת הדלקתיות במעי בכך שגורמים לתאי דם לבנים להגיע לאזור רירית המעי ולתקוף אותה.

פטריית היריסיום (Hericium erinaceus), המכונה גם פטריית רעמת הארי (Lion’s Mane Mushroom) משום שהמראה שלה מזכיר רעמה של אריה, מכילה רכיבים יחודיים מסוג פוליסכרידים, אשר נחקרו ונמצאו כמסייעים בהפחתת המדדים הדלקתיים בושט, בקיבה ובתריסריון בזמן התקף גסטריטיס, בהעלאת פעילות נוגדי החמצון כדוגמת SOD (Super Oxide Dismutase) ו-CAT (Catalase), המסייעים להפחתת הדלקתיות ברירית תאי האפיתל בקיבה ובתריסריון ובהקטנת הכיב ואיחויו במצבים של המצאות כיבים בושט, בקיבה ובתריסריון, ובהפחתת מדדים חמצוניים המעלים את רמת הדלקתיות הפוצעת את תאי רירית האפיתל, כדוגמת MDA (Malondialdehyde).

אותם פוליסכרידים אף נחקרו ביכולתם להיקשר לחלבוני המשלים מסוג C3a, C5a שעל גבי חיידק ההליקובקטר פילורי, אשר נחקר כחיידק המעודד היווצרות כיבים בקיבה ואף עלול לגרום לסרטן הקיבה, ולעורר יצור של אינטרפרון ויצור של תאי T המסייעים למיגור החיידק. פעילות דומה נמצאה לפוליסכרידים שבפטריית ההיריסיום גם בסיוע למערכת החיסון בהתמודדות עם הידבקות בחיידקים נוספים, כדוגמת Escherichia Coli, Staphylococcus Aureus, Enterococcus. הפוליסכרידים בפטריית ההיריסיום נחקרו ונמצאו יעילים גם להתמודדות עם סרטן הקיבה ולמניעת הישנות של סרטן זה.

בנוסף, הודגמה במחקרים לאותם פוליסכרידים מסוג β-glucans פעילות אנטי קרצינוגנית ואנטי מוטגנית ספציפית במצבים של סרטן הקיבה, סרטן המעי וסרטן הכבד. מחקרים שונים הראו שלפוליסכרידים בפטרייה יכולת למנוע התפשטות הגידולים לריאות, כמו גם יכולת לעודד אפופטוזיס של התאים הסרטניים.

פטריית טרמטס (Trametes Coriolus Versicolor), אשר שמה העממי הוא Turkey Tail משום שצורתה מזכירה את זנב תרנגול ההודו, נחקרה רבות כמסייעת לשיקום רקמות ריריות בגוף ולחידוש רירית האפיתל, הן במצבים של מחלות מעי דלקתיות, הן במצבים של גסטריטיס או המצאות חיידק ההליקובקטר פילורי בקיבה, והן במצבים של המצאות כיבים במערכת העיכול (בושט, בקיבה, בתריסריון או לכל אורכו של המעי). בנוסף, הסיבים שבפטרייה נמצאו כמשמשים מזון פרה-ביוטי לחיידקי המעיים הידידותיים, ומסייעים להשתרשות של חיידקים פרוביוטיים בקיבה ובמעי ובשיקום פלורת המעי. פעילות זו מעודדת יצירת מושבות של חיידקים פרוביוטים מסוג לקטובצילוס (Lactobacillus), כמו גם הפחתה בכמות החיידקים הפתוגנים מסוג סטפילוקוקוס (Staphylococcus), קלוסטרידיום (Clostridium) ואנטרוקוקוס (Enterococcus).

פטריית הטרמטס נחקרה גם כמסייעת להקלת התסמינים במצבים של צרבת, וזאת בשל יכולתה לצפות את רירית הקיבה ואת רירית הושט, ובכך למנוע את תחושת הצריבה הקשה הנובעת מעליית מיצי הקיבה לכיוון הושט, מצב שכיח במיוחד הנגרם עקב המצאות חיידק ההליקובקטר פילורי בקיבה או במצבים של גסטריטיס על רקע מחלת GERD.

הפטרייה משמשת לטיפול ולמניעת הישנות של גידולים סרטניים, וממנה הופקה התרופה הראשונה בעולם לסרטן מפטריות מרפא הנקראת Krestin, אשר אושרה לשימוש ונרשמה כתרופה לסרטן ביפן עוד בשנת 1977. התרופה מבוססת על הפוליסכרידים הייחודיים לפטרייה PSK (Polysaccharide Krestin) ו-PSP (Polysaccharide Polypeptide). רכיבים אלה נחקרו רבות ונמצאו יעילים לטיפול במצבים של כיבים בקיבה ובמעי, סרטן הקיבה וסרטן המעי והחלחולת.

נסיון קליני

הפורמולה Myco Digest, אשר מכילה את שילוב הפטריות אגריקוס, היריסיום וטרמטס, נוסתה בהצלחה בשנתיים האחרונות בקליניקה ליעוץ מקצועי של חברת מיקוליביה. מעל 250 מטופלים נטלו את הפורמולה במהלך השנתיים האלה, למגוון רחב של מחלות ותסמינים:

• מחלות מעי דלקתיות – הן בזמן התקף והן בזמן רמיסיה.
• מחלות ושט וקיבה דלקתיות – בעיקר בזמן התקף.
• כיבים במערכת העיכול – בושט, בקיבה, בתריסריון, במעי הדק, במעי הגס.
• הליקובקטר פילורי – גם במקרים שלא נטלו טיפול אנטיביוטי וגם במקרים שהטיפול האנטיביוטי כשל.
• תסמונת המעי הרגיש – בעיקר להפחתת כמות היציאות ולהפחתת כאבי הבטן.

להלן קצת מהנסיון שנצבר במהלך התקופה בשימוש בפורמולה:

נטלו אותה מטופלים אשר חלו במחלות מעי דלקתיות (קרוהן, קוליטיס, פרוקטיטיס), ואשר חוו תקופה ארוכה של התקף, אשר כללה בין היתר יציאות תכופות ומרובות, חלקן עם דימום, כאבי בטן מרובים, חולשה ועייפות, אנמיה ועוד. רבים מהם נטלו, בנוסף לתרופות האנטי דלקתיות המקובלות בטיפול במצבים של IBD (כדוגמת פנטסה (Pentasa), רפאסל (Rafassal), אסאקול (Asacol)), גם תרופות המדכאות את פעילות המערכת החיסונית (כדוגמת אימורן (Imuran), פורינטול (Puri-Nethol), טאקרולימוס (Tacrolimus), פרוגראף (Prograf), ציקלוספורין (Cyclosporine), מתוטרקסאט (Methotrexate)). מדיווח המטופלים ניתן להסיק שהשימוש בפורמולה Myco Digest שיפר את איכות החיים של החולים במחלה במספר מובנים: הפחתה בכמות היציאות, הפחתה בכאבי הבטן, הפחתה במדדים הדלקתיים. חלק מהמטופלים אף הפסיקו בהמלצת הרופא המטפל ליטול תרופות המדכאות את מערכת החיסון. מטופלים אשר היו ברמיסיה בזמן שבו החלו ליטול את Myco Digest דיווחו שמשך הרמיסיה התארך משמעותית, וחלקם אף דיווחו על רמיסיה ארוכה ללא התקפים.

נטלו את הפורמולה גם מטופלים אשר חלו בגסטריטיס או באסופגיטיס, בעיקר בזמן התקף, אשר לרוב מקבלים תרופות ממשפחת חוסמי משאבות מימן, כדוגמת אומפרדקס (Omepradex), לוסק (Losec) ולנטון (Lanton), או חוסמי קולטני H2 להיסטמין בקיבה, כדוגמת סימטידין (Cimetidine), פמוטידין (Famotidine) וזאנטק (Zantac). מטופלים אלה דיווחו על הטבה משמותית הן ברמת הכאב והן ברמת הצרבות אותן חשו. גם במקרים אלה דיווחו מטופלים על הפחתה ברמת הדלקתיות.

סוג נוסף של מטופלים אשר נטלו את הפורמולה הם אנשים אשר נמצאו עם רמה גבוהה של הליקובקטר פילורי בבדיקת תבחיו נשיפה, ואשר חוו תסמינים כמו כאבים ברום הבטן, צרבות, קשיים באכילה ואובדן תיאבון. רובם הגדול קיבלו טיפול אנטיביוטי שכשל, אשר כלל לרוב שילוב של קלאריתרומיצין (Clarithromycin) או פרוטוציד (Protocide) ביחד עם מוקסיפן (Moxypen) או עם פלג’יל (Flagyl), בתוספת אומפרדקס (Omepradex), טיפול אשר רק החמיר את התסמינים אותם הם חוו. רבים מהם דיווחו שנטילת הפורמולה Myco Digest הקלה מאד על התסמינים, הפחיתה את כאבי הבטן ואת תחושת הצריבה, ואצל רבים מהם, בדיקת תבחין נשיפה שנערכה בתום תקופת נטילה של שלושה חודשים של הפורמולה Myco Digest, נמצאה ברמה התקינה.

תקציר מחקרים על פטריות מרפא ומחלות דלקתיות של מערכת העיכול

מחקר קליני משנת 2010, כפול סמיות, שנערך באוסלו שבנורבגיה, בחן את ההשפעה של פורמולה המשלבת תמציות פטריות מרפא על מדדים דלקתיים בקרב חולי קרוהן וקוליטיס. הפורמולה הכילה שילוב תמציות אגריקוס והיריסיום.

אצל הנחקרים נצפתה ירידה במדדי הדלקתיות בגוף, שהתבטאה בירידה ברמות הציטוקינים מעוררי הדלקת בדם ועליה בציטוקינים נוגדי הדלקת, כמו גם בירידה ברמות ה-Calprotectin בצואה.

Effect of an extract based on the medicinal mushroom Agaricus blazei Murill on expression of cytokines and calprotectin in patients with ulcerative colitis and Crohn’s disease

Førland DT, Johnson E, Saetre L, Lyberg T, Lygren I, Hetland G. Scand J Immunol. 2011 Jan;73(1):66-75. doi: 10.1111/j.1365-3083.2010.02477.x

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21129005

מחקר קליני כפול סמיות, מבוקר פלסבו, שפורסם במרץ 2016 ונערך באוסלו שבנורבגיה, בחן את ההשפעה של פורמולה המשלבת תמצית מפטריית המרפא אגריקוס והיריסיום על סימפטומים של עייפות ואיכות החיים בקרב חולי קוליטיס כיבית.

תוצאות המחקר הראו שיפור ניכר בסימפטומים של התכווצויות בטן ומספר היציאות, הפחתה ניכרת ברמת העייפות, שיפור ניכר במדדים רבים של איכות החיים, כדוגמת כאב כללי, רמת הויטליות הכללית, התפקוד הפיזי והעומס הרגשי, ושיפור משמעותי במדד הדלקת Calprotectin הנבדק בבדיקות צואה.

Effect of a Medicinal Agaricus blazei Murill-Based Mushroom Extract, AndoSan™, on Symptoms, Fatigue and Quality of Life in Patients with Ulcerative Colitis in a Randomized Single-Blinded Placebo Controlled Study. Stig Palm Therkelsen, Geir Hetland, Torstein Lyberg, Idar Lygren, Egil Johnson. Published: March 2, 2016

https://dx.doi.org/10.1371/journal.pone.0150191

https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0150191

מחקר קליני שפורסם באוגוסט 2014 בארה”ב, בחן ההשפעות הפרה-ביוטיות של הפוליסכרידים הפפטידים (PSP) מפטריית המרפא טרמטס, לאלה של האנטיביוטיקה אמוקסיצילין, על המיקרוביום במעיים של בני אדם. נמצא ש-PSP הוביל לשינויים ברורים ועקביים במגוון החיידקים הפרוביוטים, עם פעילות פרה-ביוטית מובהקת במיקרוביום של הנחקרים. בקרב אלה שטופלו ב-PSP, החיידקים הפתוגנים הנפוצים נטו להישאר ברמה יציבה לאורך כל תקופת המחקר. הטיפול באמוקסיצילין לעומת זאת, גרם לשינויים באוכלוסיית החיידקים במעי, ובעיקר גורם לעלייה בחיידקים פתוגנים מסוג Shigella ו-Escherichia Coli.

Effects of polysaccharopeptide from Trametes versicolor and amoxicillin on the gut microbiome of healthy volunteers: a randomized clinical trial. Pallav K, Dowd SE, Villafuerte J, Yang X, Kabbani T, Hansen J, Dennis M, Leffler DA, Newburg DS, Kelly CP. Gut Microbes. 2014 Jul 1;5(4):458-67. doi: 10.4161/gmic.29558

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25006989

מחקר שנערך בשנת 2013 בקרב חולדות שהשרו בהן אולקוס, בדק את ההשפעה של מתן תמצית מפטריית המרפא היריסיום במינונים שונים בהשוואה למתן אומפראזול.
תוצאות המחקר הראו שבקרב קבוצת הביקורת, שיעור הנזק שנגרם לרירית הקיבה היה הגבוה ביותר. בקרב קבוצת העכברים שטופלו באומפראזול היתה בלימה משמעותית של הנזק שנגרם לרירית הקיבה, בד בבד עם התחדשות הרירית. בקרב החולדות שהואכלו בתמצית ההיריסיום, נצפתה התחדשות של רירית הקיבה, אשר היתה משמעותית יותר ככל שהחולדות קיבלו מינון גבוה יותר של תמצית ההיריסום.

Gastroprotective Effects of Lion’s Mane Mushroom Hericium erinaceus (Bull.:Fr.) Pers. (Aphyllophoromycetideae) Extract against Ethanol-Induced Ulcer in Rats. Jing-Yang Wong, Mahmood Ameen Abdulla, Jegadeesh Raman, Chia-Wei Phan, Umah Rani Kuppusamy, Shahram Golbabapour, and Vikineswary Sabaratnan. Evidence-Based Complementary and Alternative Medicine. Volume 2013 (2013), Article ID 492976, 9 pages

https://www.hindawi.com/journals/ecam/2013/492976

מחקר קליני בחן את היעילות של מתן תמצית מפטריית ההיריסיום בטיפול בדלקת קיבה ניוונית כרונית (Chronic Atrophic Gastritis). בתום המחקר נצפו בקרב הנחקרים הקלה בכאבים ברום הבטן, עליה בערכי ה-PAO, שינוי לטובה במדדי הדיספלזיה של רקמת רירית הקיבה ושיפור בעומצת ההסתננות הדלקתית לרקמת רירית הקיבה.

A double-blind study of effectiveness of hericium erinaceus pers therapy on chronic atrophic gastritis. A preliminary report. Xu CP, Liu WW, Liu FX, Chen SS, Liao FQ, Xu Z, Jiang LG, Wang CA, Lu XH. Chin Med J (Engl). 1985 Jun;98(6):455-6. No abstract available

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/3932005

מחקר שנערך בשנת 2014 בסין בחן את ההשפעה האנטי בקטריאלית של השימוש במיצויים שונים מגוף הפרי של פטריית ההיריסיום כנגד חיידק ההליקובקטר פילורי. במחקר נבחנו צורות הכנה שונות של תמצית הפטרייה, ונבדקה רמת העיכוב של התחלקות החיידק במעבדה כנגד 9 חיידקים שונים שבודדו קלינית. תוצאות המחקר הדגימו פעילות אנטי בקטריאלית של ההיריסיום בהכנות שונות של תמצית הפטרייה, עם פעילות אנטי בקטריאלית מובהקת לחלק מההכנות.

In vitro anti-Helicobacter pylori effects of medicinal mushroom extracts, with special emphasis on the Lion’s Mane mushroom, Hericium erinaceus (higher Basidiomycetes). Shang X, Tan Q, Liu R, Yu K, Li P, Zhao GP. Int J Med Mushrooms. 2013; 15(2):165-74

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23557368

מחקר אקראי פרוספקטיבי השווה את יעילות השימוש בתמצית מפטריית ההיריסיום לעומת שימוש בשמן אתרי המופק מפטריית ה- Laetiporus sulphureus כנגד זיהום בחיידק ההליקובקטר פילורי. עשרים וחמישה חולים נבדקו במחקר. חולים שקיבלו מתמצית פטריית ההיריסום הדגימו תוצאות שליליות עבור הבדיקה ®Pyloritop ב-89.5% מהמקרים, לעומת תוצאות שליליות בקרב 33.3% בלבד מהחולים שהשתמשו בשמנים האתריים. במחקר לא נצפו כלל תופעות לוואי בשימוש בפטריית ההיריסיום. החוקרים סיכמו שהשימוש בפטריית ההיריסיום יכול להוות אלטרנטיבה לטיפול האנטיביוטי המוצע כיום לנסיון לחסל את חיידק ההליקובקטר פילורי.

Donatini B. Randomized study comparing the efficacy of hericium versus essential oils against Helicobacter pylori (HP) infection. Phytotherapie. 2014;12(1):3–5

https://link.springer.com/article/10.1007/s10298-014-0831-5

מחקר שנערך בשנת 2016 בדק את ההשפעות האנטי דלקתיות של מתן תמצית מפטריית ההיריסיום על עכברים חולי קוליטיס כיבית. שתי קבוצות המחקר של העכברים הואכלו בתמצית ההיריסיום במינונים של 250 מ”ג לכל ק”ג משקל גוף ו-500 מ”ג לכל ק”ג משקל גוף, לעומת קבוצת הביקורת. בקרב העכברים בשתי קבוצות הביקורת נצפו עליה במשקל, הפחתה בדימום מהמעי, הפחתה בהצטברות רדיקלים חופשיים ברקמות המעי כדוגמת malondialdehyde ועלייה בפעילות נוגדי חמצון בסרום הדם כדוגמת SOD (superoxide dismutase) ו-NO (nitric oxide), אשר מעודדים את הפחתת התהליך הדלקתי, כמו גם היחלשות בחדירת לימפוציטים ונויטרופלים למעי, ובכך שיפרו את יכולת רירית המעי להתאחות ולהשתקם. בנוסף. נצפה שיפור במדדים של מתווכים דלקתיים כדוגמת tumor necrosis factor-α (TNF-α), IL-1β, and IL-6 ברקמות המעי, אשר מעודדים את התהליך הדלקתי ברקמות המעי.

Anti-Inflammatory Effects of Ethanol Extract of Lion’s Mane Medicinal Mushroom, Hericium erinaceus (Agaricomycetes), in Mice with Ulcerative Colitis. Qin M, Geng Y, Lu Z, Xu H, Shi JS, Xu X, Xu ZH. Int J Med Mushrooms. 2016;18(3):227-34. doi: 10.1615/IntJMedMushrooms.v18.i3.50

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27481156?report=abstract